ספריית בית אריאלה
 | |
 | |
| בניין הספרייה | |
| מיקום | שד' שאול המלך 25, תל אביב, ישראל |
|---|---|
| סוג | ספרייה ציבורית |
| תאריך ייסוד | 1886 |
| מספר סניפים | 20 |
| מספר חברים | 35,918 (2016) |
| מנהל | מרים פוזנר |
| מספר מועסקים | 300 |
| קואורדינטות | 32°04′36.49″N 34°47′11.24″E / 32.0768028°N 34.7864556°E |
| http://www.tel-aviv.gov.il/ariela | |
|
(למפת תל אביב רגילה)   ספריית בית אריאלה | |
ספריית שער ציון בית אריאלה היא הספרייה המרכזית מבין 21 הספריות הציבוריות הפועלות בתל אביב-יפו.
תוכן עניינים
תולדות הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספרייה נוסדה ביפו בשנת תרמ"ו (1886) על ידי אגודת עזרת ישראל (שיזמה את הקמת בית החולים היהודי הראשון ביפו ואת שכונת נווה צדק) ונקראה אז "בית עקד ספרים". בשנת 1891 הצטרפו חברים נוספים מאגודות חובבי ציון, בני ברית ובני משה לתמיכה בספרייה שנקראה מאז "שער ציון" על שם הלשכה הראשונה של אגודת בני ברית. בתחילת 1894 הספרייה שכנה בשני חדרים בבית נבולסי, שתוארו כחדרים גדולים מלאים ספרים ממסד ועד הטפחות, בסמיכות למשרדי חובבי ציון. על פי דיווחו של הספרן יהושע ברזילי היו בספרייה 1340 ספרים בעברית, 1,010 ספרים בארבע לשונות אירופאיות, וכ-20 עיתונים וביקרו בה כ-10 עד 20 קוראים ליום[1]. לספרים חדשים, הספרייה התבססה על תרומות של הסופרים והמולים שנתבקשו לתרום עותקים מספריהם[2].
בשנת 1922 הכירה בה מועצת העיר תל אביב כספרייה העירונית. בין 1921 ל-1936 פעלה בבית פולק שבפינת הרחובות הרצל ואחד העם, אחר כך עברה לבית זאב גלוסקין ברחוב מונטיפיורי. בראשית שנות ה-60', לאחר הריסת גימנסיה הרצליה וחפירת היסודות למגדל שלום מאיר, נהרס הבניין והספרייה עברה למבנה זמני בשדרות שאול המלך, ליד קצין העיר באותם ימים, סמוך לאתר שנועד לבניית בניין הקבע של הספרייה. בשנת 1977 עברה למשכנה הנוכחי בשדרות שאול המלך, בתכנון האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן. המבנה, הבנוי בסגנון הברוטליסטי, משלים את מבנה מוזיאון תל אביב הסמוך, ואף מופיע בסמל הספרייה. שמה של הספרייה ניתן לה להנצחת אריאלה גיטר, בתו של איש העסקים בנו גיטר אשר העמיד תרומה לבנייתה. מרבית הספריות בתל אביב פועלות כיום כשלוחותיה כשהשימוש בהן חינם משנת 2009 לתושבי תל אביב-יפו.
הספרייה כוללת מדורי השאלה, עיון ומדורים מיוחדים. אוספי הספרייה כוללים כחצי מיליון ספרים מודפסים במגוון שפות (עברית, אנגלית, צרפתית ורוסית), 1,000 ספרים קוליים, כ-800 ספרים אלקטרונים, מאגרי מידע מקוונים בתחומים שונים בעברית ובאנגלית הנגישים, בחלקם, מהבית למנויי הספרייה, תקליטורים, עיתונים וכתבי עת וארכיונים שונים. מספר תקליטורי המוזיקה עומד על כ-10,500 ומספר כתבי-העת שהספרייה מנויה עליהם מסתכם בכ-220. מספר הקוראים הפעילים בספריית שער ציון בית אריאלה עומד בשנת 2016 על 8,088. מספר הקוראים הפעילים ברשת הספריות כולה היה 35,918.
חלק מהשירותים של הספרייה זמינים באמצעות האינטרנט, כגון השאלת ספרים דיגיטליים, הארכת תקופת השאלה והזמנת ספרים בכל הפורמטים ותקליטורים. בשנת 2014 השתמשו בשירות הזמנת ספרים ותקליטורים באמצעות האינטרנט 34% מכלל מנויי הספרייה, ו-23% השתמשו בשירות של הזמנת ספרים ותקליטורים.
בשנת 2014 החל שיפוץ יסודי של הספרייה, שהביא לצמצום ניכר בפעילות המדורים שבהם נערך השיפוץ.[3]
המדורים המיוחדים בספריית בית אריאלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדור העיתונות - אוסף עיתונות עברית מקום המדינה ועד ימינו. משנת 1979 מופקים מיקרופילמים של העיתונות היומית בישראל.
- ספריית הרמב"ם - ספרייה תורנית-מדעית, ובה כ-100,000 ספרים ומאגרי מידע ממוחשבים. זמנית הספרייה פועלת במתכונת מצומצמת.
- ספריית עיצוב ומידע חזותי - מידע חזותי רחב-היקף משחר ההיסטוריה עד ימינו במגוון רחב של תחומים. יותר מחצי מיליון צילומים, גלויות, רפרודוקציות, רישומים, קריקטורות, פרסומות, קטלוגים ועלונים המאורגנים בשלוש קטגוריות: אישים, מדינות ונושאים.
- הארכיון הישראלי למחול והספרייה - המוסד המרכזי והיחיד לתיעוד המחול בישראל, ובו יותר מ-2,000 תיקי ארכיון, כ-8,000 ספרים, כתבי עת, הקלטות וידאו ועוד בנושא מחול ישראלי ובינלאומי מראשית המאה העשרים ועד היום.
- ארכיון התיאטרון על שם יהודה גבאי – אוסף עשיר של חומר תיעודי על תולדות התיאטרון הישראלי והיהודי, כרזות של הצגות, תוכניות של הצגות, מחזות, ארכיונים אישיים של אנשי תיאטרון, תצלומים ואוסף אלבומים.
גופים שאינם עירוניים הפועלים בבניין ספריית שער ציון – בית אריאלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספרייה משפטית - ספרייה השייכת ללשכת עורכי הדין מחוז תל אביב ובה ספרים וכתבי-עת המתמקדים בחוק ומשפט, בעברית ובלועזית.
- מכון גנזים – מכון ביו-ביבליוגרפי על שם אשר ברש לחקר תולדות הספרות העברית בעת החדשה. זהו המוסד המרכזי בישראל לשימור יצירתם של הסופרים העברים. נוסד ב-1951 על ידי אגודת הסופרים העברים. באוקטובר 2010 הועבר מבית הסופר למשכנו החדש בבית אריאלה. במכון כ-700 חטיבות ארכיונית של יוצרים עברים מתקופת ההשכלה ועד ימינו. המכון פתוח לכלל הציבור.
- ספריית אחד העם - ספרים מיוחדים ונדירים בנושאים: ספרות ההשכלה, תולדות ארץ ישראל, ספרי קהילות בגולה, ספרות עברית, ספרי אמנות, אוסף הקדשות סופרים, הגדות של פסח. מלבד ספרים נמצאים בספרייה שלושה ארכיונים:
- ארכיון אחד העם, כולל חדר עבודתו של אחד העם, ספרייתו הפרטית, רהיטיו וחפציו. לב הארכיון – תעודות ותצלומים משפחתיים, אגרותיו של אחד העם ודיוקנים שלו, מעשי-ידי אמנים רבים.
- ארכיון הנריך לווה: אוסף בבנייה.
- אוסף שוורץ: מכיל כ-5000 פריטים: אגרות, תעודות, כתבי-יד, תמונות וכרטיסי ביקור של גדולי ישראל. האוסף היה שייך ליעקב שוורץ (1900 – 1980), עבר לרשותה של עיריית תל- אביב - יפו ומנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי.
- הגרפוטק הישראלי היה ספריית השאלה של הדפסים של אמנים ישראלים שפעל בבית אריאלה משנות השמונים של המאה העשרים ועד פירוק העמותה בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת.
מרכז תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות התרבות, ההעשרה והפנאי של מרכז תרבות בית אריאלה מתקיימת בספרייה וברחבי העיר, ומציעה לקהל הרחב פעילויות כגון הפעלות לילדים, הרצאות, סדנאות כתיבה, ערבי שירה, תערוכות ועוד.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עיר וספר : ספריית שער ציון-בית אריאלה / עריכה: אורה אחימאיר. ירושלים : כתר, 1987
- שנתון סטטיסטי/ עיריית תל אביב – יפו. תל אביב : מחלקה למחקר וסטטיסטיקה, 2010 כר' 49
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר ספריית בית אריאלה
- מרכז תרבות בבית אריאלה
- חיפוש ממוחשב במאגרי ספריית בית אריאלה ושלוחותיה
- ספרייה ראשונה – ספריית שער ציון, באתר עיריית תל אביב - ארכיון עירוני
- יעל חלק, הפרויקט שמצליח להכניס ילדים לספריות, באתר הארץ, 6 במאי 2015
- עינת טורס, השיבה לאייטיז: כך נראת הספרייה העירונית של תל אביב, באתר nrg, 23 במרץ 2011
- נעמה ריבה, הספרים נעלמים, הספריות פורחות: השינוי הדרמטי שעובר בית אריאלה, באתר הארץ, 1 במרץ 2017
- שמעון פינס, "רכבת אווירית" תעביר את ספרי שער ציון, דבר, 23 באוקטובר 1961
- סופר מעריב, "שער ציון לבניין ארעי חדש", מעריב, 9 במרץ 1962
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחצר הפנימית של ספריית בית אריאלה, באתר 'חלון אחורי', 24 במרץ 2018
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בספרייה למוזיקה שתכננה נילי פורטוגלי בבית אריאלה, באתר 'חלון אחורי', 14 באפריל 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ארץ ישראל, המגיד, 8 בפברואר 1894
- ^ מארץ הקדושה, הצפירה, 17 באפריל 1894
- ^ יונתן גת,
אקסטרים מייקאובר: ספריית בית אריאלה נכנסת לשיפוץ כולל, timeout, 6 באפריל 2015
נעמה ריבה, הספרים נעלמים, הספריות פורחות: השינוי הדרמטי שעובר בית אריאלה, באתר הארץ, 1 במרץ 2017
 
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |
