קלודיה (אשתו של מטלוס)
 | |
| לידה |
95 לפנה״ס? רומא העתיקה  |
|---|---|
| פטירה |
45 לפנה״ס (בגיל 50 בערך) |
| מדינה |
רומא העתיקה |
| בן או בת זוג |
|
  | |
קלודיה (בלטינית: Clodia, נולדה קלאודיה (Claudia), סביב שנת 95 או 94 לפנה"ס), המכונה קוודרנטריה (Quadrantaria, "רבע" מ-quadrantarius, מחיר בביקור במרחצאות הציבוריים), נולה (Nola, "הבלתי מתרצה", מהפועל nolo, בהתייחסות סרקסטית לחיי הפריצות שלה לכאורה), מדיאה פלאטינה (Medea Palatina, "מדיאה של גבעת הפאלאטיום") על ידי קיקרו (ראו בהמשך), והיסטוריונים מכנים לעיתים קלודיה מטלי (Clodia Metelli,[1][2] קלודיה של מטלוס[א]), הייתה אחת משלוש בנות ידועות של הפטריקי הרומאי אפיוס קלאודיוס פולכר.
כמו נשים רבות אחרות מהאליטה הרומית, קלודיה התחנכה היטב ביוונית ובפילוסופיה, עם כישרון מיוחד לכתיבת שירה. חייה, שהתאפיינו בשערוריות מתמידות, מונצחים בכתביו של מרקוס טוליוס קיקרו, ולפי ההערכות, בשיריו של גאיוס ולריוס קאטולוס.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלודיה מטלי נולדה למשפחה הרומית העתיקה של הקלאודיים. זו הייתה משפחה אריסטוקרטית מבוססת, שההיסטוריה שלה נמשכה אחורה לאגדות רומא העתיקה ושהייתה פעילה בבנייה הפוליטית של העיר ששימשה כקונסולים וסנאטורים מהמאה השלישית לפני הספירה ואילך. היא נולדה בסביבות שנת 95 לפני הספירה, בתו של אפיוס קלאודיוס פולכר, אך אמה אינה ידועה. היסטוריונים רבים מאמינים שהיא הייתה קייקיליה מטלה (Caecilia Metella), אולי קייקיליה מטלה (אנ') (בתו של בליאריקוס (אנ')), או בת דודתה, קייקיליה מטלה, בתו של לוקיוס קייקיליוס מטלוס דיאדמנטוס (אנ').[3] תאוריה נוספת היא שהיא הייתה סרוויליה קייפיונה (Servilia Caepione).[4] לקלודיה היו שלושה אחים: אפיוס קלאודיוס פולכר (קונסול בשנת 54 לפנה"ס), גאיוס קלאודיוס פולכר (פראיטור בשנת 56 לפנה"ס), ופובליוס קלודיוס פולכר (טריבון הפלבאים בשנת 58 לפנה"ס); ושתי אחיות, שהיו נשואות לקווינטוס מרקיוס רקס (אנ') וללוקיוס ליקיניוס לוקולוס בהתאמה. לא בטוח אם קלודיה הייתה הבת הבכורה או הבת האמצעית, רק ידוע שהיא לא הייתה האחות הצעירה. יחד עם אחיה קלודיוס, היא שינתה את שמה הפטריקי מקלאודיה לקלודיה, עם קונוטציה פלבאית.
נישואיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלודיה הייתה נשואה לקווינטוס קייקיליוס מטלוס קלר (אנ'), בן דודה הראשון, איתו נולדה לה בת קייקיליה מטלה. הנישואים לא היו מאושרים. לקלודיה היו כמה רומנים עם גברים נשואים (כנראה כולל המשורר קאטולוס) ועבדים. ויכוחים עם מטלוס קלר היו קבועים, לעיתים קרובות בפומבי. כאשר מת בנסיבות מוזרות בשנת 59 לפני הספירה, קלודיה נחשדה בהרעלתו.[1]
מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתור אלמנה, קלודיה נודעה בכך שלקחה כמה מאהבים אחרים, כולל מרקוס קייליוס רופוס (אנ'), חברו של קאטולוס. הפרשה המסוימת הזו גרמה לשערורייה עצומה. לאחר שהיחסים עם קייליוס הסתיימו בשנת 56 לפני הספירה, קלודיה האשימה אותו בפומבי בניסיון הרעלה. האישום הוביל לאישום ברצח ולמשפט. סנגורו של קייליוס היה קיקרו, שנקט כנגדה בלשון חריפה, המתועדת בנאומו פרו קייליו (אנ'). לקיקרו היה עניין אישי בתיק, שכן אחיו של קלודיה היה האויב הפוליטי המר ביותר של קיקרו. קיקרו האשים את קלודיה בהיותה פתיינית ושיכורה ברומא ובבאיי (אנ'), ורמז לשמועות העיקשות על מערכת יחסים של גילוי עריות עם קלודיוס. קיקרו הצהיר כי הוא "היה [תוקף את המאשימים של קייליוס] ביתר שאת, אם לא היה לי ריב עם בעלה של האישה [קלודיה] - אחיה, התכוונתי לומר; אני תמיד עושה את הטעות הזו. כרגע אמשיך עם מתינות... כי מעולם לא חשבתי שחובתי לעסוק במריבות עם אישה כלשהי, במיוחד עם אחת שכל הגברים תמיד ראו בה ידיד של כולם ולא כאויב של כל אחד".[5] הוא הכריז עליה בושה למשפחתה וכינויה. קלודיה המדיאה של גבעת הפאלאטיום.[6] קייליוס הוכרז זכאי.
פלוטרכוס טוען שנישואיו של קיקרו עצמו לטרנטיה (אנ') סבלו מהחשדות המתמשכים של טרנטיה שקיקרו ניהל רומן לא חוקי עם קלודיה.[7]
שארית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 45 לפנה"ס קיווה קיקרו לקנות נכס בבעלות קלודיה. מרילין סקינר טוענת שהשניים בוודאי התפייסו בעקבות משפטו של קייליוס. לא ידוע דבר נוסף על חייה לאחר שלב זה.[1]
זיהוי עם לסביה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשורר קאטולוס כתב כמה שירי אהבה על אישה בוגדת לעיתים קרובות שכינה לסביה (אנ'), שזוהתה באמצע המאה השנייה לספירה על ידי הסופר אפוליוס (אפולוגיה 10) כ"קלודיה". מנהג זה של החלפת שמות בפועל בשמות בעלי משקל (שירה) זהה היה נפוץ בשירה הלטינית של אותה תקופה. בעידן המודרני, הזיהוי הנובע מכך של לסביה עם קלודיה מטלי, המבוסס בעיקר על הצגתה על ידי קיקרו, מטופל בדרך כלל כעובדה מקובלת, אף על פי שיש החולקים על כך.
אולם הדעה השלטת מזהה את קלודיה עם לסביה בעיקר על בסיס שתי השורות הראשונות בשיר מספר 79 של קאטולוס. בשורות אלו מוזכרת דמות בשם לסביוס, הצורה הזכרית של לסביה בתואר "פולכר" (בלטינית יפה), שהוא גם הכינוי של פובליוס קלודיוס פולכר. האשמות של גילוי עריות (כמו כאן) נגד האח והאחות מופיעות גם אצל קיקרו. ההבנה שפובליוס קלודיוס פולכר הוא "לסביוס" הופכת מרכיב אחד של השיר למשחק מילים בשמו ואחר לתזכורת לאחת מההתקפות הפוליטיות שקיקרו כיוון נגד פובליוס קלודיוס פולכר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כבנותיו של אפיוס קלאודיוס פולכר, קלודיה ואחיותיה היו מכונות בדרך כלל כ"קלאודיה", כאשר נעשה שימוש בשמות נוספים בעת הצורך כדי להבחין בין השלוש. קלודיה השפיעה על האיות ה"פלבאי" של שמה, שאחיה, פובליוס קלודיוס פולכר, נטל על עצמו לאחר שדאג לאימוץ שלו למשפחה פלבאית, כדי שייבחר טריבון הפלבאים (אנ'). כמעט כל המחקר ההיסטורי מתייחסת אליה פשוט כ"קלודיה". מדי פעם היא מכונה "קלודיה מטלי", כלומר "קלודיה (אשתו) של מטלוס"; אבל סגנון זה עלול להטעות, מכיוון ש"מטלי" מעולם לא היה חלק משמה; נשים רומיות לא שינו את שמותיהן ולא רכשו שמות משפחה חדשים כשהתחתנו.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Marilyn B. Skinner, Clodia Metelli
- ^ H. D. Rankin, ‘CLODIA II’
- ^ T. P. Wiseman, Celer and Nepos
- ^ Tatum, Jeffrey (2014). The Patrician Tribune: Publius Clodius Pulcher. Studies in the History of Greece and Rome (reworked ed.). UNC Press Books. p. 249. ISBN 9781469620657.
Clodius's mother, therefore, must remain ignota.
- ^ Cicero Pro Cael. 13,32 translation C.D. Yonge
- ^ Cicero, Pro Cael. 8.19 translation C.D. Yonge
- ^ Plutarch, Lives, Cicero, 29.2 translation Bernadotte Perrin