לדלג לתוכן

עין הוד

עין הוד

הסטודיו של מרסל ינקו בעין הוד
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מועצה אזורית חוף הכרמל
גובה ממוצע[1] ‎131 מטר
תאריך ייסוד 1953
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[1]
  - אוכלוסייה 604 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 598 תושבי ישראל
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-3.7% בשנה[2]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
7 מתוך 10
http://www.ein-hod.org/

עֵין הוֹד הוא כפר אמנים הרשום כאגודה שיתופית להתיישבות, ושוכן בדרום הכרמל, כ-14 ק"מ מהעיר חיפה. הכפר שוכן סמוך לכביש 7111 ולשביל ישראל.

על אדמות הכפר התקיים במקור כפר ערבי בשם "עין חוד", ממנו ברחו תושביו במהלך מלחמת העצמאות. לאחר המלחמה הופקעו האדמות והבתים וחלק מהתושבים הערביים הקימו בסמוך כפר באותו השם - עין חוד. תושבי הכפר המקורי שבחרו לא לעזוב את בתיהם נמנו עם בני השבט אבו אל-היג'א, ומשום כך שנים רבות כונה היישוב הסמוך בשם "אבו אל-היג'א", טרם חזר להתכנות בשמו המקורי "עין חוד".[4] עם זאת, רוב תושבי הכפר הערבי שלא נמנו עם בני אותו השבט אכן עזבוהו, חלקם לאזורי אירביד שבירדן וג'נין שביהודה ושומרון. המקרה של עין הוד, שהוקם על חורבותיו של היישוב עין חוד, היה אחד המקרים הבודדים שכפר ערבי שנעזב במלחמת העצמאות לא חרב לחלוטין, אם כי השתקם ואף עלה על ממדיו המקוריים.[5] מתוך הבתים ביישוב הערבי עין חוד, בית אחד השתמר, ונכון למאה ה-21 משמש כגלריה לאומנות.

הממשלה הביאה למקום עולים מאלג'יריה ותוניסיה, שלאחר מכן עזבו אותו והקימו את היישוב צרופה. ב-1953 התיישבו בבתים קבוצת אמנים, ובהם מרסל ינקו והקימו כפר אמנים. הכפר הוגדר כיישוב לעוסקים בכל תחומי האמנות: אמנות פלסטית, מוזיקה, ספרות ותיאטרון.

מרסל ינקו, אמן הדאדא, שהיה גם אדריכל, עבד באותה עת במחלקת התכנון, ממונה על איתור שטחים עתידיים להקמת פארקים לאומיים. הוא הצליח למנוע את הריסת הכפר ולשכנע את הממונים עליו במחלקת התכנון, את אריה שרון (האדריכל הראשי של מחלקת התכנון) ואת שר הפנים לאפשר לו להקים כפר אמנים במקום. מהלך חורף 1953 יצא "קול קורא" רשמי מטעמה של אגודת הציירים והפסלים, שקרא לאמנים לבוא לרכוש לעצמם נכס בכפר האמנים. ב-5 באוגוסט 1953 נחגגה העלייה לקרקע של קבוצת האמנים הראשונה. ינקו עבר לגור בין הריסות הכפר והחל לשפץ את הבתים בעצמו. הוא שכנע אמנים נוספים לעבור למקום, ובתחילה הם היו מגיעים בעיקר בסופי שבוע לעזור בעבודת השיקום. לאחר שנתיים הצטרפו לינקו תושבים נוספים באופן קבוע.

התושב השני בכפר היה הצייר והפסל איצ'ה ממבוש, שעסק גם בניהול ענייני היישוב מול הרשויות. בעזרתו של ראש עיריית חיפה אבא חושי חובר היישוב לרשת המים והחשמל, ונסלל כביש גישה. בשנים הראשונות לקיומו של הכפר התמקדו חברי האגודה בבניית סדנאות, וגלריה מרכזית על מנת להציג את עבודותיהם. בנוסף לסדנאות נבנה 'אמפי' עין הוד בסוף שנות החמישים, גלריה מרכזית של אמני הכפר, באחד המבנים נפתחה מסעדה לטובת האמנים והתיירים שהחלו לפקוד את המקום. אחד האירועים העיקריים של הכפר היו מסיבות פורים שנחגגו מדי שנה במסיבות ונשפים גדולים על מנת לגייס כספים לאגודת הכפר. הכרטיסים נמכרו בכל רחבי הארץ.

הארכיטקטורה המיוחדת של המקום נשמרה בבתים רבים נמצאו קשתות ואבני בניין מכורכר, שנלקחו על ידי תושבי עין חוד הערבים מהמבצר הצלבני העתיק בעתלית.

הכפר מנוהל על ידי ועד האגודה, הכפוף לתקנון ולאסיפה הכללית. המוסד העליון של הכפר הוא האספה הכללית של החברים, הבוחרת את הוועד, ועדת הביקורת וועדת הקליטה.

ב-1998 אירעה שריפה גדולה בסמוך ליישוב, אך הוא לא ניזוק.[5] ב-2 בדצמבר 2010 פונה הכפר כתוצאה מהשרפה בכרמל. כ-40 מבתי הכפר נפגעו מן האש.[6][7]

אמנות ותרבות בעין הוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר חיים ופועלים ציירים, פסלים, מעצבים, מוזיקאים, אדריכלים, שחקנים, זמרים, משוררים, סופרים, רקדנים ועוד, בהם עשרה זוכי פרס ישראל.[8] ברחבי הכפר פזורים עשרות פסלי חוצות ויצירות אמנות שיצרו אמני עין הוד.

עם השנים הוקמו בעין הוד גלריה מרכזית וגלריות פרטיות של אמני הכפר, סדנאות, אמפיתיאטרון ומוזיאון ינקו דאדא מנהלת המוזיאון והאוצרת הראשית היא רעיה זומר-טל. בגלריית האמנים המרכזית מוצגות תערוכות מתחלפות של אמני עין הוד ואמנים אורחים. עם המוצגים המופיעים במוזיאון נמנים תחריט פניו של דונלד טראמפ המשמיע קול, ומחווה ליצירותיו של האמן היפני און קראווה שיצר תאריכם הכתובים בגופן לבן על פני רקע שחור: המחווה כוללת את התאריך 7 באוקטובר 2023, המועד שבו התרחש טבח שבעה באוקטובר. ב-2021 נוספה "גלריה שתיים" המציגה אמנות עכשווית. מנהלת הגלריה והאוצרת הראשית היא צאלה קוטלר.[9]

בחצר מוזיאון ינקו-דאדא מוצג קטע מחומת ברלין. קטע החומה מכוסה בגרפיטי, והוא הובא למוזיאון בשנת 1992 כחלק מתערוכה שהובאה ממוזיאון צ'ק פוינט צ'ארלי. בסיום התערוכה נרכש קטע החומה בעזרת תרומה.[10]

בכפר עין הוד שוכן גם מוזיאון ניסכו לתיבות נגינה מכניות, ובו אוסף תיבות נגינה עתיקות וכלי מוזיקה מכנים.[11]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עין הוד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף נובמבר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
  2. ^ מספר שלילי משמעו הקטנת האוכלוסייה
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  4. ^ אתר למנויים בלבד דוד רטנר, חיבוטי הנפש של השמאלן שגר בבית ערבי ממלחמת 1948, באתר הארץ, 15 במאי 2016
  5. ^ 1 2 יוסי בן ארצי, ג'רמי פורמן, אובייקט הזיכרון, ערבי ויהודי מספרים על הכפר הפלסטיני, זמנים: רבעון להיסטוריה, 1999-2000, באתר JSTOR
  6. ^ אלי אשכנזי, תושבי עין הוד מתחילים לאסוף את השברים, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2010
  7. ^ מיכל רוזן, ‏6 שנים לאסון הכרמל: האמנים שיוצרים מתוך הכאב, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 בדצמבר 2016
  8. ^ חתני וכלות פרס ישראל, באתר עין הוד כפר האומנים
  9. ^ גלריית האמנים עין הוד, באתר עין הוד כפר האומנים
  10. ^ יצירה #2762: חומת ברלין, באתר סקר אמנות הקיר בישראל
  11. ^ מוזיאון ניסכו, באתר עין הוד כפר האומנים