קרל וארנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרל פטר וארנטדנית: Carl Peter Værnet;‏ 28 באפריל 189325 בנובמבר 1965) היה רופא דני ששירת במחנה הריכוז בוכנוואלד. הוא ערך ניסויים רפואיים באסירי המחנה, בעיקר התנסה עם הורמונים שונים וניסה לרפא הומוסקסואליות על ידי הזרקת הורמונים סינתטיים לאשכי גברים. ביצוע מחקריו וניסויו האכזריים במחנה אושרו על ידי היינריך הימלר.

כרופא אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

וארנט קיבל את הדוקטורט שלו בקופנהגן ושם החל לעסוק ברפואה. הוא עבר קורסים והשתלמויות רבות בגרמניה, צרפת והולנד בתחום הטיפולים ההורמונליים. בשנות השלושים הוא הצטרף למפלגה הנאצית הדנית, אך הקריירה שלו כרופא דעכה עקב איכות ירודה של מחקריו וכן מפני שבארצו הוא נחשד כמשתף פעולה עם אנרכיסטים. כדי להמשיך את מחקריו בתחום ההורמונים, הוא הוצג לרופא ואיש האס אס ארנסט רוברט גרוויץ על ידי זמרת האופרה הלגה רוזואנגה. לאחר מכן מקורביו הציגו אותו בפני היינריך הימלר והוא קיבל מידיו משרה רפואית בפראג בתחילת שנת 1944.

בוכנוואלד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין יוני לדצמבר 1944 נכח וארנט במחנה הריכוז בוכנוואלד, הוא ביצע ניסויים רפואיים ב-17 אסירים, בהם הוזרקו חומרים כימיים לאשכיהם. אם כי אף אחד מן האסירים לא מת מן הניסויים עצמם, שניים מהם נותרו עם נכות רפואית תמידית עקב זיהומים. אין עדויות שתומכות בכך שמי מן האסירים עבר תהליך של עיקור. תוצאות מחקריו לא היו חד משמעותיות, וסר חינו בעיני הממונים עליו.

כאסיר נמלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה, הוא נלכד בקופנהגן ותוחקר בבית ספר מקומי. אם כי הרשויות הדניות רצו להעמידו לדין בגין קשריו עם אנשי אס אס, הוא זייף התקף לב ונמלט מהם. נראה כי הוא ניסה למכור את ממצאי מחקריו לחברת דאודופונט בשנת 1946. לאחר מכן נמלט לברזיל ומשם לבואנוס איירס, ארגנטינה, שם מת בשנת 1965.