KSR-2 קלט
.jpg) | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| קוד נאט"ו | "AS-5 "Kelt |
| ייעוד |
דגם טיל  |
| מדינת מקור |
 ברית המועצות |
| פיתוח |
Alexander Bereznyak |
| יצרן |
ארטיום מיקויאן |
| מלחמות ומבצעים |
מלחמת יום הכיפורים |
| תקופת השירות | 1962–1990 (כ־28 שנים) |
| מפעילים | ברית המועצות, מצרים |
| מאפיינים כלליים | |
| משקל | 4,077 ק"ג |
| ממדים | |
| אורך | 8.647 מטר |
| קוטר | 1.0 מטר |
| מוטת כנפיים | 4.522 מטר |
| ביצועים | |
| מהירות | 1,250 קמ"ש |
| טווח | 200 ק"מ |
  | |
קלט (קוד דיווח נאט"ו:AS-5 - KELT, מכונה גם Raduga KSR-2) הוא טיל שיוט אוויר-קרקע תת קולי מתוצרת ברית המועצות, שנועד להחליף את הטיל קנל. הטיל משוגר ממתלים בכנפי מפציצי הסילון טופולב Tu-16 או טופולב Tu-22. ניתן לחמש אותו בסוגי ראשי נפץ שונים, כולל ראשי נפץ גרעיניים.
ניסויים ראשונים בטיל החלו בשנת 1958 ובשנת 1962 הוא נכנס לשירות מבצעי. הטיל גדול ממדים ודומה בצורתו למטוס. אורכו כ- 8.6 מטרים, מוטת כנפיו 4.4 מטרים, קוטרו 91 ס"מ ומשקלו כ- 4 טונות. משקל ראש הנפץ המשוער כ- 1,000 ק"ג. הוא מונע במנוע רקטי בדלק נוזלי. ניהוג הטיל הוא אינרציאלי או נגד קורנים (בדומה לטיל השרייק האמריקאי). טווח הטיל הוא כ-200 ק"מ.
השימוש בטיל במלחמת יום הכיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדינה היחידה שרכשה את הטיל מחוץ לברית המועצות הייתה מצרים. בשנת 1972 ערך חיל האוויר המצרי ניסויי בשיגור הטיל באזור אסואן.[1] העימות היחיד שבו הוא הופעל היה מלחמת יום הכיפורים. בסך הכל שוגרו לעבר מטרות ישראליות 25 טילי קלט ממפציצי טופולוב 16. 20 מהם יורטו על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי או הופלו על ידי כוחות נ"מ, וחלק מן הנותרים לא הגיעו למטרתם עקב תקלות טכניות.[2]
- ב-6 באוקטובר 1973 ב־14:05 שוגרו שני טילי קלט מעל לים התיכון לכיוון מרכז הארץ, ייתכן שלכיוון י"ב 501 או יב"א 509. טיל אחד נפל לים עקב תקלה טכנית, והשני הופל מעל הים כ־20 מייל מול חופי דרום תל אביב על ידי מטוס מיראז' 3 שהוטס על ידי רס"ן איתן כרמי מטייסת 101.[3]קרב אויר בח"א 29 (בסיס אופיר, שרם א-שיח') והתקפה על יחידת בקרה אוירית (יב"א) 528 בצפרא, 6.10.1973, מלחמת יום הכיפורים, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון – מלחמת יום הכיפורים
- ב-6 באוקטובר שוגרו 4 טילים לעבר יב"א 511. במתקפה זו נהרגו שני חיילים, טכנאים שהיו בקרון המכ"ם, ונהרס מכ"ם AN/TPS-43. הקרון נפגע מטילי קלט מצריים רוכבי קרן מכ"ם, אשר שוגרו ממטוסי טופולב 16, כתוצאה מאיחור בהפעלת הפרוטוקול לכיבוי והטעית הטילים.
- ב-6 באוקטובר שוגרו שני טילים מהדגם "רוכב המכ"ם" לעבר יחידת הבקרה האווירית 528 סמוך לשדה אופיר בדרום סיני. אחד הטילים הופל, אך הטיל השני פגע במכ"ם של היחידה והשמיד אותו. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 5 חיילים. העשן הרב שהעלתה הפגיעה נראה למרחוק וגרם להערכה מוטעית כי הבסיס הותקף בידי כוחות קומנדו מצריים מוסקים. עקב כך נשלחו כוחות משוריינים "לכבוש" את הבסיס, וכתוצאה מכך נהרגו כמה חיילי צה"ל מ"אש כוחותינו".
- ב-6 באוקטובר שוגר טיל למפקדת חיל הים בשארם א-שייח' וככל הנראה גרם לנזק.
- ב-11 באוקטובר שוגרו שני טילים לעבר מחנה טסה, שניהם הופלו באמצעות תותחי נ"מ 20 מ"מ.
- ב-11 באוקטובר שוגר טיל לעבר י״ב 545 (אום חשיבה) שהופל באש נ"מ 40 מ"מ.
- ב-20 באוקטובר שיגרו המצרים טיל קלט לעבר מחנה טסה בסיני. אש נ"מ פגעה בו והוא התפוצץ באוויר.[4]
- ב-20 באוקטובר הופלו שני טילים מעל התעלה באמצעות תותחי נ"מ 20 מ"מ.[5]
- ב-20 באוקטובר הופלו שני טילים מעל מעבר הגידי באמצעות תותחי נ"מ 20 מ"מ.
- טילי קלט נוספים שוגרו לעבר בסיס הפיקוד והשליטה האלקטרונית יב"א 545 (אום חשיבה) אך טילים אלה יורטו והבסיס לא נפגע.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הדס לבב ואיתם אלמדון, הטיל שהתחיל מלחמה, באתר חיל האוויר הישראלי
- טיל "קלט" - תרשים ותמונות (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אבירם ברקאי, בשם שמים: טייסת "האחת" במלחמת יום הכיפורים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2013, עמ' 202
- ^ אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל: עשור שלישי', ירושלים: כרטא, 1983, עמ' 90.
- ^ חיל האוויר, יומן אירועים - 6 באוקטובר 1973, באתר חיל האוויר הישראלי;
יצחק שטייגמן, מוכרחים להמשיך לנגן - חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים, מודן הוצאה לאור, 2023, הפרק "הפלת טיל קלט ששוגר למרכז הארץ", עמ' 121–122 - ^ חנוך ברטוב, דדו - 48 שנה ועוד 20 יום, כרך ב', תל אביב: ספרית מעריב, 1978, עמ' 292.
- ^ מערך ההגנה האווירית - אתר חיל האוויר