קרב סילבה ארסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרב סילבה ארסיה
מלחמה: המלחמות הרומיות-אטרוסקיות
תאריך התחלה: 29 בפברואר 509 לפנה"ס
תאריך סיום: 29 בפברואר 509 לפנה"ס
מקום: היער סילבה ארסיה ליד רומא
עילה: ביטול המלוכה ברומא
תוצאה: ניצחון רומי
הצדדים הלוחמים

טרקוויניה
ויי
מלוכנים רומאים

מפקדים
אבידות

11,299

11,300

המידע לקוח מכתבי ההיסטוריונים העתיקים. קשה לאמת את הטענות.

קרב סילבה ארסיה הוא קרב שהתרחש בשנת 509 לפנה"ס בין הרפובליקה הרומית שזה עתה נוסדה, לבין הכוחות הנאמנים למלך הרומי הגולה לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס וכוחות אטרוסקים. הקרב הסתיים בניצחון רומי. המקורות המצויים בידינו העוסקים בקרב זה הנם ספריהם של פלוטרכוס וטיטוס ליוויוס. עם זאת, במחקר המודרני הקרב נחשב לאגדי למחצה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 509 לפנה"ס, בעקבות פרשת אונס לוקרטיה, הודח מלך רומא לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס בהפיכה ללא שפיכות דמים אשר הונהגה בידי קבוצת אצילים בהנהגת לוקיוס יוניוס ברוטוס. ברוטוס הפך את רומא לרפובליקה, ומונה כקונסול לצד לוקיוס טרקיניוס קולאטינוס. עם זאת, טארקוויניוס לא אמר נואש, וניסה ליזום הפיכה ברומא. ההפיכה נכשלה, והמעורבים בה (וביניהם שניים מבניו של ברוטוס) הוצאו להורג. בעקבות המאורע, הוחלף קולאטינוס בפובליוס ולריוס. טארקוויניוס החל להסית את ערי האטרוסקים (טארקוויניוס עצמו היה אטרוסקי במוצאו) כנגד רומא. בסופו של דבר גייסו הערים האטרוסקיות ויי וטרקוויניה צבא ויצאו כנגד רומא. הצבאות נפגשו ביער סילבה ארסיה ליד רומא. על חיל הפרשים הרומי פיקד ברוטוס, בעוד על חיל הרגלים הרומי פיקד ולריוס. אצל האטרוסקים, המלך הגולה פיקד על חיל הרגלים, ובנו ארונס טארקוויניוס על חיל הפרשים.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרטים הידועים על הקרב עצמו הם אגדתיים בבירור. על פי המקורות, הקרב נפתח בהסתערות חילות הפרשים של שני הצדדים. ארונס נמלא זעם כאשר זיהה את ברוטוס מתקרב על סוסו תחת סמלי השלטון הרומאים וביקש להילחם בו בעצמו. ברוטוס שזיהה את המתקפה המתקרבת בחר להשיב לחימה. בזעמם, התעלמו שני הפרשים מביטחונם האישי והתרכזו רק בהסבת נזק לצד השני. כפועל יוצא נהרגו ברוטוס וארונס, האחד מחניתו של השני, ונפלו ארצה מסוסיהם. לאחר מכן באה הסתערות הרגלים, ובה כל צד ניצח באגף הימני והפסיד באגף השמאלי.[1] על פי המסופר, עם לילה חזרו חיילי שני הצדדים למחנותיהם, ולפתע הדהד קול של אחד האלים בשדה הקרב, אשר הכריז כי לאטרוסקים יש הרוג אחד יותר משל הרומאים. על פי טיטוס ליוויוס, עם בוקר לא נראה אף אטרוסקי באופק, וולריוס אסף את השלל וחזר לרומא.[2] פלוטרכוס לעומת זאת טוען, ש-5,000 אטרוסקים נותרו במחנה ועוד באותו הלילה יצאו הרומאים למתקפה מחודשת והשמידו אותם. כשנספרו החללים, התגלה כי האטרוסקים איבדו 11,300 והרומאים בדיוק אחד פחות.[3]

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולריוס נכנס לרומא בתהלוכת ניצחון מפוארת, והיה הראשון שנכנס לעיר במרכבה רתומה לארבעה סוסים. ולריוס נשא נאום הספד מפואר לברוטוס, ומינה את ספוריוס לוקרטיוס טריקיפיטינוס כקונסול סופקטוס (קונסול ממלא מקום), עד הבחירות הבאות. לוקרטיוס מת כעבור כמה ימים ומרקוס הורטיוס פולביוס התמנה במקומו. הקרב הוא חלק ממכלול האירועים של ייסוד הרפובליקה הרומית. גרסה זו של מהלך האירועים, מופיעה בכל המקורות העתיקים, אם כי היסטוריונים מודרניים מפקפקים באמינות הסיפור.[4] לא ניתן לדעת בוודאות מה קרה בשנת 509 לפנה"ס,[5] כך שמרבית האירועים והאישים המתוארים בהקשר זה נחשבים לאגדיים או אגדיים למחצה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טיטוס ליוויוס, ספר שני 6.
  2. ^ טיטוס ליוויוס, ספר שני 7.
  3. ^ פלוטרכוס, "חיי פובליקולה", 9.
  4. ^ ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1989 עמ' 46.
  5. ^ William E. Dunstan, Ancient Rome, Rowman & Littlefield Publishers, 2011. p. 41