עין הוד

עין הוד
לוגו עין הוד.png

Janco studio 003.jpg
הסטודיו של מרסל ינקו בעין הוד
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מועצה אזורית חוף הכרמל
גובה ממוצע[1] ‎131 מטר
תאריך ייסוד 1953
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 666 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.3% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
7 מתוך 10
http://www.ein-hod.org/

עֵין הוֹד הוא כפר אמנים הרשום כאגודה שיתופית להתיישבות, ושוכן בדרום הכרמל, כ-14 ק"מ מהעיר חיפה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אדמות הכפר התקיים במקור כפר ערבי בשם "עין חוד", ממנו ברחו תושביו במהלך מלחמת העצמאות. לאחר המלחמה הופקעו האדמות והבתים וחלק מהתושבים הערביים הקימו בסמוך כפר באותו השם - עין חוד. הממשלה הביאה למקום עולים מאלג'יריה, שלאחר מכן עזבו אותו והקימו את היישוב צרופה. ב-1953 התיישבו בבתים קבוצת אמנים, ובהם מרסל ינקו והקימו כפר אמנים. הכפר הוגדר כיישוב לעוסקים בכל תחומי האמנות: אמנות פלסטית, מוזיקה, ספרות ותיאטרון.

ינקו, שהיה גם אדריכל, שימש באותה עת ממונה מטעם הקרן הקיימת לישראל על איתור שטחים עתידיים להקמת פארקים לאומיים. הוא הצליח למנוע את הריסת הכפר ולשכנע את הממונים במחלקת התכנון, את אריה שרון (האדריכל הראשי של מחלקת התכנון) ואת שר הפנים לאפשר לו להקים כפר אמנים במקום. הפנייה נעשתה באמצעות אגודת הציירים והפסלים וההרשאה להתיישבות ניתנה בתנאי שיתחילו ביישובו של הכפר תוך שבועיים. ינקו עבר לגור בין הריסות הכפר והחל לשפץ את הבתים בעצמו. הוא שכנע אמנים נוספים לעבור למקום, ובתחילה הם היו מגיעים בעיקר בסופי שבוע לעזור בעבודת השיקום. לאחר שנתיים הצטרפו לינקו תושבים נוספים באופן קבוע.[3] התושב השני בכפר היה הצייר והפסל איצ'ה ממבוש, שעסק גם בניהול ענייני היישוב מול הרשויות. בעזרתו של ראש עיריית חיפה אבא חושי חובר היישוב לרשת המים והחשמל, ונסלל כביש גישה.[4] חלק מהמבנים מתוארכים לימי הביניים.[דרוש מקור] בבתים רבים נמצאו קשתות ואבני בניין מכורכר, שנלקחו על ידי תושבי עין חוד הערבים מהמבצר הצלבני העתיק בעתלית.

הכפר מנוהל על ידי ועד האגודה, הכפוף לתקנון ולאסיפה הכללית. המוסד העליון של הכפר הוא האספה הכללית של החברים, הבוחרת את הוועד, ועדת הביקורת וועדת הקליטה.

ב-2 בדצמבר 2010 פונה הכפר כתוצאה מהשרפה בכרמל. כ-40 מבתי הכפר נפגעו מן האש.[5][6]

אמנות ותרבות בעין הוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר חיים ופועלים ציירים, פסלים, מעצבים, מוזיקאים, אדריכלים, שחקנים, זמרים, משוררים, רקדנים ועוד, בהם עשרה זוכי פרס ישראל.[7] ברחבי הכפר פזורים עשרות פסלי חוצות ויצירות אמנות שיצרו אמני עין הוד.

עם השנים הוקמו בעין הוד גלריה מרכזית וגלריות פרטיות של אמני הכפר, סדנאות, אמפיתיאטרון ומוזיאון ינקו דאדא. בגלריית האמנים המרכזית מוצגות תערוכות מתחלפות של אמני עין הוד ואמנים אורחים. ב-2021 נוספה "גלריה שתיים" המציגה אמנות עכשווית. מנהל הגלריה והאוצר הראשי הוא ניר הרמט.[8]

אחד המיצגים המיוחדים ביותר שמוצג בגלריה זו הוא קטע מחומת ברלין שהובא במיוחד ארצה, וכמו שנהוג בכל שאר קטעי החומה-הוא עוטר בציורים על ידי אומני הכפר.

בכפר עין הוד שוכן גם מוזיאון ניסכו לתיבות נגינה מכניות, ובו אוסף תיבות נגינה עתיקות וכלי מוזיקה מכנים.[9]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עין הוד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2022 (אומדן); ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  3. ^ אודות עין הוד, כפר האמנים עין הוד
  4. ^ מנחם תלמי, "יש הוד בעין הוד" כפר הציירים השליו ממלא את לבך אהבה ממבט ראשון, מעריב, 4 ביולי 1958
  5. ^ אלי אשכנזי, תושבי עין הוד מתחילים לאסוף את השברים, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2010
  6. ^ מיכל רוזן, ‏6 שנים לאסון הכרמל: האמנים שיוצרים מתוך הכאב, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 בדצמבר 2016
  7. ^ חתני וכלות פרס ישראל, עין הוד כפר האומנים
  8. ^ גלריית האמנים עין הוד, עין הוד כפר האומנים
  9. ^ מוזיאון ניסכו, עין הוד כפר האומנים