קלואי דייגרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלואי דייגרט
Chloé Dygert
דיגרט אוון ב-2018
דיגרט אוון ב-2018
לידה 1 בינואר 1997 (בת 23)
ברוונסבורג, אינדיאנה
גובה 176 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 66 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש, מסלול
התמחות רב גוני
קבוצה נוכחית Sho-Air TWENTY20
הישגי שיא טור קולורדו (2019)
Joe Martin Stage Race (2019)
www.chloedygertowen.com
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
אופני מסלול
המשחקים האולימפיים
כסףריו 2016רדיפה קבוצתית
אליפות העולם
זהבלונדון 2016רדיפה קבוצתית
כסףהונג קונג 2017רדיפה אישית
כסףהונג קונג 2017רדיפה קבוצתית
זהבאפלדורן 2018רדיפה אישית
זהבאפלדורן 2018רדיפה קבוצתית
זהבברלין 2020רדיפה אישית
זהבברלין 2020רדיפה קבוצתית
המשחקים הפאן אמריקאיים
זהבלימה 2019רדיפה קבוצתית
אופני כביש
אליפות העולם
זהבהרוגייט 2019נגד השעון
זהבריצ'מונד 2015נגד השעון עד גיל 19
המשחקים הפאן אמריקאיים
זהבלימה 2019נגד השעון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קלואי דייגרטאנגלית: Chloé Dygert; נולדה ב-1 בינואר 1997) היא רוכבת אופני מסלול ואופני כביש אמריקאית, שרוכבת בקבוצת Sho-Air TWENTY20. בתחום המסלול, היא אלופת העולם ברדיפה קבוצתית (לונדון 2016) ואלופת העולם ברדיפה אישית וקבוצתית (הונג קונג 2017, אפלדורן 2018, ברלין 2020). בנוסף לכך, היא אלופת המשחקים הפאן אמריקאיים ברדיפה קבוצתית (לימה 2019) ומדליסטית הכסף מאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) ברדיפה קבוצתית. בתחום הכביש, היא אלופת העולם בנגד השעון (הרוגייט 2019), אלופת העולם עד גיל 19 בנגד השעון ובכביש (ריצ'מונד 2015) ואלופת המשחקים הפאן אמריקאיים בנגד השעון (לימה 2019).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייגרט נולדה בבראונסבורג, שבאינדיאנה. תחילה עסקה בעיקר באתלטיקה וכדורסל, אך פציעות שונות וחוזרות גרמו לה להתרכז בענף האופניים. ב-2016 התחתנה עם לוגן אוון, שגם הוא רוכב אופניים, אך השניים נפרדו בינואר 2020.

ב-2015, ניצחה דייגרט את אליפות ארצות הברית עד גיל 19 בנגד השעון ובכביש, בנוסף לכך זכתה במדליית זהב באליפות העולם עד גיל 19 באותם המקצים שהתקיימה בריצ'מונד. ב-2016, בעודה בת 19 בלבד, נכללה בסגל ארצות הברית לאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו וזכתה במדליית כסף ברדיפה קבוצתית, ביחד עם שרה האמר, קלי קטלין וג'ניפר ולנטין. כשנבחרת בריטניה מקדימה אותן עם הזהב ונבחרת קנדה זוכה בארד.

ב-2017, דייגרט השתתפה באליפות העולם במסלול שהתקיימה בהונג קונג. היא זכתה במדליית זהב ברדיפה קבוצתית וברדיפה אישית, כשבמקצה האישי הקדימה את אשלי אנקודינוף האוסטרלית שזכתה בכסף ואת קלי קטלין האמריקאית שזכתה בארד. ב-2018 דייגרט שיחזרה את ההישג, עם צמד מדליות זהב נוספות באותם המקצים, כשהפעם במקצה הרדיפה האישית הקדימה את אנמיק ואן פלוטן שזכתה בכסף ואת קלי קטלין שזכתה בארד.

ב-2019, השתתפה דייגרט בהמשחקים הפאן אמריקאיים וזכתה בשתי מדליות זהב, אחת ברדיפה אישית ואחת בנגד השעון. בתחילת עונת 2019, ניצחה דיגרט אוון את Joe Martin Stage Race לאחר שניצחה שני קטעים במרוץ. לאחר מכן סיימה שנייה בטור של גילה, 1:07 אחר ברודי שאפמן האוסטרלית שניצחה. דייגרט ניצחה גם במרוץ הזה שני קטעים. היא סיימה שנייה באליפות ארצות הברית בנגד השעון, רביעית במרוץ הכביש באליפות וניצחה את מרוץ נגד השעון על שם קריסטין ארמסטרונג. באוגוסט, התחרתה בטור של קולורדו וניצחה את כל ארבעת הקטעים במרוץ, שהיא מקדימה בדירוג הכללי את ברודי שאפמן האוסטרלית בפער של 2:37 דקות, ואת עומר שפירא הישראלית בפער של 2:57 דקות. לאחר מכן התחרתה באליפות העולם, וזכתה במדליית זהב במקצה נגד השעון, כשהיא מקדימה את צמד ההולנדיות, אנה ואן דר ברחן בפער של 1:32 דקות ואת אנמיק ואן פלוטן בפער של 1:52 דקות, כשהיא מגיעה למהירות ממוצעת של 43:031 קמ"ש[1]. במקצה הכביש, סיימה דייגרט אוון במקום הרביעי, 3:24 דקות מואן פלוטן שזכתה בזהב.

דייגרט אוון במהלך אליפות העולם במסלול, 2020

ב-2020, זכתה באליפות העולם במסלול שנערכה בברלין במדליית זהב ברדיפה אישית וקבוצתית, שבמקצה האישי הקדימה את צמד הגרמניות, ליזה ברנאואר שזכתה במדליית הכסף ואת פרנציסקה בראוס שזכתה בארד.

באליפות העולם שנערכה באימולה, איטליה ב-24 בספטמבר 2020, לאחר שהובילה בתחרות בנקודת הביניים במרוץ האישי נגד השעון, איבדה את השליטה באופניה ופגעה במהירות גבוהה במעקה הבטיחות. היא פונתה לבית חולים כשהיא בהכרה.[2] מאוחר יותר נמסר כי סבלה מחתך עמוק ברגלה השמאלית וכי נותחה ואושפזה בבית חולים בבולוניה. לאחר כשבוע השתחררה מבית החולים וטסה חזרה לביתה באינדיאנה, ארצות הברית להמשך שיקום.

ב-10 בנובמבר 2020 נמסר כי דייגרט תרכוב בעונת 2021 במסגרת קבוצת קניון-סראם.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלואי דייגרט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ World Championship | Women's ITT, procyclingstats.com
  2. ^ אורן אהרוני , תאונה קשה לאלופת העולם באופניים במהלך מרוץ, באתר ynet, 24 בספטמבר 2020
  3. ^ Chloe Dygert makes surprise transfer to Canyon-SRAM in 2021, באתר cyclingnews.com‏, 10 בנובמבר 2020