קרטיס P-40 וורהוק
מאפיינים כלליים | |||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מטוס קרב | ||||||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית | ||||||||||||||
יצרן | קרטיס-רייט | ||||||||||||||
טיסת בכורה | 1938 | ||||||||||||||
תקופת שירות | 1938–1958 (כ־20 שנה) | ||||||||||||||
צוות | 1 | ||||||||||||||
יחידות שיוצרו | 13,738 | ||||||||||||||
משתמש ראשי | חיל האוויר של ארצות הברית, חיל האוויר המלכותי, חיל האוויר המלכותי האוסטרלי, חיל האוויר הסובייטי | ||||||||||||||
משתמשים משניים | חיל האוויר הברזילאי, חיל האוויר הטורקי, חיל האוויר הצרפתי | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
|
קרטיס P-40 וורהוק (באנגלית: Curtiss P-40 Warhawk) היה מטוס קרב אמריקני חד-מנועי וחד-מושבי.
שמות נוספים שניתנו למטוס, על ידי מדינות שונות ולדגמים שונים: קרטיס P-40 טומאהוק, קרטיס P-40 קיטיהוק.
המטוס שימש בעיקר להפצצה ולתקיפת קרקע. טיסת הבכורה שלו התקיימה ב-1938, ובמהלך מלחמת העולם השנייה שימש בחילות האוויר של בעלות הברית ולאחריה שימש ב־28 חילות אוויר מערביים.
ייצורו הופסק בנובמבר 1944, לאחר שיוצרו 13,738 יחידות ממנו.
בימינו קיימים מספר רב של אוספי מטוסים המשמרים את המטוס בתצוגה או במצב טיסה.
פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]המטוס בוסס על ה־P-36 הוק, אך בוורהוק הוחלף המנוע ל־Pratt & Whitney R-1830. הוא תוכנן כמטוס קרב זריז ומהיר, אך אפיון זה בא לידי ביטוי בגבהים נמוכים ובינוניים בלבד, ובגובה רב לא השתוה לאויביו החזקים, כמו Bf-109 וFw-190. המטוס צויד בשלוש מקלעי 0.5 בכל כנף.
שירות מבצעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]צרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיל האוויר הצרפתי הזמין 230 מטוסים, אך אלה לא הספיקו לעזוב את המפעל לפני שצרפת נכבשה. ולכן הועברו לבריטניה.
בריטניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המטוס הופעל בבריטניה במהלך המלחמה ב־18 טייסות. מאחר שהראה ביצועים נמוכים בתנאים הנדרשים באירופה, הוצבו רוב הטייסות בצפון אפריקה.
ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיל האוויר האמריקאי הפעיל מטוס זה בכל החזיתות. בחזית באוקיינוס השקט הופעל המטוס, ובלם את תקיפות היפנים עד הגעת מטוסים מתקדמים יותר כמו המוסטנג או ההלקט.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המטוס מוזכר במחזה "כולם היו בניי", מאת ארתור מילר.