לדלג לתוכן

קנת גרהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קנת גרהם
Kenneth Grahame
לידה 8 במרץ 1859
אדינבורו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 ביולי 1932 (בגיל 73)
ברקשייר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר סנט אדוארד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הרוח בערבי הנחל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1893–1932 (כ־39 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Elspeth S. Thomson (1899ערך בלתי־ידוע) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Alastair Grahame עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קנת גרהםאנגלית: Kenneth Grahame;‏ 8 במרץ 18596 ביולי 1932) היה סופר אנגלי, יוצר הקלאסיקה של ספרות הילדים "הרוח בערבי הנחל".

גרהם נולד באדינבורו, סקוטלנד, ב-1859. הוא התייתם בילדותו ונשלח לגור אצל סבתו בכפר במחוז ברקשייר באנגליה. האחוזה הכפרית שכללה גן גדול ליד הנהר תמזה הייתה כפי הנראה הרקע ליצירת "הרוח בערבי הנחל".[1]

גרהם למד בבית הספר סט. אדוארדס באוקספורד אך מצבו הכלכלי לא אפשר לו להמשיך ללימודים גבוהים, והוא החל לעבוד כמזכיר בנק אנגליה.[2] בעודו עובד בבנק החל לכתוב סיפורים קצרים, ובשנת 1893 פרסם את ספרו הראשון "המסמכים הפגניים", המספר על חבורת יתומים. ב-1899 מונה גרהם למזכיר הבנק, ונישא לאלספת' תומסון.

ב-1908 יצא לאור ספרו "הרוח בערבי הנחל" ("The Wind in the Willows"). הספר מספר את סיפורה של חבורת חיות החיות על גדת הנהר תמזה באנגליה. החברים הטובים - עכברוש, החפרפר, התחש והקרפד עוברים הרפתקאות, אך תמיד שומרים על ערכים של כבוד, נאמנות ורעות. הספר זכה לגרסאות מומחזות ומוסרטות, והוא בין ספרי הילדים הנקראים ביותר עד היום, כמאה שנים לאחר כתיבתו. הספר תורגם לשפות רבות ובהן השפה העברית.

לאחר הופעת הספר פרש גרהם מעבודתו בבנק, וחי עם אשתו בברקשייר, עד פטירתו ב-6 ביולי 1932. חייו המאוחרים היו לטרגדיה כאשר בנו היחיד אלסטייר, התאבד בקפיצה לגלגלי רכבת בהיותו בן עשרים, ב-1920.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קנת גרהם בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שירי לב-ארי, הרוח עדיין נושבת בתרגום חדש, באתר ישראל היום, 28 במאי 2018
  2. ^ צ'רלס מקגראת, ניו יורק טיימס, הספר שעושה צחוק מעולם המבוגרים, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2009