קריית טאהש
קריית טאהש (נהגה: טוֹש; באנגלית: Kiryas Tosh) היא שכונה חסידית בבּוּאַבְּרִיאַן (אנ') שבמחוז קוויבק, שהוקמה על ידי רבי משולם פייש לאווי (השני), האדמו"ר מטאהש. נכון לשנת 1999 התגוררו בקריה כ-2000 איש.[1]
שם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריית טאהש, נקראת על שם העיירה נירטש בהונגריה, ליד גבולות סלובקיה ואוקראינה, שבה חיו ופעלו שושלת אדמו"רי טאהש.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באדר תשי"א עקר הרב לאווי למונטריאול שבקנדה. לאחר פסח הקים בעיר את בית המדרש "אוהל אלימלך".[3] ב-3 באוקטובר 1952 התאגדה בעיר "קהילת טאש" (בצרפתית: Tasher Congrégation).[4]
עוד מראשית שהייתו במונטריאל החליט לבסס את קהילתו מחוץ לעיר, כדי להתבודד מהשפעות העולם החיצון. בשנת 1963, באמצעות הלוואה בתנאים נוחים של 500,000 דולר קנדי[5] שקיבל מהתאגיד הפדרלי למשכנתאות, הוא הקים שיכון חסידי בשם "קריית טאהש" בפרבר בּוּאַבְּרִיאַן הרחוק כ-30 ק"מ ממונטריאול.[6] למקום עברו שמונה-עשרה משפחות של חסידיו.[7] הוא הקים שם ישיבה בראשותו. ב-1973 היו בה 120 לומדים.[8] ב-1999 דיווח כתב ניוזוויק ג'ושוע האמר כי בקריה גרו כאלפיים נפש ועוד ששת אלפים איש היו פזורים בקהילות טאהש בעולם.[1]
ב-1979 הובילו האדמו"ר וראשי הקהילה מהלך לקבלת מעמד מוניציפלי עצמאי לקריה והיפרדות מבואבריאן. ממשלת קוויבק הודיעה כי תסכים אם העירייה תקבל זאת; ראש העיר תמך ברעיון משיקולי מיסוי. עם זאת, המהלך סוכל לאחר שדעת הקהל והתקשורת יצאו כנגדו, מחשש שיתאפשר לחסידות לחוקק חוקי-עזר עירוניים בהתבסס על דת.[9]
כרב הקריה כיהן הרב אלימלך לאווי, בן האדמו"ר, עד שנת 2015, בה הוכתר לאדמו"ר על מקום אביו.
מוסדות ציבור וקהילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקריה רשת מוסדות של חסידות טאהש, בהם תלמוד תורה, בית ספר לבנות וישיבה. כמו כן ישנם בקריה מוסדות חינוך של חסידויות נוספות. נכון לשנת 2016 התגוררו בקריה כ-253 משפחות השייכות לחצר טאהש (המהוות רק כמחצית האוכלוסייה, כשהקבוצה השנייה בגודלה היא חסידי סאטמר).[10]
בקריה יחידת הצלה עצמאית, המגישה שירותי רפואה, מה שהופך אותה לאחד משלושת המקומות בקנדה כולה להם יש יחידות הצלה עצמאיות.[11] כמו כן הוקם בקריה ארגון שומרים, המורכב מלמעלה מ-20 צעירים המסיירים ברחובות ומגיבים כאשר קוראים לעזרה, בשיתוף פעולה עם כוחות המשטרה המקומיים.[12]
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי ד"ר ויליאם שפיר מאוניברסיטת מקמסטר, כ-20% מהגברים המתגוררים בקרית טאהש עובדים מחוץ לקהילה.[13] בדרך כלל בתור שוחטים או מורים בבתי ספר דתיים, או בעסקים בבעלות יהודית באזור מונטריאול.[14] שאר בני הקהילה עובדים בעבודות דתיות (בבית הכנסת הקהילתי, במקווה או בישיבה), או שבבעלותם עסקים עצמאיים קטנים (כגון חנויות תכשיטים, בגדים, ועד סוכנויות ראיית חשבון וביטוחים).[15] בקהילה מרכז קניות קטן ובו סופרמרקט כשר, קצבייה, חנויות צעצועים ובגדים, וכן חנויות לקניית תשמישי קדושה ופריטי יודאיקה.[15]
תקנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב לאווי הודיע על תקנון המחייב את כל תושבי קריית טאהש.[16] כדי להתגורר בקהילה זו, התושבים צריכים לציית לתקנון זה.[16]
על פי התקנון, חל איסור להחזיק בעיתונים או בספרים שתוכנם אינו מתאים לערכי הקהילה. על כל האירועים הציבוריים להיערך בהפרדה מלאה, עם מחיצה. המזון המוגש באירועים חייב להיות בכשרות רבני הקהילה. כן הותקנו תקנות בנוגע לבגדי הנשים, על פי מנהגי הצניעות של הקהילה.
בפוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1995, לקראת משאל העם על מתן עצמאות לקוויבק (אנ'), נקט האדמו"ר בעמדה הפוכה מזו של מרבית היהודים בחבל ושל בני המיעוטים בכלל, שחששו מעלייתם לשלטון של הלאומנים דוברי-הצרפתית. ב-12 בפברואר הופיע נציג מטעם "קריית טאש" בפני הוועדה הממשלתית שעסקה בנושא והביע בשם הרב תמיכה מלאה בעמדתם של הבדלנים. בעקבות כך זכה רבי לאווי לאהדה רבה בשורותיהם. ב-12 באוקטובר, שבועיים וחצי לפני המשאל, ביקר בקריה ראש ממשלת קוויבק, תומך העצמאות ז'ק פַּארִיזוֹ (אנ'), ונכח בחנוכת בית כנסת. לבסוף, מחשש לעורר איבה מצד הרשויות הפדרליות, חילקו התושבים בקריה את קולותיהם בין שני הצדדים במשאל.[17]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קריית טאהש
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Joshua Hammer. Chosen by God: A Brother's Journey. Hyperion Books, 1999. עמ' 165.
- ^ "The Kiryas Tash Community". kiryastash.ca. Kiryas Tash.
- ^ Yitzchak Cohen. Tosh: A Hassidic Oasis in Quebec. המודיע, 10 בספטמבר 2010.
- ^ Tasher Congrégation באתר Entreprises Quebecoise.
- ^ איחוד הקהילות האורתודוקסיות באמריקה. Jewish Life. כרך 37, גיליון ספטמבר-אוקטובר 1969. ISSN 0021-6577. עמ' 41.
- ^ Ernest Krausz, Gitta Tulea.Jewish Survival: The Identity Problem at the Close of the Twentieth Century. Transaction Publishers, 1998. עמ' 178.
- ^ Robert J. Brym. The Jews in Canada. Oxford University Press, 1993. עמ' 127.
- ^ המאור. שנה כ"ה, קונטרס ב', כסלו-טבת התשל"ג, עמ' 43.
- ^ Janet S. Belcove-Shalin. New World Hasidim: Ethnographic Studies of Hasidic Jews in America. SUNY Press, 1995. עמ' 57.
- ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 194.
- ^ http://www.hatzolah.com/ Hatzolah of Kiryas Tosh
- ^ "About Shomrim". K T S P SHOMRIM KIRYAS TOSH. נבדק ב-15 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Shaffir, William. "Kiryas Tash - Community". Kiryas Tash. נבדק ב-21 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Shaffir, William. "Kiryas Tash - Community". Kiryas Tash. נבדק ב-21 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה)Shaffir, William. "Kiryas Tash - Community". Kiryas Tash. Retrieved 21 August 2011. - ^ 1 2 Shaffir, William. "OCCUPATIONS IN TASH". Kiryas Tash - Community. נבדק ב-15 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Gold, Irving (1996). "Jewish Political Behavior-liberalism or Rational Political Tradition the 1989 Quebec Election and the Equality Party" (PDF).
{{cite journal}}: Cite journal requires|journal=(עזרה) - ^ Lori G. Beaman. Religion and Canadian Society: Contexts, Identities, and Strategies. Canadian Scholars’ Press, 2012. עמ' 163-166.
