קרל ראל
 | |
| לידה |
13 באוגוסט 1812 וינה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
9 ביולי 1865 (בגיל 52) וינה, האימפריה האוסטרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות המרכזי בווינה |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות בווינה |
| הושפע על ידי |
Carl Heinrich Rahl |
  | |
קרל ראל (בגרמנית: Carl Rahl; 13 באוגוסט 1812 – 9 ביולי 1865) היה צייר אוסטרי.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראל נולד בווינה לקרל היינריך ראל (1779–1843), חרט. הוא למד באקדמיה לאמנויות יפות בווינה וזכה בפרס בגיל 19. משם נסע למינכן, שטוטגרט, הונגריה ובשנת 1836 לאיטליה. הוא נשאר באיטליה בין השנים 1836 עד 1843, שם למד במיוחד בבתי הספר האמנותיים הוונציאניים והרומאים.
סגנונו של ראל, במיוחד השקפותיו על צבע ופרספקטיבה, התגבשו במידה רבה במהלך שנותיו ברומא. הוא חזר לאחר 1843 לווינה למשך שנתיים, ואז ניהל חיי נודד במשך חמש השנים הבאות, נסע דרך הולשטיין, פריז, רומא, קופנהגן ומינכן, והתפרנס כצייר פורטרטים.[1]
בשנת 1850 הוא מונה לפרופסור באקדמיה לאמנויות יפות בווינה, אך מסיבות פוליטיות פוטר עד מהרה מהתפקיד. לאחר מכן פתח בית ספר פרטי לאמנות, שהתרחב במהירות לסטודיו שהפיק ציורים בקנה מידה מונומנטלי וזכה להצלחה ניכרת. בין תלמידיו הבולטים היו אדוארד ביטרליך, אוגוסט אייזנמנגר, יוזף מתאוס אייגנר, קרולי לוטס, כריסטיאן גריפנקרל, גוסטב גאליה.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראל הוזמן על ידי הפילנתרופ היווני סימון סינאס לצייר מספר עבודות לחזית ולמבוא הכנסייה היוונית בווינה, שנבנה אז על ידי האדריכל הנאו-קלאסי הדני-אוסטרי תאופיל הנסן. בנוסף הזמין סינאס ארבעה ציורים המתארים את גיבורי מלחמת העצמאות היוונית, וארבעה ציורים נוספים לקישוט מקום מגוריו.[2]
ראל עיטר את ארמון טודסקו עם ייצוגים מהמיתולוגיה היוונית. בשנת 1864 הוא צייר מספר דמויות אלגוריות בחדר המדרגות של המחזיאון. בתקופה זו הוא צייר גם כמה ציורי קיר בווילה של גמונדן, וקומפוזיציה לאולם אירועים של טירת אולדנבורג ומחזור מסיפור הארגונאוטים.
כמו כן, הוא צייר בבניין האקדמיה באתונה, שתוכנן על ידי תיאופיל הנסן בשנת 1859 ובוצע על ידי ארנסט זילר (הושלם בשנת 1885), וציורים באכסדרה של הבניין המרכזי של האוניברסיטה הלאומית באתונה, שתוכנן על ידי כריסטיאן הנסן (אחיו של תיאופיל הנסן). הציור המרכזי מציג את מייסד האוניברסיטה, מלך אוטו הראשון מיוון, מוקף במוזות; בפרסקו השמאלי נראה פרומתאוס מוריד אש מהר אולימפוס.
בשנותיו המאוחרות הוא צייר ציורי נוף לבניין האופרה החדשה (Neue Oper), שנמשכו לאחר מותו על ידי תלמידיו. הוא תכנן את המסך הראשי בווינה, ששימש בהופעות של אופרות טרגיות. העיצוב הושלם לאחר מותו על ידי תלמידו כריסטיאן גריפנקר, וצויר על ידי אדוארד ביטרליך.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ C. Bodenstein: Rahl, Carl. In: Allgemeine Deutsche Biographie (ADB). Band 27, Duncker & Humblot, Leipzig 1888, S. 167–172.
- ^ Rahl, Karl, de.wikisource.org