קרל מיכאל היידר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל מיכאל היידר
Karl Michael Haider
לידה 6 בפברואר 1846
מינכן, ממלכת בוואריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באוקטובר 1912 (בגיל 66)
Schliersee, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנות יפה, מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ורוצלב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרל מיכאל היידר (גרמנית: Karl Michael Haider‏; 18461912) היה צייר נוף ודיוקנאות בוואריים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היידר נולד ב-6 בפברואר 1846 במינכן, בנו של מקס היידר (1807–1873), יערן מאנזינג, ואשתו תרז פסלר (1811–1893). הוא הכיר את האמנות בעזרת אביו, שהיה גם קריקטוריסט, ולימד אותו להתבונן וביצוע איתו רישום במהלך טיולים ביער.[1]

היידר למד בבית ספר תיכון לאמנויות במינכן. בזמן שהיה בבית הספר הוא פיתח את העניין שלו להיות צייר. לאחר מכן הוא נכנס לבית ספר פרטי לציור, ובהמלצת מוריו, למד באקדמיה המלכותית לאמנויות במינכן. בתקופת האקדמיה הוא התיידד והושפע מהנס תומה וילהלם לייבל. הוא הצטרף לחוג האמנותי סביב לייבל. היידר התעניין במיוחד בעבודותיהם של אמני המאה ה-15 וה-16 של אלברכט אלטדורפר הגרמני והנס הולביין האב, ואת ההולנדי יאן ואן אייק, ואן דר וויידן.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהיידר בן 29 נסע לפירנצה שם העתיק והכין חיתוכי עץ של הציירים הוותיקים. שם פגש את הצייר הסימבוליסטי ארנולד בוקלין שהזמין אותו לווילה הטוסקנית שלו. שני הציירים התיידדו אף שלעיתים היו להם דעות מנוגדות באמנות.[2]

בתחילת הקיץ של שנת 1876 חזר היידר למינכן שם הפך לצייר עצמאי, אם כי ללא הצלחה. מוזיאונים וגלריות דחו את ציוריו ורק הזמנות פרטיות מעטות הבטיחו לו פרנסה צנועה, אולם מבקרו אדולף באיירסדורפר העריך את עבודתו. כשהיה בחובות כבדים, קיבל עזרה מחוג החברים של לייבל, במיוחד מהאנס תומה.

בשנת 1894, באמצעות השתדלות מהאקדמיה, הוענקה להיידר קצבת מדינה קטנה, שלאחריה עלה המוניטין האמנותי שלו והצלחתו הכספית. בשנת 1897 הוענק לציורו "ערב סתיו" מדליית זהב בתערוכה הבינלאומית במינכן. בשנים שלאחר מכן יצא היידר לנסיעות לימוד קצרות לאוסטריה, הונגריה ואיטליה. ההשפעה של נסיעות אלה באה לידי ביטוי בציוריו, ובמיוחד בנופים.[3]

היידר הציג שלושה ציורים כחבר בהתאחדות האמנים הגרמנים, בתערוכה בשנת 1904, שאורגנה על ידי הזצסיון במינכן. הזצסיון במינכן ארגנה את תערוכת ציוריו של היידר ביום הולדתו בשנת 1911. הוא זכה בתואר של אוניברסיטת ברסלאו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1874 התחתן היידר עם קתרינה, אחיינית הפסל פרידריך ברוגר. נולדו להם שתי בנות ובן, הצייר הוברט היידר (1879–1971). קתרינה נפטרה בשנת 1882. היידר לא יכול היה לגייס כסף עבור ההלוויה שמומנה על ידי הצייר פרנץ פון לנבאך.

הנישואים השניים של היידר היו לארנסטין שוורץ בשנת 1890, באותה שנה נולד בנם ארנסט (נפטר בשנת 1988). בשנת 1896 התיישבה המשפחה בשליארזי, שם נפטר היידר ב-8 באוקטובר 1912, בן 66.

קברו תוכנן על ידי הפסל הרמן לאנג. רחוב בשליזרי נקרא על שמו.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל מיכאל היידר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Karl Haider", translate.google.com
  2. ^ "Karl Haider - a misunderstood artist", translate.google.com
  3. ^ Deutsche Biographie, Haider, Karl - Deutsche Biographie, www.deutsche-biographie.de (בגרמנית)