קפלת בראנקאצ'י

Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קפלת בראנקאצ'י
Cappella Brancacci
Cappella brancacci 03.JPG
מידע כללי
סוג קפלה, מוזיאון דתי, מוזיאון, גלריה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם פליצ'ה בראנקאצ'י עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Oltrarno עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום פירנצה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מבקרים בשנה 16,258 (נכון ל־2020)
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 1424
תאריך פתיחה רשמי 1424 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 2,400 מ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 43°46′06″N 11°14′39″E / 43.768448°N 11.24403°E / 43.768448; 11.24403
האתר הרשמי
(למפת פירנצה רגילה)
Florence (location map).svg
 
קפלת בראנקאצ'י
קפלת בראנקאצ'י
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הגירוש מגן העדן, מזאצ'ו
הפיתוי, מזולינו

קפלת בראנקאצ'י (איטלקית: Cappella Brancacci) היא קפלה בכנסיית סנטה מריה דל כרמינה (Santa Maria del Carmine), כנסיית האם של המסדר הכרמליתי בפירנצה. הקפלה נבנתה בהוראת פייטרו בראנקאצ'י בשנת 1386. הפטרון של הציורים בקפלה היה פליצ'ה בראנקאצ'י, צאצא של פייטרו שהיה סוחר משי ושגריר בקהיר עד 1423. פליצ'ה הטיל את ביצוע פרסקאות הקפלה על הצייר מזולינו (1383–1447). מזולינו הזמין את מזאצ'ו הצעיר לחלוק עמו את העבודה. זמן לא רב אחרי התחלת העבודה על הפרסקאות המתארות סצנות מחיי פטרוס הקדוש, נסע מזולינו להונגריה ומזאצ'ו המשיך לעבוד על הקפלה לבדו. לאחר שובו של מזולינו לאיטליה בשנת 1427 נטש מזאצ'ו את העבודה על הקפלה וחבר למזולינו ברומא, שם הלך לעולמו מספר חודשים אחר כך. השניים הותירו את קפלה בראנקאצ'י בלתי גמורה. רק כמה עשרות שנים לאחר מכן, בראשית שנות השמונים של המאה, חודשה העבודה על הקפלה והושלמה על ידי הצייר פיליפינו ליפי.

הפרסקאות בקפלה, ובמיוחד אלה שיצר מזאצ'ו, הן מהיצירות החשובות של תקופת ראשית הרנסאנס ויש שמכנים את הקפלה "הקפלה הסיסטינית של הרנסאנס המוקדם". עיקר החידושים הבאים לידי ביטוי ביצירתו של מזאצ'ו הם בתחום הפרספקטיבה ורתימתה לקומפוזיציה. כמו כן עושה מזאצ'ו שימוש בתיאורים נפחיים של דמויות, בהמשך למסורת של מי שכונה לא פעם אבי הרנסאנס המוקדם – ג'וטו די בונדונה. יש גם שמצביעים על פסליו של דונטלו (שחי ויצר גם הוא בפירנצה באותה תקופה) כמקור ההשראה לאופן תיאור הדמויות בפרסקאות. מזאצ'ו עושה שימוש חדשני יחסית לתקופתו באור וצל, כאשר הוא מתייחס לא פעם בציוריו למקור האור בקפלה. כלומר, האור המצויר תואם את האור הטבעי בחלל.

בהשפעת האמנות הצפונית של התקופה והסגנון הגותי הבינלאומי, ניתן למצוא ביצירותיו של מזאצ'ו תיאורים נטורליסטיים של שלג, שקיפות במים, צלליות ונופי טבע. הדבר בא לידי ביטוי באופן חסר תקדים גם בהבעות רגשיות – בעיקר בהבעות פנים, מחוות ידיים ותנוחות גוף. גם את ההתבוננות הזו יש שתולים בפסליו של דונטלו שנוצרו באותה התקופה.

הגירוש מגן עדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הגירוש מגן עדן

ביצירה זו מתואר גירוש אדם וחוה מגן העדן בהבעתיות דרמטית ותוך התייחסות חדשנית לחלל. בניגוד לפרסקו "הפיתוי" שיצר מזולינו באותה הקפלה, ובה מתוארים אדם וחוה זה לצד זה כשהם ניצבים חזיתית לצופה, אצל מזאצ'ו הדמויות צועדות בזווית, והמלאך מעליהן בזווית מעט שונה, כך שנוצר חלל מורכב ורב ממדים. בעוד מזולינו דבק בסגנון הגותיקה הבינלאומית (דמויותיו חזיתיות, ההצללה היא עדינה, הן ארוכות, לא ברור היכן הן עומדות) מזאצ'ו מכניס היבטים חדשים לקונבנציות המסורתיות – דרמה, חלל והבעתיות. הדמויות של מזאצ'ו מביאות לידי ביטוי את סיפורן. כמו בפסליו של דונטלו, גם מזאצ'ו מעוות מעת את גופן של הדמויות על מנת לחזק את המשמעות של היצירה.

מתן המס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתן המס

הפרסקו מתאר את תשלום המס על ידי פטרוס. בהוראתו של ישו הלך פטרוס לכנרת, דג דג, והוציא מבין קרביו את הכסף אותו היה צריך לשלם למוכס. בהתאם, בציור אפשר לראות את פטרוס שלוש פעמים – כשישו מורה לו מה לעשות, כשהוא דג, וכשהוא משלם למוכס. מבחינת השפה הסגנונית ניתן למצוא בציור פלסטיות בתיאור הדמויות: הן מונומנטליות ונפחיות, וכן יש טיפול בכתמי צבע ואור ואפיון אינדיבידואלי של האנשים בציור, גם אם לא מדובר בפורטרטים מדויקים. בנוסף, נעשה שימוש בפרספקטיבה כבעלת משמעות תוכנית – נקודת המגוז של הפרספקטיבה החד מוקדית נמצאת מאחורי ראשו של ישו. כלומר, מעבר לשימוש בפרספקטיבה מתוך ניסיון להגיע לאמת מדעית, היא משמשת להטענת היצירה במשמעות על ידי כך שהיא מציבה את ישו במרכז. ברקע הציור אפשר לראות נוף מושלג פנורמי – תיאור שמוכר בתקופת מהרנסאנס הצפוני שדגל בהתבוננות אמפירית במציאות ופחות בחקירתה בצורה מדעית, כפי שהיה נהוג ברנסאנס האיטלקי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קפלת בראנקאצ'י בוויקישיתוף