קרל השנים עשר, מלך שבדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: סגנון.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קרל השנים עשר, מלך שבדיה

קרל השנים עשר (17 ביוני 1682 - 30 בנובמבר 1718) מלך שבדיה בין השנים 1697 - 1718 משושלת ויטלסבאך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל היה ילדם השני ובנם היחיד של קרל האחד עשר ואולריקה אלאונורה מדנמרק. בגיל צעיר היה חולני מאוד, וחשבו שלא ישרוד עד גיל מבוגר, אך הוא החל לעסוק בספורט, במיוחד ברכיבה על סוסים, וכושרו הגופני השתפר לאין שעור. ב-14 בדצמבר 1697, כשהיה בן 15 עלה על כס המלוכה, לאחר מות אביו, ולמרות הציפייה שהעוצרים ישלטו עד הגעתו לבגרות, החל מיד לבסס את שלטונו ולשלוט בעצמו ביד רמה. לאחר שלוש שנים בכס המלוכה נאלץ לעזוב את שבדיה כדי להשתתף במלחמות עם שכנותיה, שאיימו על שלמות הממלכה, רוסיה, פולין ודנמרק. מלחמתו הראשונה הייתה נגד דנמרק, שבסופה ביקשה שלום. לאחר ניצחונו עליה פנה לצד הרוסי. למרות שצבא רוסיה עלה על צבאו פי ארבעה, הוא נחל ניצחון מוחץ בקרב ליד נארווה. מטרתו הבאה הייתה פולין, שם שלט אוגוסט השני מסקסוניה. קרל הנחיל גם לו תבוסות מוחצות בקרבות בקליסוב 1702 ובפוטוסק 1704, והחליפו בבעל בריתו, מושל פוזנן, סטניסלאב לשצ'ינסקי. בינתיים התקדמו הרוסים בגבול המשותף עם שבדיה, ייסדו את סנקט פטרבורג ופלשו לליבוניה ולאינגריה, שהיו בשליטת שבדיה.

מזלו הטוב של קרל הסתיים כאשר החליט לצאת למסע כדי לכבוש את מוסקבה, הבירה הרוסית. תנאי מזג האוויר היו הפעם לרעתו, והוא איבד שליש מצבאו עד שהגיע לפולטבה, והתחמושת, שהיה אמור לקבל נשבתה על ידי הרוסים. הרוסים הנחילו לו בפולטבה ב-27 ביוני 1709 הפסד מחפיר, הוא איבד את כל צבאו, וברח לעיר טיגינה, שבשטח האימפריה העות'מאנית. שם קרל ניסה להיכנס להסכם עם הטורקים על מלחמה נוספת עם רוסיה, אך הטורקים לא הראו עניין רב ביוזמה זאת. ב-1713 הם האשימו את קרל במרד וניסו לאסרו. המלך החליט לברוח חזרה לשבדיה. הוא התחפש לפרש פשוט, ותוך חמישה עשר ימים חצה את אירופה דרך היבשה והגיע לשבדיה. המצב בביתו היה קשה, מאחר שכל המדינות שכבש נלקחו ממנו. אוגוסט הפולני חזר לכיסאו, והדנים כבשו מחדש את מה שהוא לקח מהם. המסע האחרון של קרל היה בנורבגיה נגד הדנים ב-1718, שם נהרג על ידי צלף, שלא ברור האם היה נורבגי, או שבדי.

לאחר מותו ירשה אותו אחותו הצעירה, אולריקה אלאונורה, על אף שהיה לאחותם המבוגרת בן.

התואר המלא הרשמי של המלך קרל השנים עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל, בעל זכותו האלוהית, מלך השבדים, הגוטים והבלאטים. הנסיך הגדול של פינלנד. דוכס סקונה, אסטלנד, ליוולנד, קארלן, ברמן, וורדן, סטטין, פומראן, קסוביה ו-וונדן. לורד איניירמנלנד ו-וויסמאר, וכך גם הפלטין של ראן, בבאיירן, ביחד עם יוליך, קלאבא, ובג-הר (Berg Hertig). רוזן וולדנס, ספאנהיים, מארק וראבנסבורג. לורד רוונסטהיים.

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל נולד ב"טירת שלושת הכתרים", ארמון המלוכה שנשרף כמה שנים לאחר מכן ב"שריפה הגדולה", ב-17 ביוני (או ה-27 ביוני לפי הספירה החדשה) 1682. אביו, קרל האחד-עשר, כתב ביומנו:

"השבעה-עשר ביוני, בוקר יום שבת, בשעה שלוש ושבע דקות, עשתה בת-זוגתי מעשה נס וילדה בן. מי ייתן והאל הטוב יזכה אותה בתודה ובאהבה, ובאשר הרס את כוחה, יביאה במהרה בחזרה לחוסנה".[1]

קרל השנים-עשר נולד עם שליה, חלק מהקרום השפיר, אשר נותר על ראשו. דבר זה נחשב כסימן חשוב מאוד, מאחר שעל פי האמונה העממית המקומית, ילד שנולד כך יזכה לאושר והצלחה רבה בחייו. בילדותו זכה קרל לחינוך גבוה מוריו, אשר רובם הובאו מאוניברסיטת אוספלה, הראשונה והחשובה בשבדיה, היו מחשובי הפרופסורים השבדים באותה התקופה, וכמו כן גם זכה לחינוך דתי על ידי הבישוף אריק בנזליוס "הזקן" (Erik Benzelius the Elder), בישוף אוספלה. קרל השתים-עשר היה ילד מחונן, ולימד את-עצמו לטינית, גרמנית וצרפתית, וכמו גם נודע כבעל הבחנה טובה לזמנו לגבי שאלות תאולוגיות. בתקופה מאוחרת יותר לימד את עצמו גם מעט פינית, כדי שיוכל להתערב גם מול השליטים המקומיים של פינלנד. כמו כן, התעניין גם בלימודי המתמטיקה ותורת החינוך הצבאי. בנוסף לכל הידע הזה, אשר היה חשוב לנסיך בתקופתו לדעת, הוא גם עסק בחינוך גופני, זאת מאחר שכבר בנעוריו התייעד להצטרף לעיסוקיו של אביו ולערוך מסעות ארוכים.

המלחמה הצפונית הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המלחמה הצפונית הגדולה

פרוץ המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר עם מותו של המלך קרל האחד עשר, ב-1697, ניסתה דנמרק ליצור בחשאי ברית עם רוסיה, על מנת לייצר קואליציה נגד שבדיה. ההתערבות של הממשלה המלכותית השבדית לטובת הולסטיין-גוטורפס נתנה משקל נוסף לשאיפת דנמרק ליצור ברית זו; אך, לאור העובדה שהצאר פטר היה במסעו מערבה (1697-98),לא הייתה שום התקדמות משמעותית. בשלב זה החל אוגוסט הגדול (מלך פולין ו"הנסיך הגדול" של סקסוניה), נתמך על ידי האציל (הגולה) של ליבוניה והפוליטיקאי יוהאן פטקול, להכין תוכניות לכיבוש ליבוניה (שהייתה בשליטה שבדית). הצעתו לברית-מלחמה (קואליציה) נגד שבדיה מצאה אוזן קשבת בקופאנהגן ובמוסקבה, ובחלקה אף בברלין. במהלך הקיץ והסתיו של 1699 תפסו השיחות בין דנמרק, רוסיה והמלך אוגוסטוס תאוצה. בפברואר שנת 1700 החלו המלחמה במתקפה מתואמת של הקואליציה על שבדיה, ונסתיימה ב-1721 עם חתימת חוזה נישטאד והסכמי סטוקהולם.

ספרים על קרל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערת שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
קרל האחד עשר
מלכי שבדיה הבא:
אולריקה אלאונורה