ספוריוס לוקרטיוס טריקיפיטינוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספוריוס לוקרטיוס טריקיפיטינוס
Sp.Lucretius T.f. Tricipitinus
לידה המאה ה־6 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 509 לפנה״ס
רומא, הרפובליקה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד סנטור ברומא העתיקה, פראיפקטוס אורבי, אינטררקס, consul suffectus עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אונס לוקרטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ספוריוס לוקרטיוס טריקיפיטינוסלטינית: Spurius Lucretius Tricipitinus) היה אציל רומאי בן המאה ה-6 לפנה"ס, אשר יחד עם לוקיוס יוניוס ברוטוס סייע בביטול המלוכה הרומית ובהקמת הרפובליקה הרומית. לוקרטיוס התפרסם בעיקר כאביה של לוקרטיה, וכמי ששימש כקונסול סופקטוס הראשון של הרפובליקה. במחקר המודרני הוא נחשב (יחד עם רבים מבני דורו) לדמות אגדית למחצה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ייסוד הרפובליקה הרומית

מעט מאוד ידוע על תחילת דרכו של לוקרטיוס. הוא השיא את בתו לוקרטיה לאציל בשם לוקיוס טארקוויניוס קולאטינוס. בשנת 509 לפנה"ס סייע לוקרטיוס בייסוד הרפובליקה הרומית. על פי הגרסה המקובלת להשתלשלות המאורעות, קולאטינוס הוצב במחנה צבא באזור ארדיה בחברתו של סקסטוס טארקוויניוס, בנו של המלך לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס. באחד הלילות, דיבר קולאטינוס בשבח אשתו בנוכחות סקסטוס. השניים, בחברת ידידים נוספים, רכבו במהירות אל רומא, כדי להיווכח במו עיניהם ביופיה של לוקרטיה. סקסטוס כה התפעל מלוקרטיה, עד שכאשר קולאטינוס לא היה בבית, התגנב ואנס את לוקרטיה. לאחר המעשה, ביקשה לוקרטיה מאביה ומבעלה לבוא לביתה בחברת ידידים נאמנים. לוקרטיוס ביקש מפובליוס ולריוס לבוא עמו, וקולאטינוס הביא עמו את לוקיוס יוניוס ברוטוס. לוקרטיה התאבדה לנגד עיניהם, ובעקבות כך, פתחו הארבעה במרד כנגד השלטון המלוכני.[1] המלך טארקוויניוס סופרבוס נמלט, והארבעה הכריזו על ביטול המלוכה הרומית וייסודה של הרפובליקה הרומית.

בעקבות הדחת המלך, הכריז ברוטוס על ייסוד משרה חדשה - קונסול. ברוטוס וקולאטינוס נבחרו כקונסולים הראשונים. בהמשך אותה שנה נחשף ניסיון לקשר להשבת המלוכה לרומא. קולאטינוס ניסה לנהוג ביד קלה מדי עם הקושרים, ולפיכך דרש ממנו ברוטוס במפגיע שיתפטר. קולאטינוס סירב בתחילה, אולם אז הצטרף לוקרטיוס אל הבקשה וקולאטינוס הסכים ועזב את העיר.[2] ולריוס נבחר לקונסול במקומו. עוד באותה שנה נהרג ברוטוס בקרב סילבה ארסיה, וולריוס מינה את לוקרטיוס כ"קונסול סופקטוס" - קונסול מחליף עד הבחירות הבאות. עם זאת, לוקרטיוס נפטר מזקנה כמה ימים לאחר מכן. ולריוס מינה את מרקוס הורטיוס פלביוס למחליפו עד הבחירות של שנה הבאה. כך קרה שכבר בשנתה הראשונה של הרפובליקה הרומית, כיהנו בה חמישה קונסולים.

גרסה זו של מהלך האירועים, מופיעה בכל המקורות העתיקים, אם כי היסטוריונים מודרניים מפקפקים באמינות הסיפור.[3] לא ניתן לדעת בוודאות מה קרה בשנת 509 לפנה"ס,[4] כך שמרבית האירועים והאישים המתוארים בהקשר זה נחשבים לאגדיים או אגדיים למחצה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טיטוס ליוויוס, ספר ראשון, 58.
  2. ^ פלוטרכוס, "חיי פובליקולה", 3-7.
  3. ^ ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1989 עמ' 46.
  4. ^ William E. Dunstan, Ancient Rome, Rowman & Littlefield Publishers, 2011. p. 41