קלייר סילארד
לאום | ישראל |
---|---|
תחום יצירה | ציור, ויטראז' |
קלייר (קלרה) סילארד (31 במרץ 1921 – 10 בספטמבר 2017) הייתה אמנית ישראלית-הונגרייה, התמחתה בציור פרסקו וויטראז'. הויטראז' המפורסם שלה נמצא בחצר של בית הכנסת הגדול של בודפשט להנצחת ראול ולנברג.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סילארד נולדה וגדלה בבודפשט, הונגריה בתה של יוהנה לבית גרוטה. בשנים 1940–1944 לצדה באקדמיה החופשית בבודפשט. בסוף מלחמת העולם השנייה ברחה לשווייץ. ושם למדה בשנת 1945 בבית הספר לאמנויות יפות בז'נבה. בשנת 1951 עלתה לישראל דרך שווייץ וצרפת. בשנת 1952 השתלמה בפרסקו באקדמיה לאמנויות יפות ברוונה, איטליה. בשנת 1953 התקבלה לאגודת הציירים והפסלים בישראל. בשנת 1967 עברה להתגורר ביפו העתיקה יחד עם בעלה הראשון, אימרה באום (נפטר 1971), נגן קרן יער בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. בין השנים 1965–1973 עיצבה את "ארטא הישראלי". בראשית שנות ה-70 הכירה את בעלה השני, האמן פטר רוז'ה. בשנת 1974 עברה להתגורר בכפר האמנים עין הוד. בשנת 1980 השתתפה בסלון הסתיו במוזיאון הגראן פאלה בפריז, צרפת. עיקר יצירתה היה בתחום הציור והויטראז'. עבודותיה בציור עסקו בתיאורי נוף מלאי אימפסטו. יצירות הוויטראז' שיצרה בעזרת בעלה, עוסקות בנושאים סמליים כגון תיאורים המתבססים על התנ"ך. עבודות אלו הוצבו במקומות כגון ספריית המוזיקה בבית שנקר בתל אביב יפו, בית הכנסת בגבעת המורה, בית הכנסת "איחוד שיבת ציון" בתל אביב יפו ועוד. בסך הכל יצרה ויטראז'ים עבור 14 בתי כנסת בישראל.[1] נוסף לכך, יצרה עיצובי תפאורה להצגות תיאטרון[2][3] ושטיחי קיר.
מהמחצית השנייה של שנות ה-80 היא החלה ליצור גם פסלים מברזל מרותכים ומופשטים.
משנת 1991 התגוררה בפריז ובשנת 1993 חזרה להתגורר בבודפשט עד למותה ב-10 בספטמבר 2017.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1969 זכתה בפרס נורדאו לאמנות
- בשנת 1980 קבלה מלגה מקריית האומנים הבינלאומית - "הסיטה", פריז, צרפת
- בשנת 1984 זכתה בפרס שני בסלון רבלאסיון, פריז, צרפת[4]
- בשנת 1985 זכתה בפרס אמן השנה של הטלוויזיה הבריזילאית
- בשנת 1987 זכתה במדליית ארד בסלון "גילויים", פריז, צרפת
- בשנת 2002 זכתה במדליית זהב מהרפובליקה של הונגריה
- בשנת 2013 קיבלה פרס מפעל חיים מטעם האגודה הלאומית של אמנים הונגרים
תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1956 – גלריה צ'מרינסקי, תל אביב[5]
- 1970 – אגודת הציירים והפסלים בישראל, תל אביב[6]
- 1971 – בית האמנים, אגודת הציירים והפסלים, ירושלים
- 1979 – המדבר, בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, תל אביב[7]
- 1981 – תמונות מפריז - אקוורלים, גלריה שץ, ירושלים
- 1982 – מחווה לתזמורת הפילהרמונית הישראלית, באכסדרת היכל התרבות, היכל התרבות ע"ש פרדריק ר. מאן, תל אביב
- 1983 – הביתן לאמנות בגני יהושע, תל אביב
- 1986 – גלריה דמנגה, רייהן, שווייץ
- 1987 – גלריה הכיכר, יפו העתיקה
- 1989 – חול וחלל, מוזיאון הנגב, באר שבע
- 1990 – גלריה ויגאדו, בודפשט הונגריה[8]
תערוכות קבוצתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1959 – התערוכה הכללית של אמני ישראל לרגל שנת היובל החמישים לעיר העברית תל אביב, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 1959 – התערוכה הכללית של אמני ישראל, מוזיאון תל אביב, בית דיזנגוף, תל אביב
- 1960 – התערוכה הכללית של אמני ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 1962 – התערוכה הכללית של אמני ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 1963 – התערוכה הכללית של אמני ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 1965 – התערוכה הכללית של אמני ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 1966 – תערוכת נופי הארץ: במלאת 46 שנה לייסוד ההסתדרות, בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, תל אביב
- 1967 – אמני ישראל למען הביטחון, מוזיאון תל אביב לאמנות - ביתן הלנה רובינשטיין, תל אביב
- 1967 – התערוכה הכללית של אמני ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 1969 – ציור פיגורטיבי 1, ביתן האמנים, תל אביב
- 1969 – פסטיבל האמנות, ציור ופיסול, גני התערוכה, תל אביב
- 1972 – ישן וחדש באוסף המוזיאון, מוזיאון יד לבנים, פתח תקווה
- 1979 – תערוכת הגרפוטק הישראלי, ספרית שער ציון, בית אריאלה, תל אביב
- 1987 – יוליפו 87, יפו
- 1989 – נגב, מדבר: תערוכת אמני ישראל, המוזיאון העירוני לאמנות, דימונה
- 1990 – פיסול בגן המדרון, החברה לפיתוח יפו העתיקה
- 1991 – פגישה מחודשת: עבודות חדשות של אמנים ותיקים, בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, תל אביב
- 1997 – תערוכת ציירים, המוזיאון העירוני בית עמנואל, רמת גן
עבודות במרחב הציבורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרסקו – ציריך (1948)
- פרסקו – ציריך (1950)
- ויטראז' בחצר של בית הכנסת הגדול של בודפשט להנצחת ראול ולנברג. ביצירה, להבות שמתוכן בוקע נחש. לוח זה מבטא את האש ששרפה את היהודים במחנות ההשמדה, והנחש מסמל את הרוע שהביא למעשה זה.
- ויטראז'ים בבית הכנסת "איחוד שיבת ציון", רחוב בן יהודה 86, תל אביב יפו
- ויטראז'ים בבית הכנסת קוממיות, רחוב מודיליאני 20, תל אביב יפו
- ויטראז'ים בבית הכנסת "תפארת צבי", רחוב הרמן כהן 9, תל אביב יפו
- ויטראז'ים בבית הכנסת, רחוב מאנה 12, תל אביב יפו
- ויטראז'ים בבית הכנסת הגדול, רחוב הרצל 47, רמת גן
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-3 באפריל 2024 נערך טקס חנוכת לוח זיכרון על שם קלייר סילארד, ברחוב דמג'ניך 58 בודפשט, הונגריה במעמד סגן ראש העיר.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
ויטראז' בבית הכנסת קוממיות, תל אביב יפו
-
ויטראז' בבית הכנסת קוממיות, תל אביב יפו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Szilárd Klára Kiskőrös című kiállítása a Petőfi Szülőház és Emlékmúzeumban, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:34) (בהונגרית)
- 124. adás Lillás Reggeli vendég: Szilárd Klára, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 54:56) (בהונגרית)
- קליר סילארד, באתר מוזיאון ישראל, ירושלים
- סילארד קליר, באתר סקר אמנות הקיר בישראל
- Szilard Klara, Budapest Aukcio (בהונגרית)
- תערוכת "אפיקים חדשים" - תערוכת קליר סילארד, חרות, 1 ביוני 1956
- תערוכות של שתי ציירות, חרות, 22 באפריל 1960
- לאחר שבע שנים - מחזה חדש של שחם ב"זוטא", דבר, 8 בדצמבר 1960
- א. בן מאיר, "ארבע עיניים ועיפרון", חרות, 17 בפברואר 1961
- אפרת ארד, ציירת ישראלית עושה חייל ברומא, מעריב, 7 ביוני 1962
- תערוכות ותצוגות, על המשמר, 17 במאי 1974
- ציירת עם דחף, דבר, 13 ביוני 1977
- מירי פז, המדבר הצהוב של קלייר סילארד, דבר, 17 בנובמבר 1980
- קורים דברים - ירושלים בבודפשט, מעריב, 7 במרץ 1990
- דני בלר, הזנחה נוראית: יצירת אמנות חשובה מתפוררת בבניין משרדים בבאר שבע, באתר חדשות באר שבע והנגב, 14 בנובמבר 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Klára Szilárd - Israel Near and Far, Hungarian Jewish Museum and Archives, 14th February 2002 (באנגלית)
- ^ לאחר שבע שנים - מחזה חדש של שחם ב"זוטא", דבר, 8 בדצמבר 1960
- ^ א. בן מאיר, "ארבע עיניים ועיפרון", חרות, 17 בפברואר 1961
- ^ פרס לציירת ישראלית בפאריז, מעריב, 8 ביוני 1984
- ^ תערוכת "אפיקים חדשים" - תערוכת קליר סילארד, חרות, 1 ביוני 1956
- ^ מינה זיסלמן, תערוכות - קליר סילארד, דבר, 25 בדצמבר 1970
- ^ ציירת עם דחף, דבר, 13 ביוני 1977
- ^ קורים דברים - ירושלים בבודפשט, מעריב, 7 במרץ 1990