קבר דוד המלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קבר דוד המלך במאה ה-18
פסל דוד מנגן בנבל, מחוץ למתחם הקבר
תעודה שחולקה ל"עולי הרגל"
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

קבר דוד המלך הוא מבנה בהר ציון שבירושלים, בו על פי מסורת נוצרית, מוסלמית, כמו גם יהודית‏[1] קבור דוד המלך.

המסורת הנוצרית מוסיפה ורואה בקומה השנייה של המבנה את חדר הסעודה האחרונה, בה סעדו ישו ותלמידיו לפני שנלקח אל מותו. אתר זה, המקודש לשלוש הדתות, היה לנקודת מגע וחיכוך ביניהן במשך השנים.

מהבחינה הארכיאולוגית קבר דוד המלך הוא מבנה מן התקופה הממלוכית ובצידו שרידים מהתקופה הביזנטית של מבנים שמזוהים עם כנסיית הגיה ציון.

זיהוי האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטירתו של דוד מתוארת בספר מלכים א' (ב, י): "וישכב דוד עם אבותיו וייקבר בעיר דוד". הדבר חוזר על עצמו במהלך תקופת בית ראשון, כשלגבי מרבית שושלת בית דוד מצוין בספר מלכים כי נקברו "עם אבותיהם" בעיר דוד. כן, מסופר שיהוידע הכהן נקבר יחד עם המלכים.‏‏‏[2] ספר דברי הימים מוסיף הבחנה משנית, וקובע כי מקצת המלכים, כגון אחזיה‏‏‏[3] ויואש‏‏‏[4] נקברו בעיר דוד, אך לא ב"קברי המלכים".

בתקופת בית שני עוד היו קברי בית דוד ידועים. הם מוזכרים בספר נחמיה כנקודת ציון ידועה.‏‏‏[5]

האתר היה מוכר לתושבי ירושלים עד שלהי תקופת בית שני, ויוסף בן מתתיהו מספר על מספר פעמים שהקברים נבזזו כדי לשלם חוב מלכותי, תחילה על ידי יוחנן הורקנוס, שהוציא מהקבר שלושת אלפי כיכרות כסף, בהם שיחד את אנטיוכוס השביעי כדי שיסיר את המצור מירושלים.‏‏‏[6] חרה והחזיק אחריו המלך הורדוס... (קדמוניות טז, ז)

לפי התוספתא למסכת בבא בתרא (א, יא), "קברי בית דוד... היו בירושלים ולא נגע בהם אדם מעולם". קבר דוד מוזכר גם במקורות עתיקים נוספים כגון נחמיה ג, הברית החדשה וכן בספרי היסטוריה רומיים. אלא שעם חורבן העיר ירושלים, חרבו כנראה גם הקברים, כך שמקומם לא נודע.

במקרא נאמר שדוד המלך נקבר בעיר דוד[7]. אך מקום הקבר הידוע כיום, נקבע על פי מסורת חלופית בת כאלף שנים לערך, המזהה את מקום הקבר דווקא בהר ציון, סמוך לחומה הדרומית של העיר העתיקה. ברשימת מסע מתלמיד הרמב"ן‏[8] ואשתורי הפרחי[9] האתר מוזכר כאוהל דוד המוזכר בדברי הימים‏[10], בו שיכן דוד המלך את ארון הקודש עד בניית בית המקדש. תלמיד הרמב"ן כתב, וכן רבי משה חגיז כתב‏[11] בשם האר"י, שקברי המלכים הם בהר ציון.

בקומה התחתונה של הבניין עומד סרקופג מכוסה בפרוכת, המזוהה כקברו של דוד המלך. עד שנת 2007 עמדו על הקבר כתרי תורה שהובאו מקהילות יהודיות שנכחדו בשואה, אך אלה נגנבו ונעלמו.

תולדות המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הראשון של המסורת הקושרת בין הר ציון לקברו של דוד המלך מופיע בכתבי מוקדסי[12]. היהודי הראשון המזכיר את הר ציון בהקשר לדוד המלך הוא בנימין מטודלה, שביקר בירושלים במאה ה-12: "למעלה ממעיין השילוח בהר, שם מצודת ציון, ושם קברי המלכים, ושם בניין ישן קורים אותו היכל דוד מכוון כנגד המקדש" בו מדליקים נרות לכבוד המקום לאור האמונה כי הוא בנין דוד - הוא המקום בו הוא שם את ארון האלוקים משהביאו דוד המלך עד שנבנה בית המקדש על ידי שלמה המלך.

ההיסטוריון אלחנן ריינר סבור‏‏‏[13] כי המסורת לקיום קבר דוד המלך במקום מוכחשת על ידי רבי בנימין מטודלה. בביקורו בשנת 1170, הוא כתב: "קברי בית דוד והמלכים שקמו אחריו בהר ציון, ואין המקום ידוע. לדעתו, הוא בקש להכחיש את המסורת על אודות קברי בית דוד בכנסיית ציון. היה חשוב להימנע מיצירת הדעה כי קברו של אבי השושלת המשיחית - דוד המלך - הוא בידי הנוצרים. ההנחה היא שאם הייתה מסורת יהודית מקבילה הוא היה מזכיר אותה.

בימי הממלוכים (בשנת 1452 לערך) עברה החזקה על הקבר לידי הסולטאן הממלוכי, בעקבות סכסוכים בין נוצרים ויהודים. הסולטאן הצהיר (כפי שכותב התייר פליקס פברי): "הלא אנו המוסלמים מעריצים את דוד כמו הנוצרים והיהודים. גם אנו מאמינים בכתבי הקודש. לפיכך... יהיה המקום הזה לנו". המוסלמים אסרו על נוצרים ויהודים להיכנס אל הבניין שעל קברי בית דוד, איסור שנשמר בקפדנות עד המאה ה-20, עם יוצאים מהכלל בודדים, כדוגמת ביקורו של משה מונטיפיורי בשנת 1893.

ארמטה פיאורטי, שהיה האדריכל הראשי מטעם הממשל הטורקי, מספר "ירושלים נחקרת" כי בשנת 1859 גילה מערה בשטח בית הקברות במערב הר ציון המובילה מתחת למבנה קבר דוד. פיאורטי זיהה את המערה בתור הקבר האמתי מלכי בית דוד. כיום, מערה כזו אינה מוכרת אך בדיקות שיקוף קרקע בעזרת מכ"ם שנעשו בשנת 2011 הראו כי קיימת סבירות גבוהה לקיום חלל תת-קרקעי מתחת למבנה (עמית ראם, מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה, דברי הכנס ה-14).

בשנת 1951 חקר יעקב פינקרפלד את המבנה, וכאשר חפר לעומק של כ-70 ס"מ מתחת למרצפות, גילה רצפת פסיפס צבעוני. פינקרפלד תארך את הפסיפס ואת הגומחה בקיר לתקופה הרומית, בעוד שהמצבה עצמה ושאר קירות המתחם הן תוספות מאוחרות. מוטיבים אלו, בנוסף לעובדה שהגומחה פונה לכיוון הר הבית, הובילו את פינקרפלד למסקנה כי הגומחה הנה היכל (ארון הקודש) של בית כנסת עתיק ששכן במקום.

בזמן מלחמת השחרור שימש המקום כמפקדה צבאית של הירדנים וב-18 במאי 1948 נכבש בידי ישראל ושימש את הצבא כמיפקדה.

לאחר מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר דוד המלך

עם שוך הקרבות במלחמת העצמאות, למרות ההתחייבות בהסכם שביתת הנשק לאפשר גישה למקומות הקדושים,‏‏‏[14] נותרו הר הבית והכותל המערבי מחוץ להישג ידם של תושבי מדינת ישראל.

לאחר נפילת הרובע היהודי בתש"ח, נותר הר ציון המקום היחיד ממנו היה ניתן לצפות על הכותל המערבי והר הבית. השלט המכוון אל התצפית נותר על כנו גם כיום (2015). החל בשנת 1953 החלה לפעול במקום "ועדת הר ציון" בראשות הממונה הראשון על המקומות הקדושים, הרב שמואל זנוויל כהנא (שז"ך)‏[15] הוא קיבע את מרכזיותו וחשיבותו ליהודים, ואף נשלחו מאות אבנים מהמקום כיסודות לבתי כנסת בארץ ובעולם, כתחליף לכותל המערבי (ולהר הבית).‏[16][15][17] בעקבות חקירתו של יעקב פינקרפלד לפיה גומחה במבנה כוונה אל כיפת הסלע, ומכאן השערתו שהמדובר בבית כנסת עתיק, החלו גם תפילות במקום.‏[18] הנשיא יצחק בן צבי, בתיאום עם הרב שז"ך הקים משרד על גג המבנה, אליו היה מגיע פעמיים בשבוע, ובו קיבל את פני עולי הרגל בשלשת הרגלים על מנת לחזק את הקשר עם העיר העתיקה, ומקום המקדש.‏[16]

לאחר קום המדינה ב-1948 הוקם בסמוך אל מבנה הקבר "מוזיאון מרתף השואה" שהיה המוזיאון הראשון בעולם להנצחת מאורעות השואה, ובו לוחות שיש בהם חקוקים שמות הקהילות שחרבו. נציגי קהילות אלו נהגו לערוך טקס זיכרון ביום שנקבע כיום הזיכרון קהילתם, בדרך כלל יום חורבנה.‏[15] עקב אופיו הדתי של מרתף השואה, מאורעות דמים של קהילות צפון אפריקה הונצחו אף הן במקום.‏[15] עם שוב צה"ל לעיר העתיקה במלחמת ששת הימים החל שוב מאבק עם הוואקף על בית הכנסת הספרדי הסמוך.‏[16] במתחם כולו ובפרט במרתף השואה ובחדר "בית המדרש" הסמוך, שהלימוד בו משמש חלק מפעילות ההנצחה של מרתף השואה, טיפלה ישיבת התפוצות השוכנת בסמיכות‏[15], וכן ב"חדר דוד המלך" מאוחר יותר מוזיאון דוד המלך, המציג פריטי אמנות שונים ומוצגים עתיקים. בבית המדרש התקיימו תפילות בחגים, וכנס גדול של תפילה בחג השבועות, היום המסורתי של פטירת דוד המלך. החזן בתפילות אלו, עד מותו היה ישראל שטרן.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 באחת מישיבות הכנסת, חשף חבר הכנסת יצחק כהן מש"ס שבהיותו שר הדתות הובאה הצעת הוותיקן בידי השר יוסי ביילין להעביר את 'חדר הסעודה האחרונה' לרשותם, וביקש לדעת אם חודשו הבקשות מצד הנוצרים, ומה עמדת הממשלה. שר התיירות הירשזון אישר באותה ישיבה, כי אכן פנו גורמים שונים בלתי רשמיים בנסיון להעביר חלקים ממתחם קבר דוד לידי גורמים נוצריים נוספים, ביניהם הכנסיה היוונית, במסגרת תכנית ההתנתקות. בתשובות בלתי מתחייבות, הממשלה הודיעה רק שלא היתה החלטה כזו.‏[19]

בשנת 2009 הוצב במקום פסל מוזהב של דוד המנגן בכינור עתיק (כיום נקרא נבל). לטענת גורמים דתיים הפסל הפך מוקד משיכה לצליינים נוצרים ונערכה פניה לרב הראשי מרדכי אליהו על מנת לסלקה מהמקום.‏[20] לאחר מאבקים שכללו התנכלות לפסל ופגיעה בו, במאי 2012 פורסם שהוחלט להעביר אותו מהר ציון אל חצר הפטריארך היווני ברובע הנוצרי בעיר העתיקה.‏[21]

בחנוכה תש"ס, דצמבר 2012 נתפס במתחם צעיר כשהוא מנתץ את אריחי הקרמיקה המצפים את הקירות. לטענתו נאמר לו שהאריחים חוסמים את התפילות.

בעשרה בטבת תשס"ג, ינואר 2013 לפני טקס יום הקדיש הכללי שנערך במרתף השואה, ניתצו אלמונים את כל האריחים המתוארכים למאה ה-17‏[22]. רשות העתיקות הישראלית החליטה שלא לשפץ את האריחים שנופצו‏[23].

בראש חודש אייר, אפריל אותה שנה (2013) פנתה סגנית השר ציפי חוטובלי לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה שלא יעביר את המתחם לנוצרים.‏[24]

בחג השבועות כחודש לאחר מכן, במאי, נערכה קטטה אלימה בין נערים מוסלמים ויהודים, במסגרתה נער ערבי נפצע בראשו ממכת מוט ברזל ופונה לבית חולים.

בתחילת תמוז, יוני 2013, ישיבת התפוצות ארגנה סעודת מלווה מלכה פתוחה לציבור ומלווה בנגנים על מנת להעלות את המודעות ולחזק את הנוכחות היהודית במקום.‏[25][26] סעודות "מלוה מלכה" נערכות במקום בכל מוצאי שבת, בשנים האחרונות.‏[27]

בפברואר 2014 פורסם שבישיבת עירייה בהשתתפות כל הגורמים הממשלתיים, התקבלה דרישת גורמים נוצריים להעביר את מתחם הר ציון כולו, כולל קבר דוד לרשותם תחת ריבונות ארצם.‏[28]

לאחר חג הפסח, במאי 2014, ולקראת ביקורו של האפיפיור ביוני, נעצרו שני יהודים במקום באשמת "תפילה בכנסיה"‏[29], וב'הארץ' דווח כי בימין גוברת המחאה בעניין מסירת חלקים מהמתחם לידי הנוצרים, אף שכל הגורמים הממשלתיים מכחישים זאת.‏[30] יו"ר הכנסת זאב אלקין, שר החוץ אביגדור ליברמן והשר לבטחון פנים יצחק אהרונוביץ פרסמו הודעה לפיה לא יהיה שינוי במצב הקבר, ושאין כוונה למסור את המתחם לנוצרים, אך דיון שנקבע בכנסת על כך בוטל לבקשת משרד החוץ.‏[31] ביוני, ערב ביקור האפיפיור, נערכה מיסה בחדר בידי נזירים, תוך מחאת יהודים, וטענות על שקרים מצד אהרונוביץ וליברמן.‏[32]

לקראת סוף שנת 2014 נחשפה תכתובת מראשית המנדט הבריטי ב-1921, בעניין מאבק בין הממשל האיטלקי הוואקף המוסלמי, והרבנות הראשית - אז חלק מן הממסד הציוני טרם קום המדינה, על המתחם.‏[33] יחד עם התכתובת מימי המנדט, התפרסמה תכנית חדשה של עיריית ירושלים לשינוי ייעוד, שיאפשר הקמת מבנה נוצרי גדול בכניסה למתחם. לפי הפרסום עורך הדין גלעד קורינאלדי חשף גם כוונה של העיריה לאפשר לנוצרים קתולים לקיים מיסה בחדר הסעודה האחרונה באורח קבע, דבר שנאסר עליהם עד לאותה עת לפי הגדרת המצב הקיים במקום.‏[33]

חודש לאחר מכן נטען שגורמים במשרד התיירות תומכים בהוצאת היהודים מהמתחם בהדרגה, ומסירתו לידי נוצרים.‏[34] יחד עם זאת התברר שהמקום אינו מוגדר "מקום קדוש" אלא מקום תיירות, ולפיכך אין למשרד הדתות או לממונה על המקומות הקדושים כל שליטה על זמני התפילה או סדרי התפילה שבו, עליהם מופקדת המשטרה במסגרת שמירה על "המצב הקיים". הרב רבינוביץ טען שהוסכם שאל להם להכניס צלבים למקום אלא בעת ביקור האפיפיור, וכי נקבעו זמנים מוגבלים לתפילתם שם.‏[35]

בתחילת 2015 התפרסם במקור ראשון שבשיחות עם הותיקן הוחלט להעביר חלק מקבר דוד לידיו. בנוסף, משטרת ישראל נערכה לפנות את מתפללי בית הכנסת והלומדים במקום, על מנת לאפשר לכנסייה היוונית אורתודוכסית לערוך במקום את טקס חג השבועות (הפנטקוסט) במקום.‏[36] בעקבות זאת קמה סערה, חבר הכנסת פורוש דרש לדעת אם נכונים הדברים. נערכה תפילה המונית יהודית והטקס הנוצרי בוטל, אולם המשטרה אסרה מאז את התפילה היהודית במקום. המחאות נמשכו למרות דבריו המרגיעים של רב הכותל הרב רבינוביץ.‏[37]

בפסח שני, תשע"ה (תחילת יוני 2015) נערכה סעודת מלווה מלכה גדולה בליווי נגנים כהזדהות יהודית עם המקום, למרות מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

ביוני 2015 דווח שיהודים פונו בכח מהמתחם בידי שוטרים, לקראת מיסה של הכנסיה היוונית אורתודוכסית במסגרת חג הפנטקוסט, אך הנחיות הרב רבינוביץ לגבי 'המצב הקיים' קוימו ולפיהן המיסה היתה בנוכחות קהל מצומצם, ללא הדלקת קטורת וללא צלב.‏[38] בין העצורים היה גם כתב הארץ יאיר אטינגר.‏[39]

קבר דוד המזויף[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר דוד המזויף 1920
קבר דוד המזויף 2012

בתקופת המנדט הבריטי החל משנת 1920 אולצה משפחת דג'אני המוסלמית שהחזיקה במקום לפתוח אותו באופן שוויוני בפני מבקרים לא מוסלמים.

עם כיבוש הר ציון בידי כוחות הפלמ"ח ב-1948 וכניסת חיילי צה"ל לקבר דוד, התברר לראשונה כי הקבר אותו הציגה משפחת דג'אני בפני היהודים והנוצרים כל השנים היה למעשה קבר מזויף ששכן בקומה העליונה מעל הקבר האמיתי. "קבר" זה היה למעשה גוש אבנים ומלט שנבנה במטרה להרחיק את הזרים מהקבר האמיתי שבקומת המרתף. בעקבות הגילוי בתש"ח, ריססו החיילים הנרגשים את הכתובת "דוד מלך ישראל חי וקיים" באותיות ענק על הקיר שמאחורי הקבר האמיתי. כתובת זו נשארה עד השיפוץ והניקוי שנערכו במקום בשנת 2012.

ניתן לראות את הקבר המזויף בחדר הפנטקוסט אליו מגיעים מחדר הסעודה האחרונה שמעל לקבר דוד המלך האמיתי.

מנהגים הקשורים במקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחג השבועות, יום פטירתו של דוד המלך על פי המסורת היהודית,‏‏‏[40] פוקדים את הקבר אלפי מבקרים‏[41] חלקם מדליקים אז ק"ן (150) נרות, לציון מספר המזמורים שבספר תהילים, המיוחס לדוד. כמו כן המבקרים במקום נוהגים לקרוא בו פרקי תהילים. ובתקופות שונות אף ייסדו במקום חבורות תהילים. בכל מוצאי שבת מתקיימת במקום סעודת "מלווה מלכה" המונית, סעודה זו נקראת גם "סעודתא דדוד מלכא" (סעודת דוד המלך), שכן דוד המלך ביקש מה' לדעת את יום מותו, וה' גילה לו שהוא ימות בשבת, ומאז, בכל מוצאי שבת היה דוד עושה סעודה לבני ביתו, כדי להודות לה' על שעודנו בחיים.

ייצוגי קבר דוד בתרבות ובמורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברומן "תמול שלשום" מאת הסופר ש"י עגנון (פורסם ב-1945) נכתב:

"מקום אחד יש בירושלים, שאני הולך לשם פעם אחת בשנה בחג השבועות, וזה קברו של דוד המלך, לפי שדוד המלך חביב עלי מכל היהודים שבעולם. מלך אדיר שהיה טרוד כל הימים במלחמות עם גולית הפלישתי ועם שאר הרשעים, ואף היהודים, להבדיל, בוודאי היו מטרידים אותו הרבה, אף על פי כן היה לוקח לו זמן לנגן בכינור ולעשות מזמורים בשביל כל העלובים והנדכאים, מלך זה היאך לא אוהב אותו".

– ש"י עגנון, תמול שלשום

גם בשירה הישראלית בת זמנינו כגון אצל המשוררים אורי צבי גרינברג, יהודה עמיחי, וחיים חפר אנו מוצאים יחס אל קבר דוד. כל למשל, אחרי שהתברר הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, עוד לפני שהסתיימו הקרבות, פורסמה בעמוד הראשון של עיתון ידיעות אחרונות מקאמה שכתב המשורר ולוחם הפלמ"ח חיים חפר, בו תיאר מפגש דמיוני בין רמטכ"ל צה"ל במלחמה, יצחק רבין, לדוד המלך:

"בחודש אייר בשנת תשכ"ז, היה הדבר ויבואו הרמטכ"ל ופמליתו אל קבר דוד על ההר / ויעמדו לפניו בבגדים מעופרי עפר / וימחו ממצחם את נחל הזיעה הניגר / וינשמו עמוקות ויצדיע הרמטכ"ל ויאמר: / אדוני המלך, הר הבית שוחרר. / ...

ויקרב הרמטכ"ל אל המלך ויאמר: / לא אנחנו לבדנו שחררנו את ההר / לא אנחנו לבדנו עשינו את הנס / ולא רק בזכותנו הדגל מתנוסס / ואף כי לוחמינו הסתערו כאריות / לא הם בלבד פרצו את שער האריות / ...

לא, אדוני המלך, כי אתם צעדה / חטיבה שלמה של לוחמי מצדה / ואנשי בר-כוכבא הגיבורים והאמיצים / נלחמו לצידם בקשתות ובחצים / וליד אלה שמענו היטב את הצעדים/ של כל הנרצחים והטבוחים והשדודים/ של כל אלה שמתו מכיוון שהם יהודים/ ולידם צעדו כהולכים בסך/ כל עולי הגרדום ולוחמי תש"ח / כל חללי הלח"י והאצ"ל והפלמ"ח / "ויבנה בית-המקדש במהרה בימינו" / ונפרוץ את החומה ולא פסקנו מלכת כי השיר הזה בלבנו כמו אש מלחכת. / ...

ויקם דוד המלך ויטול את הכינור / ויבט ברמטכ"ל ועל פניו האור / וישיר את השיר הזה לאמור / למנצח ליצחק מזמור.".

– חיים חפר, היינו כחולמים 09/06/67

קבר דוד והטיפול בו בידי ישיבת התפוצות הוא מרכזי ברומן של שפרה קורנפלד "החצי השני של הלילה" הוא מקום המפלט של גיבורת הספר ובחצרו נערך נסיון אונס בה.‏[42]

קברי דוד ושושלתו במקומות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידים שנחשפו ב-1914 על ידי ריימון וייל בחפירות בעיר דוד המיוחסים לקבר דוד וחלק מצאצאיו (השערה)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ-ישראל א, הוצאת ספרים אחיעבר ושות', ירושלים, 1985, עמ' 298-326
  • דורון בר, לקדש ארץ, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2007, עמ' 50-81
  • עמית ראם, "המערה של פיארוטי" לפרשת החלל התת-קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון, מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה, דברי הכנס ה-14, אלול תשע"ג, מכון מגלי"ם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבר דוד המלך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ככול הנראה בעקבות המסורה הנוצרית
  2. ^ ‏לרשימה מלאה ראו: וילנאי, מצבות קודש, עמ' 298‏
  3. ^ ‏דברי הימים ב, כא, כ‏
  4. ^ ‏דברי הימים ב, כד ,כה‏
  5. ^ ‏נחמיה ג, טז‏
  6. ^ ‏יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, יג, ח, ד; מלחמת היהודים, א, ב, ה‏
  7. ^ (ייתכן שאזור נקרא בעבר עיר דוד)
  8. ^ עמוד 86.
  9. ^ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47650&st=&pgnum=30 כפתור ופרח פרק מא.
  10. ^ א, טו א.
  11. ^ אלה מסעי עמוד טו.
  12. ^ "ואנשי הספר (יהודים ונוצרים) אומרים שקבר דויד בצהיון (ציון)" אלמוקדסי. אחסן אלתקסים פ' י מעראף אלאקאלים, עמ' 162.
  13. ^ ‏אלחנן ריינר, "ואיך? שהרי ירושלים לחוד וציון לחוד! - (השכונה היהודית בירושלים לאחר התקופה הצלבנית)", (בתוך) נוף מולדתו, יוסי בן-ארצי, ישראל ברטל ואלחנן ריינר (עורכים), הוצאת מאגנס, תש"ס עמ' 277‏
  14. ^ הסכם ממלכת הירדן ההאשמית-ישראל על שביתת נשק כללית סעיף 8.2‏
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 15.4 מרתף השואה בהר ציון: בין זכירה עממית לזיכרון ממלכתי אלכס לבון, אוניברסיטת בן גוריון
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 חדר הנשיא בקבר דוד אתר 'אהבת ירושלים'
  17. ^ בין קדושה מוסלמית ליהודית: ראשית תהליך הייהוד של המקומות הקדושים המוסלמיים במדינת ישראל 1967-1948 דורון בר, אוניברסיטת תל-אביב
  18. ^ בית כנסת שהפך לקבר דוד אתר טל חניה, הרצאות על ירושלים
  19. ^ מסירת חדר הסעודה האחרונה בקבר דוד בירושלים לשליטת הנצרות תשובת שר התיירות יצחק הירשזון תשובת שר התחבורה שטרית בשם הממשלה, בנוכחות ראש הממשלה שרון ומחאת אהוד אולמרט
  20. ^ הפסל בקבר דוד - תועבה שאין כדוגמתה שמעון כהן, ט' באיר תשס"ט, חדשות ערוץ שבע
  21. ^ ניצחון לחרדים פסל דוד יעבור לרובע הנוצרי 17 במאי, 2012
  22. ^ ניר חסוןחשד: אלמונים ניפצו אריחים בקבר דוד כדי למחוק את זכר האיסלאם, באתר הארץ, 3 בינואר 2013
  23. ^ ניר חסוןמי מייהד את קבר דוד?, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2013
  24. ^ חוטובלי לנתניהו: אל תמסור את קבר דוד לותיקן 30 באפריל, 2014, חדשות סרוגים
  25. ^ קבר דוד מתעורר לתחיה, חזקי עזרא, ח' בתמוז תשע"ג, 16 ביוני 2013, אתר ערוץ שבע
  26. ^ סעודת מלוה מלכה של ישיבת התפוצות בקבר דוד, בהשתתפות אדמו"רים חסידיים, והרב יעקב נענה, בנו של אליהו נענה הגבאי הראשון של בית הכנסת הספרדי בקבר דוד (יוטיוב)
  27. ^ אתר 'קבר דוד' - פעילויות
  28. ^ בכירים נוצרים לעיריית י-ם: ריבונות בהר ציון י"ח אדר תשע"ד, 18 בפברואר, 2015, אתר חדשות ערוץ שבע
  29. ^ למרות ההבטחות: קבר דוד המלך הפך לכנסייה גיל קלנר, 20 במאי 2014, חדשות סרוגים
  30. ^ בימין יוצאים למאבק נגד "מסירת קבר דוד לוותיקאן"
  31. ^ המאבק על קבר דוד: מדוע בוטל הדיון? יהודה הלוי, 16 במאי, 2015, חדשות בחדרי חרדים
  32. ^ האפיפיור עזב, המלחמה על קבר דוד נמשכת 10 ביוני 2014, אתר אנרג'י - מעריב
  33. ^ 33.0 33.1 מכתב חושף: המאבק הנוצרי על קבר דוד - משנות העשרים אתר אנרג'י - מעריב
  34. ^ נמשך הכיבוש הנוצרי בקבר דוד ה' בכסליו תשע"ה, נובמבר 2014, אתר ערוץ שבע
  35. ^ קבר דוד לא הוגדר מקום קדוש 24 בנובמבר, 2014, חדשות מחלקה 1
  36. ^ המשטרה תפנה את בית הכנסת היהודי בציון דוד המלך כדי לאפשר לנוצרים יוונים אורתודוקסים להתפלל שם במקומם (אתר שפה ברורה)
  37. ^ קבר דוד לוותיקן? לא היה ולא נברא (דברי רב הכותל, הרב רבינוביץ, ערוץ שבע)
  38. ^ עימותים אלימים בין מתפללים יהודים למשטרה בקבר דוד בירושלים 1 ביוני, 2015 (הארץ)
  39. ^ כתב הארץ יאיר אטינגר בין העצורים בקבר דוד אתר 'סרוגים'. הדף כולל סרטון קצר על המחאה היהודית במקום.
  40. ^ ירושלמי ביצה, ב, ד (דף יא, א בדפוס ראם)‏
  41. ^ מעמד מרטיט - הסעודה המסורתית בקבר דוד המלך ח' סיוון תשע"א, באתר שטורעם נט.
  42. ^ החצי השני של הלילה על ספרה של שפרה קורנפלד באתר סימניה

קואורדינטות: 31°46′17.9″N 35°13′44.45″E / 31.771639°N 35.2290139°E / 31.771639; 35.2290139