עין הוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עין הוד
לוגו עין הוד.png

Janco studio 003.jpg
הסטודיו של מרסל ינקו בעין הוד
מחוז חיפה
מועצה אזורית חוף הכרמל
גובה ממוצע ‎131‏ מטר
תאריך ייסוד 1953
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 607 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.9%‏ בשנה עד סוף 2016
http://www.ein-hod.org/

קואורדינטות: 32°42′00″N 34°58′59″E / 32.7000118984182°N 34.9831546561293°E / 32.7000118984182; 34.9831546561293

עֵין הוֹד הוא כפר אמנים הרשום כאגודה שיתופית להתיישבות, ושוכן בדרום הכרמל.

במקום התקיים כפר ערבי בשם "עין חוד", שתושביו הערביים ברחו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. לאחר המלחמה, הופקעו האדמות והבתים וחלק מהתושבים הערביים הקימו בסמוך כפר באותו השם - עין חוד. הממשלה הביאה למקום עולים מאלג'יריה, שלאחר מכן עזבו אותו והקימו את היישוב צרופה. ב-1953 התיישבו בבתים קבוצת אמנים, ובהם מרסל ינקו והקימו כפר אמנים.

ינקו, שהיה גם אדריכל, שימש באותה עת ממונה מטעם הקרן הקיימת לישראל על איתור שטחים עתידיים להקמת פארקים לאומיים, והגיע לבתים העזובים. הוא הצליח למנוע את הריסת הכפר על ידי כוחות הביטחון ולשכנע את הממונים במחלקת התכנון, את אריה שרוןאדריכל הראשי של מחלקת התכנון) ואת שר הפנים לאפשר לו להקים כפר אמנים במקום.

בתי הכפר עין חוד לא נהרסו ושימשו בסיס להקמת היישוב; חלק מהמבנים מתוארכים לימי הביניים. בבתים רבים נמצאו קשתות ואבני בניין מכורכר, שנלקחו על ידי תושבי עין חוד הערבים מהמבצר הצלבני העתיק בעתלית.

הכפר הוגדר כיישוב שבו יעסקו האמנים באמנות ובאומנות ויקיימו את עצמם. עם השנים הוקמו בו גלריה מרכזית וגלריות פרטיות של אמני הכפר, סדנאות, אמפיתיאטרון ומוזיאון ינקו דאדא.

במרכז הכפר נמצאת גלריה המציגה תצוגת קבע מיצירות אמני הכפר, הן הידועים שבהם והן צעירים או כאלו שטרם התפרסמו. בנוסף לתצוגת הקבע הכוללת אמנות פלסטית, קרמיקה, תכשיטנות ועוד, מציגה הגלריה מעת לעת תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד של אמני הכפר ואמנים מבחוץ.

אחד המיצגים המיוחדים ביותר שמוצג בגלריה זו הוא קטע מחומת ברלין שהובא במיוחד ארצה, וכמו שנהוג בכל שאר קטעי החומה-הוא עוטר בציורים על ידי אומני הכפר.

בכפר חיים ופועלים ציירים, פסלים, מעצבים, מוזיקאים, אדריכלים, שחקנים, זמרים, משוררים, רקדנים ועוד, בהם עשרה זוכי פרס ישראל.

הכפר מנוהל על ידי ועד האגודה, הכפוף לתקנון ולאסיפה הכללית. המוסד העליון של הכפר הוא האסיפה הכללית של החברים, הבוחרת את הוועד, ועדת הביקורת וועדת הקליטה.

ב- 2 בדצמבר 2010 פונה הכפר כתוצאה מהשריפה בכרמל. כ-40 מבתי הכפר נפגעו מן האש.[2][3]

פיסול סביבתי בעין הוד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ אלי אשכנזי, תושבי עין הוד מתחילים לאסוף את השברים, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2010
  3. ^ מיכל רוזן, ‏6 שנים לאסון הכרמל: האמנים שיוצרים מתוך הכאב, באתר דבר ראשון, 2 בדצמבר 2016