קלבוקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קלבוקו
Calbuco 11 Feb 2010 zoomed in.jpg
תצפית על קלבוקו מהצפון לאורך כביש 225 על חופי אגם יאנקיווה
גובה 2,003 מטר[1]
מיקום מחוז לוס לאגוס צ'ילה
רכס הרים הרי האנדים
סוג הר הר געש שכבתי פעיל
מספר הר געש 358020[1]
התפרצות אחרונה 22 באפריל 2015
העפלה ראשונה 1859, ז'אן רנו (Jean Renous)
קואורדינטות 41°19′48″S 72°37′06″W / 41.330000°S 72.618333°W / -41.330000; -72.618333קואורדינטות: 41°19′48″S 72°37′06″W / 41.330000°S 72.618333°W / -41.330000; -72.618333

הר הגעש קלבוקוספרדית: volcán Calbuco, "מים כחולים" בשפת המפוצ'ה) הוא הר געש שכבתי בדרום צ'ילה, השוכן דרומית מזרחית לאגם יאנקיווה וצפונית מערבית לאגם צ'אפו (Lago Chapo), במחוז לוס לאגוס. הר הגעש והאזור סביבו הם חלק משמורת הטבע השמורה הלאומית יאנקיווה (Reserva nacional Llanquihue).

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר הגעש קלבוקו שייך לחגורה הגעשית הדרומית של האנדים, ויחד עם הר הגעש השכן אוסורנו הם בין הרי הגעש הפעילים ביותר באנדים של דרום צ'ילה. ההר משתרע מצפון מערב לדרום מזרח, גובהו 2,003 מטרים.[2] בפסגתו יש לוע ברוחב שבין 400 ל-500 מטרים. המדרון הדרומי של ההר הוא בתחומי העיר פוארטו מונט והמדרון הצפוני בתחומי פוארטו ורס (Puerto Varas). ההר שוכן כ-30 קילומטרים ממרכזי אוכלוסייה עיקריים. המבנה הטופוגרפי מגן על הערים פוארטו מונט ופוארטו ורס, והסכנה המוחשית מהתפרצות געשית היא לעיירה אנסנדה (Ensenada), בקצה המזרחי של אגם יאנקיווה, צפונית לקלבוקו.

היווצרות הר הגעש מתוארכת בין שלהי הפליסטוקן להולוקן והייתה תהליך מורכב שכלל התמוטטות של ההר בסוף הפליסטוקן וגלישת סלעים בנפח של 3 קילומטרים מעוקבים שהגיעו עד האגם. הר הגעש הוא אנדזיטי המאופיין בהתפרצויות געשיות מתפוצצות שבהן הלבה מכילה בדרך כלל 55% עד 60% צורן דו-חמצני.[3]

היסטוריה של התפרצויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלבוקו התפרץ תכופות במהלך ההולוקן. מאז 1837 הוא התפרץ לפחות עשר פעמים. ההתפרצות האחרונה התרחשה ב-22 באפריל 2015, אחרי הפסקה של למעלה מ-40 שנים. ההתפרצות שקדמה לה הייתה ב-1972.[4]

אחת ההתפרצויות ההיסטוריות הגדולות ביותר התרחשה בשנים 1894-1893. התפרצויות עזות העיפו פצצות געשיות בקוטר של 30 סנטימטרים למרחק של 88 קילומטרים מהלוע, ויצרו להארים חמים גדולים. התפרצות זו יצרה כיפת לבה בלוע. התפרצויות עזות אירעו באפריל 1917, והן גרמו להרחבת מתחם כיפת הלבה בלוע שבפסגה וליצירת להארים חמים. התפרצות מתפוצצת קצרה נוספת התחוללה בינואר 1929 וכללה זרם פירוקלסטי וזרימת לבה. התפרצות גדולה של קלבוקו ב-1961 שילחה עמוד אפר לגובה שבין 12 ל-15 קילומטרים. ויצרה זרמים פירוקלסטיים שהתפזרו בעיקר לדרום מזרח וזרמי לבה. התפרצה קטנה קצרה במשך 4 שעות התחוללה ב-26 באוגוסט 1972. ב-12 באוגוסט 1996 אובחנה פעילות פומרולות משמעותית בלוע הראשי.

התפרצות קלבוקו ב-22 באפריל 2015 גרמה ביטולים של טיסות ופינוי 1,500 תושבים בקוטר של 20 קילומטרים סביב ההר. דווח על זרימת לבה לאגם צ'אפו באותו יום, ועל אפר שנשר על העיר הסמוכה פוארטו מונט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלבוקו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


עמוד האפר מתנשא מעל קלבוקו בהתפרצות של 22 באפריל 2015. צולם מפוארטו ורס