מתקפת הקומנדו המצרי בסיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מתקפת הקומנדו המצרי בסיני
מלחמה: מלחמת יום הכיפורים
Egyptian Mi-8.jpg

מיל-מי 8 מצרי
תאריך התחלה: 6 באוקטובר 1973
תאריך סיום: 7 באוקטובר 1973
משך הסכסוך: יומיים
מקום: סיני
תוצאה: מטרות המתקפה לא הושגו
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל

מצריםמצרים  מצרים

מפקדים

לא ידוע

כוחות

כוחות צה"ל בסיני

1,700 חיילי קומנדו
עשרות מסוקי מי-8.

אבידות

65 הרוגים
56 פצועים
10-15 טנקים
5-10 זחל"מים
נגמ"ש
משאית
מכלית דלק

כ- 740 הרוגים
330 שבויים
26 מסוקים

מתקפת הקומנדו המצרי בסיני הייתה הנחתה של כוחות קומנדו מצריים גדולים בעומק הכוחות הישראלים בסיני ביומה הראשון והשני של מלחמת יום הכיפורים באמצעות מסוקי סער, שנועדה לשבש את הגעת תגבורות המילואים הישראליות ולכבוש מספר בסיסי צה"ל בסיני. הישגי המתקפה המצרית היו מעטים ורובו של הכוח, שמנה כ-1,700 חיילי קומנדו, הושמד או נשבה על ידי צה"ל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 באוקטובר, יום הכיפורים, סמוך לשעה 14:00, פתחו הכוחות המצריים והסוריים בהתקפה מתואמת על כוחות צה"ל ברמת הגולן ובסיני.

ההתקפה המצרית נפתחה בהרעשה ארטילרית כבדה מכ-2,000 קני תותחים לכל אורכה של תעלת סואץ ובפריסת גשרים רבים על פניה לשם צליחת כוח יבשתי גדול. כוח זה מנה שתי ארמיות, שבהן חמש דיוויזיות חי"ר ושריון (שמנו כ-1,700 טנקים).[1] ההתקפה בוצעה בהפתעה ולא נתקלה בהתנגדות ממשית מצד צה"ל, שלא היה ערוך לקראתה. במקביל למתקפה היבשתית ביצע חיל האוויר המצרי מתקפה של מטוסי הפצצה על בסיסי צה"ל בסיני וכן מתקפת טילי שיוט מדגם קלט.

בשעות הערב, לקראת השקיעה, בעוד המתקפה הקרקעית המצרית מתקדמת במלוא היקפה בהתאם לתכנון המצרי המוקדם, הוציא צבא מצרים גל תקיפה נוסף של כוחות קומנדו גדולים שהונחתו במסוקי סער בעומק סיני במטרה לשבש את זרימת כוחות המילואים של צה"ל לחזית התעלה, ובמטרה לכבוש מספר בסיסי צה"ל בסיני. גל תקיפה שני, קטן יותר, בוצע ביום הלחימה השני בשעות הערב.

המתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 17:30, כשלוש וחצי שעות מפתיחת המלחמה, לקראת החשיכה, חצו כ- 50 מסוקי סער מסוג מיל מי-8 את תעלת סואץ אל תוך סיני והובילו שלושה גדודי קומנדו. בשעה 21:00 הונחת גדוד נוסף. בסך הכל השתתפו במתקפה כ-1,700 חיילים שנשאו על גופם נשק נ"ט רב. המסוקים חדרו לסיני בגובה נמוך, כשהם מסודרים במבנים, וטסו לעבר מטרות איכות ולעבר נקודות ששולטות על צירים מרכזיים שבהם עתידים היו לעבור כוחות מילואים בדרכם לחזית סיני.

יעדי הכוחות המצריים היו אתרים שונים באזור בסיס טסה ומצפון לו עד הים התיכון שאליו הוקצו 45 מסוקים ובהם מעל 1,000 חיילים. אזור יעד נוסף היה המרחב שמדרום למעבר המיתלה ועד ראס סודר שאליו הוקצו 18 מסוקים ובהם 250 חיילים. מספר מסוקים נוספים ובהם כ-200 חיילים הופנו לאזור אבו נזימה-ראס בדראן, וכוחות נוספים לגזרה הדרומית.

מפקדת חיל האוויר הישראלי קיבלה התראה על חדירת המסוקים. בתגובה הוזנקו מטוסי F-4 פנטום ליירט אותם. בשל טיסתם הנמוכה של המסוקים המצריים קשה היה ליחידת הבקרה האווירית הישראלית לאתר אותם ולעקוב אחריהם במכ"מי הגילוי האווירי. גם לטייסי הפנטום שהוזנקו לחפשם היה קשה לאתר את המסוקים בשל החשיכה שהחלה לרדת ובשל טיסתם הנמוכה. חלק ממבני המסוקים המצריים, בעיקר אלה שטסו בגזרה הצפונית, לא אותר, המשיך בדרכו מזרחה ליעדים והנחית את כוחות הקומנדו ללא התנגדות והמסוקים שבו בשלום למצרים. חלק אחר אותר על ידי המטוסים הישראלים. מטוסי הקרב הישראלים, שלא היו מתורגלים בתקיפת מסוקים בהיותם בטיסה, ניסו להפילם בתמרוני יירוט שונים ותוך ביצוע ניסיונות להטלת סוגי חימוש שונה.

לאחר שהיה נראה לטייסים שטילי אוויר אוויר אינם אפקטיביים כנגד המסוקים, החלו מטוסי חיל האוויר לבצע יעפים איטיים תוך ירי בתותחי המטוסים. ירי התותחים פוצץ את המסוקים באוויר והפילם בזה אחר זה בהצלחה. מספר מסוקים נוספים הופלו באמצעות תמרון שבו חלף מטוס הפנטום הכבד בגובה נמוך מעל רוטור המסוקים תוך הפעלת מבערים. כך נוצרו מערבולות אוויר, שהביאו לסחרור המסוק ולהתרסקותו על הקרקע. לאחר שאותרו מבנים נוספים של מסוקים, התבקשו לסייע גם מטוסי נשר, שצלפו גם הם במבנים שאותרו.

ביעפים אלה הפילו מטוסי הפנטום והנשר כ-20 מסוקים. שישה מסוקים נוספים הופלו על ידי כוחות הקרקע (שניים מהם הופלו על ידי טנקים). 14 מתוך 26 המסוקים שהופלו נשאו בתוכם חיילי קומנדו.

חלק ממבני המסוקים נצפו טסים מעל סיני על ידי סוללות טילי הוק ישראליות, שביקשו אישור להפילם, אך בשל בעיות קשר שנבעו מהמתקפה האווירית המצרית המוקדמת, לא נענתה קריאתם והוחמצה ההזדמנות להפיל חלק מהם על ידי כוחות הנ"מ הישראליים.

לאחר נחיתת כוחות הקומנדו הנותרים, הותקפו חלקם על ידי כוחות קרקעיים ישראלים, שנשלחו לאזורי הנחיתה המשוערים. הם ניהלו עמם קרבות, שבהם הושמדו חלק מהכוחות המצריים המונחתים. חלק קטן בלבד מהכוחות המצריים הצליח לתקוף את כוחות צה"ל. התקיפה המוצלחת העיקרית הייתה תקיפה של כוחות המילואים הישראלים שנעו על ציר אל עריש-קנטרה, שבה נהרגו עשרה חיילי צה"ל ונפצעו כעשרים. רוב כוחות הקומנדו המצרים שהונחתו בסיני זנחו את משימתם וחיפשו דרכם חזרה מערבה אל קו החזית. בסך הכול נהרגו 750 חילי קומנדו מצריים ועוד כ-330 נשבו.

בימי המלחמה הבאים ניסה צבא מצרים להזרים לכוחות הקומנדו שהונחתו בסיני אספקה של מזון ותחמושת בסירות דרך מפרץ סואץ, אולם הכוחות והאספקה טובעו על ידי חיל הים.

תוצאות המתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסך הכול חדרו לסיני בשני ימי הלחימה הראשונים 72 מסוקי סער מדגם מי-8 ובהם 1,700 חיילי קומנדו מצריים. מתוכם הופלו כ-26 מסוקים.

המצרים הצליחו לתקוף מספר כוחות מילואים שעשו דרכם לחזית הקרבות בראשית המלחמה ולגרום לצה"ל נפגעים טרם שהושמדו או נשבו, אולם הם לא הצליחו לכבוש בסיסים או מטרות אחרות בסיני כפי שתכננו.

מתקפת הקומנדו הפתיעה את צה"ל בהיקפה הגדול ובתעוזתה.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארב הקומנדו המצרי ברומני
המתקפה האווירית המצרית ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הארמיות המצריות היוו כל אחת למעשה עוצבה בסדר גודל של גיס.