קריית צאנז (נתניה)
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
נתניה  |
| תאריך ייסוד |
15 במרץ 1955 |
| על שם |
חסידות צאנז |
| שטח |
380 דונם |
| קואורדינטות | 32°20′46″N 34°51′26″E / 32.34625°N 34.85717222°E |
|
(למפת נתניה רגילה)   קריית צאנז  מצפון: __ מועצה אזורית עמק חפר ממזרח: __ מועצה אזורית לב השרון, __ כפר יונה, __ פרדסיה, __ קדימה צורן מדרום: __ אבן יהודה, __ מועצה אזורית חוף השרון ממערב: הים התיכון | |
  | |
קריית צאנז היא שכונה חרדית-חסידית המשמשת כמרכז חסידות צאנז בעולם, השוכנת בצפון נתניה. ונחשבת לאם השכונות קריות צאנז בארץ וברחבי תבל קריות צאנז נתניה ירושלים טבריה, בישראל. ומונסי ארצות הברית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הרעיון להקמת הקריה הגה האדמו"ר מצאנז רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם לאחר השואה, עוד בהיותו בארצות הברית. התכנון לקריה הוכן על ידי האדריכל יעקב גיל. הקריה הוקמה בנתניה בכ"א באדר ה'תשט"ו (15 במרץ 1955) על ידי הרב הלברשטאם. מיקומה הוא בצפון מערב העיר והיא משתרעת על פני שטח של 380 דונם.
במשך השנים הפכה הקריה החסידית למרכז חסידות צאנז בארץ ובעולם. נכון לשנת 2019 מתגוררות בקריה למעלה מ-850 משפחות של החסידות.
מוסדות הקריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תלמוד תורה, ישיבות וכוללים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תלמוד תורה "דרכי אבות" - תלמוד תורה, בו לומדים כ-800 ילדים, החל מגיל גן עד גיל 12.
- ישיבת צאנז - הישיבה לצעירים - בישיבה לומדים תלמידים מגיל 13, גיל בר מצווה, למשך שלוש שנים ולאחר מכן עוברים לישיבה הגדולה. בו לומדים כ-200 בחורים. לרשות התלמידים עומד קמפוס ענק המכונה "קריית החינוך - דברי חיים".
- ישיבת צאנז - הישיבה הגדולה בה לומדים מאות בחורי חסידי צאנז מרחבי הארץ והעולם. רבים מבוגרי הישיבה מכהנים כרבנים. בישיבה גדולה לומדים כ-500 תלמידים. בבניין הסמוך להיכל הישיבה גדולה שוכן כולל האברכים "מרכז התורה".
- רשת כוללי האברכים: כולל להוראה, כולל עיון, כולל ש"ס, כולל מפעל הש"ס, כולל הלכה, כולל הלכות שבת.
מוסדות נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חמישה בתי כנסת ובתי מדרשות. מקווה טהרה. בית דין צדק. אולם שמחות. מרכז מסחרי וצרכניית "שערי חסד". סוכנות דואר. קרנות גמ"ח. ארגוני עזרה והתנדבות - עזרה ליולדות על ידי "נשי צאנז", "רב חסד" עזרה למשפחות נזקקות, "שפע חיים ורחמים" קרן עזרה וגמ"ח לנישואין, "ביקור חולים" והשאלת עזרי רפואה וארגון התרמות דם, ועוד. פרויקט "יושבי אוהל", במסגרתו נבנו ונבנים מדי שנה כ-170 יחידות דיור מרווחות לתלמידי הישיבה. מכון להוצאת ספרים ודברי תורה, חברה קדישא ובית עלמין, ספרייה, וארגון "נשי צאנז".
- מלון "גלי צאנז".[1]
- "היכל רוזנברג" - אולם גדול לכינוסים בשטח של 2,400 מ"ר.
- בית חנה - מוסדות חינוך לבנות בהם נלמדים מקצועות קודש ומקצועות חול. המוסדות כוללים גני ילדות, בית ספר יסודי בית ספר תיכון וסמינר לבנות. אודיטוריום לבנות - 480 מקומות.
- נוה הורים "שפע חיים" - בית אבות.
- מעון ילדים - מעון לילדים ממשפחות לא מתפקדות, חסרי בית, יתומים ומקרים סוציאליים אחרים.
- בית החולים לניאדו - בית חולים חרדי. פעילות בית החולים מתבצעת על פי ההלכה היהודית וכללי הרפואה המקובלים. נוסד בשנת ה'תשל"ו. בצמוד למרכז הרפואי החדש ובית החולים, קיים מבנה המשמש בית ספר לסיעוד עם עזרי לימוד ופנימייה. כחלק מהמרכז הרפואי ישנו גם מרכז גריאטרי לחולים כרוניים בשם "בית אברהם".
לקריית צאנז גם שלוחות של מוסדות בערים צפת, בני ברק, חיפה, פתח תקווה, אשדוד, אלעד, ביתר, מודיעין עילית. בערים ירושלים וטבריה הוקמו קריות נוספות.
קריית צאנז - טבריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קריית צאנז (טבריה)
קריית צאנז בטבריה הוקמה בשנת ה'תשע"ב, ונחנכה באלול ה'תשע"ד - ספטמבר 2014.
את חזון הקריה לחסידים בטבריה הגה בשנת ה'תשל"א האדמו"ר הקודם ה"שפע חיים" מצאנז רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ובשנת ה'תשע"ד יישם בנו האדמו"ר מצאנז הנוכחי רבי צבי אלימלך הלברשטאם את חזון אביו.
השיכון, עם עתודה לכ-500 יחידות דיור ונכון ל-2017 מתגוררים בו כ-200 משפחות בבניינים שנבנו על ידי רם נדל"ן, שוכן בשיכון ד' בטבריה עילית בין הרחובות שז"ר ודוד אלעזר. את הדירות הראשונות במקום רכשה קבוצת חסידי קרלין, ואחריהם הגיעו למקום חסידי צאנז. הרחובות קרויים על שמות מנהיגי החצר: רחוב "דברי חיים" על שם רבי חיים הלברשטאם מצאנז, ורחוב "שפע חיים" על שם האדמו"ר מצאנז. בשיכון מתגוררות גם כחמישים משפחות מחסידות קרלין-סטולין ואף משפחות המקורבות ליהדות החסידית, אך חסרות שיוך ברור לחסידות זו או אחרת. ברחובות הסמוכים לקריה נקנו עוד מאות דירות על ידי משפחות מחסידות צאנז, קרלין ומחסידיות אחרות. אזורים אלו נקראים "מתחרדים" בפי תושבי השכונה.
כדיין הקהילה מאז הקמתה מכהן הרב זאב וקסברגר, תלמיד של רבי שמואל הלוי ואזנר. בשנת תשפ"א מונה הרב אברהם הלברשטאם, בנו השלישי של האדמו"ר מצאנז, לכהן כרב הקהילה.[2]
קריית צאנז - ירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קריית צאנז (ירושלים)
גם בירושלים הקים האדמו"ר קריה לאנשי שלומו ומתגוררים בה מחסידיו ומזרמים נוספים. במרכז השכונה הקים האדמו"ר בית כנסת והורה להקצות לכל עדה שטיבל להתפלל בו, לזרם החרדי ליטאי, עדות המזרח, וחסידים, כמו כן הקים בה האדמו"ר תלמוד תורה לילדי חסידיו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משה ויסברג, היסטוריה של מלון: לראשונה לאחר 57 שנים שיפוצים ב'גלי צאנז', באתר בחדרי חרדים, 25 באפריל 2017
- ^ יעקב מלמד, מינוי חדש בחסידות: האדמו"ר מצאנז מינה את בנו לשמש כרבה של החסידות בטבריה, באתר JDN
| בקרת זהויות |
|
|---|