קריפ (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Creep
כרזת הסרט באנגלית
כרזת הסרט באנגלית
כרזת הסרט באנגלית
בימוי פטריק ברייס (אנ')
הופק בידי ג'ייסון בלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט פטריק ברייס (אנ')
מארק דופלאס (אנ')
עריכה כריסטופר דונלון
שחקנים ראשיים פטריק ברייס (אנ')
מארק דופלאס (אנ')
מוזיקה קייל פילד
אריק אנדרו קון
מדינה ארצות הברית
חברת הפקה

בלאמהאוס הפקות
Duplass Brothers Productions ([[:en:Duplass Brothers Productions

|אנ']])
חברה מפיצה The Orchard (company) (אנ') (ארצות הברית
נטפליקס (עולמי)
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה 8 במרץ 2014 (South by Southwest)
23 ביוני 2015 (ארצות הברית)
משך הקרנה 77 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה אימה פסיכולוגי (אנ')
Found Footage
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Creep (מילת סלנג אמריקאית שפירושה "מטריד" או "מלחיץ") הוא סרט אימה פסיכולוגי (אנ') ו-Found Footage משנת 2014. הסרט בוים על ידי פטריק ברייס (אנ'), שזהו פרויקט הביכורים ועלילתו נכתבה על ידי מארק דופלאס (אנ'). השניים מככבים בסרט בתפקידים ראשיים. הסרט צולם בסגנון Found Footage (סוגה קולנועית בה הסרט כביכול מצולם על ידי אחת הדמויות בעזרת מצלמת וידאו). ברייס מגלם את דמותו של עורך וידאו שמקבל בקשה מוזרה מלקוח, אותו מגלם דופלאס.[1] עלילת הסרט מבוססת על ניסיונו הקודם של ברייס באתר קרייגסליסט וכן על הסרטים "ארוחת הערב שלי עם אנדרה", "מיזרי" ו-"חיזור גורלי". ברייס ודופלאס אלתרו המון במהלך הסרט וכתוצאה מכך, לחלק מהסצינות נוצרו מספר גרסאות וכן נוצרו סופים אלטרנטיביים לסרט.

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל "South by Southwest" ב-8 במרץ 2014 ולאחר מכן בשירותי וידאו על פי דרישה ב-23 ביוני 2015 בהפצת The Orchard (אנ') ולאחר מכן בנטפליקס ב-14 ביולי 2015.[2] הסרט קיבל ביקורות חיוביות מהמבקרים ונוצר לו סרט המשך בשם "Creep 2 (אנ')" בשנת 2017. גם סרט ההמשך מבוים על ידי ברייס ודופלאס חוזר לגלם את דמותו של הרוצח מסרט זה. סרט שלישי מתוכנן לצאת בעתיד.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרון הוא עורך וידאו מובטל שמקבל פנייה מאדם בשם ג'וזף המבקש ממנו להגיע לבקתה נידחת בקרסטליין (אנ'), קליפורניה. בהגיעו, ג'וזף מסביר לאהרון שהוא סובל מגידול סרטני סופני במוחו ועתיד למות לפני שאשתו ההרה, אנג'לה תלד את ילדם. ג'וזף מבקש מאהרון להקליט יומן וידאו אותו אנג'לה תוכל להראות לבנם, בדומה לגיבור הסרט "חיי (1993) (אנ')". במהלך היום, ג'וזף מתנהג בצורה אקסצנטרית הגורמת לאהרון להרגיש באי נוחות, כשהשיא מגיע כשג'וזף מתוודה באונס אשתו. אהרון, שמפוחד לגמרי, שוקל לברוח מהבקתה, אך לא מוצא את מפתחות הרכב שלו. אהרון מקבל שיחת טלפון מאנג'לה, שחושפת שהיא בעצם אחותו של ג'וזף ומפצירה באהרון לברוח. ג'וזף מנסה למנוע מאהרון לעזוב והשניים נאבקים, אולם אהרון מצליח לבסוף לברוח.

בחזרה בביתו, אהרון מקבל חפצים שונים בדואר מג'וזף, ביניהם סרטון של ג'וזף חופר קבר. המשטרה לא יכולה לסייע לאהרון מכיוון שאהרון לא יודע הרבה פרטים על ג'וזף ואהרון מסיק שג'וזף עוקב אחריו. בהמשך, ג'וזף שולח לאהרון תקליטור DVD ובו הוא מבקש להיפגש עם אהרון במהלך שעות היום באגם גרגורי (אנ') במטרה להתפייס איתו. אהרון מסכים להצעה, אך מניח מצלמה למול פניו ומתכנת את החיוג המהיר בטלפון בטלפון שלו למספר של מוקד החירום כאמצעי זהירות. בזמן שאהרון מתיישב על ספסל בפארק וממתין, ג'וזף מופיע ורוצח את אהרון בעזרת גרזן. ג'וזף צופה בתיעוד הרצח ותוהה לעצמו מדוע אהרון לא הסתובב רגע לפני שנרצח על ידיו. ג'וזף מסיק שאהרון באמת ובתמים האמין שג'וזף הוא אדם טוב שלא יפגע בו ובעקבות זאת, ג'וזף מצהיר שאהרון הוא "הקורבן האהוב עליו".

ג'וזף, שכעת מכנה את עצמו בשם "ביל", מקבל שיחת טלפון מקורבן עתידי נוסף ובמקביל מניח את סרט הרצח של אהרון לצד סרטי רצח נוספים.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דופלאס ציין שהרעיון לסרט נוצר בעקבות השראה שקיבל מסרטים שבהן כיכבו שתי דמויות בלבד כגון "ארוחת הערב שלי עם אנדרה", "מיזרי" ו-"חיזור גורלי", כמו כן, מניסיונו באתר קרייגסליסט לאורך השנים.[3] דופלאס וברייס עבדו על יצירת הסרט, שקיבל את השם הזמני "Peachfuzz" בעקבות שמה של מסיכת הזאב שדופלאס חובש במהלך הסרט. למרות זאת, השניים החליטו לשנות את שם הסרט תוך רצון שהצופים לא יבזבזו את זמנם בצפיה על חיפוש המשמעות לשם במקום להתמקד בדמויות ובהתנהגותן. הסרט נכתב בהשראת שיחות שהשניים ניהלו אחד עם השני והגדירו את מהות הסרט תוך כדי שלב הצילומים. במהלך הצילומים עצמם, השניים צפו בסצינות וחשבו ביחד מה יכול לעבוד ומה לא. כתוצאה מכך, לחלק מהסצינות בסרט יש סצינות אלטרנטיביות ודופלאס עצמו ציין שלכל סצנה יש 10 או 12 אלטרנטיבות שלא נכנסו לסרט הסופי.

במהלך העבודה על דמותו של ג'וזף, דופלאס הסביר ש"התעניינו בפרופיל הפסיכולוגי של הבחור המאוד מאוד מוזר הזה. רצינו לראות איך הצופה יגיב כשהוא יפגוש לראשונה דמות וירגיש שמשהו לא בסדר, אבל לאט לאט מתחיל להבין. עבורנו, קשר העין המטריד, חוסר במרחב אישי, שיתוף יתר, יותר מידי אהבה פה ושם, אבל עבורי, משהו לא בסדר עם שני החבר'ה האלה (ג'וזף ואהרון). זה באמת גורם לך לחשוב מי המוזר באמת מבין שניהם?".

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרנת הבכורה של הסרט הייתה בפסטיבל South by Southwest ב-8 במרץ 2014. לאחר מכן, זכויות ההפצה נקנו על ידי חברת Radius-TWC (אנ').[4][5] התוכניות להפיץ את הסרט בפורמט וידאו על פי דרישה נכשלו מכיוון שחברת RADiUS לא הפיצה את הסרט.[2] ביוני 2015, חברת The Orchard (אנ') ואולפני סוני (חברת האם של The Orchard) רכשו את הזכויות להפצת הסרט.[6] הסרט שוחרר בשירותי וידאו על פי דרישה ב-23 ביוני 2015 ולאחר מכן בהפצת נטפליקס ב-14 ביולי 2015.

מדיה ביתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט שוחרר על גבי תקליטור DVD ב-5 באפריל 2016 בהפצת אולפני סוני.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר Rotten Tomatoes העניק לסרט ציון של 90% טריות על סמך 31 ביקורות.[7]

האתר Metacritic העניק לסרט ציון של 74/100 על סמך 6 ביקורות.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Creep", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ SXSW 2014 Interview: Talking to CREEP's Mark Duplass And Patrick Brice | TwitchFilm, web.archive.org, ‏2015-07-09
  2. ^ 1 2 Brad Miska, Netflix Finds ‘Creep’ Footage For July Premiere, Bloody Disgusting!, ‏2015-05-13 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Richard Whittaker, 12:00PM, Tue Jul. 14, 2015, Mark Duplass Is a Creep, www.austinchronicle.com (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Schedule | sxsw.com, SXSW Schedule 2014
  5. ^ Nigel M. Smith, RADiUS Acquires Mark Duplass Thriller ‘Creep’ and Its Planned Two Sequels, IndieWire, ‏2014-04-07 (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ Patrick Hipes, Duplass Brothers Ink Seven-Film Slate Deal With The Orchard, Deadline, ‏2015-06-22 (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Creep - Rotten Tomatoes, www.rottentomatoes.com, ‏2015-07-14 (באנגלית)
  8. ^ Creep, www.metacritic.com (באנגלית)