לדלג לתוכן

קשר הפרוזדור והחדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קשר הפרוזדור והחדר
שיוך מערכת ההפעלה וההולכה החשמלית של הלב עריכת הנתון בוויקינתונים
אספקה עורקית atrioventricular node branch of right coronary artery, עורק כלילי ימני עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) nodus atrioventricularis עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A12.1.06.004 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 3954 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 9478 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A07.541.409.147 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D001283 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0004247 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מערכת ההפעלה וההולכה החשמלית של הלב. קשר הפרוזדור והחדר מסומן בספרה 2.

קשר הפרוזדור והחדראנגלית: Atrioventricular node או AV node, לעיתים מכונה "קוצב ה-AV" או "הקוצב המשני") הוא חלק ממערכת ההפעלה וההולכה החשמלית של הלב, שתפקידו הוא לקשר חשמלית בין העליות לחדרים[1]. הקשר ממוקם בחלקה האחורי התחתון של המחיצה הבין-פרוזדורית, בסמוך לפתח הסינוס הכלילי. הקשר מקבל את הדחף החשמלי שמקורו במצב תקין הוא בקשר הגת והפרוזדור (SA node) ולאחר השהיה קצרה מעביר אותו אל החדרים דרך אלומת הפרוזדור והחדר (סיב ההולכה על שם היס). מאלומת הפרוזדור והחדר ממשיך הדחף החשמלי דרך צרור ההולכה הימני והשמאלי ומשם אל סיבי ההולכה הסופיים ואל תאי שריר הלב עצמם שיתכווצו כתוצאה מכך.

קשר הפרוזדור והחדר מקבל אספקת דם מענף של העורקים הכליליים המכונה "Atrioventricular nodal branch". ב-80–90 אחוזים מהמקרים ענף זה הוא חלק מה-Right coronary artery ‏(RCA) ואילו ביתר המקרים הוא חלק מה-Circumflex artery[2][3][4]. הדבר מקושר לדומיננטיות של כל אחד מעורקים אלו אצל כל אדם ואדם. באנשים שהקיר האחורי של הלב מוזן אצלם על ידי העורק הכלילי הימני ("Right dominant"), גם הקשר יוזן על ידי הסתעפות של העורק הימני ואילו באנשים שה-Circumflex הוא המזין את הקיר האחורי אצלם ("Left dominant"), גם הקשר יוזן על ידי הסתעפות שלו.

מערכת ההולכה וההפעלה החשמלית של הלב

במצב תקין כל הדחפים החשמליים המגיעים מהעליות אל החדרים עוברים דרך קשר הפרוזדור והחדר. הדבר מאפשר לקשר לסנן את הדחפים החשמליים ובכך להגן על החדרים מקצבים מהירים המגיעים מהעליות. הקשר מעכב את הדחף החשמלי למשך 120–200 מילישניות, מה שמאפשר לעליות לסיים להתכווץ ולהעביר את הדם לחדרים, בטרם מתרחשת התכווצות החדרים עצמם. לקשר הפרוזדור והחדר קיימת תכונה ייחודית הנקראת "Decremental conduction" הגורמת לכך שככל שיגיעו דחפים חשמליים בתדירות גבוהה יותר, כך יוליך הקשר את הדחפים באופן איטי יותר. תכונה זו חשובה על מנת למנוע מקצבים עלייתיים מהירים כמו פרפור עליות או רפרוף עליות לגרום להפעלה מהירה של החדרים.

אם קשר הפרוזדור והחדר אינו מקבל גירוי חשמלי מקשר הגת והפרוזדור או ממקור אחר בעליות, מסוגל הקשר לייצר דחף חשמלי עצמוני במהירות של בין 40–60 פעימות לדקה[5] ובכך לאפשר את המשכיות פעילות החדרים. תכונה זו חשובה מאוד במצבים בהם קשר הגת והפרוזדור כושל בתפקידו ואינו מייצר דחף חשמלי.

פתולוגיות אפשריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חסם הולכה עלייתי-חדרי - מצב בו קיימת חסימה בקשר הפרוזדור והחדר, כך שדחפים חשמליים המגיעים מכיוון העליות עוברים באופן איטי או אינם עוברים בכלל אל חדרי הלב. הפרעה זו מחולקת ל-3 דרגות שונות והיא עשויה להיגרם ממגוון סיבות הכוללות איסכמיה של הקשר, תרופות או סמים מסוימים, ניוון של הקשר ועוד.
  • AVNRT - הפרעת קצב מהירה הנגרמת מהיווצרות של מנגנון "כניסה מחדש" (Reentrant) המתרחש בקשר הפרוזדור והחדר.
  • "Cystic tumour of the atrioventricular nodal region"‏ (CTAVN) - גידול נדיר באזור הקשר שעלול לגרום להפרעות בקצב הלב ולדום לב[6]

.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קשר הפרוזדור והחדר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Gray, Huon H.; Keith D. Dawkins; Iain A. Simpson; John M. Morgan (2002). Lecture Notes on Cardiology. Boston: Blackwell Science. p. 135. ISBN 978-0-86542-864-5.
  2. ^ Van der Hauwaert LG, Stroobandt R, Verhaeghe L (באוקטובר 1972). "Arterial blood supply of the atrioventricular node and main bundle". British Heart Journal. 34 (10): 1045–51. doi:10.1136/hrt.34.10.1045. PMC 458545. PMID 5086972. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Pejković, B.; Krajnc, I.; Anderhuber, F.; Kosutić, D. (2008). "Anatomical aspects of the arterial blood supply to the sinoatrial and atrioventricular nodes of the human heart". The Journal of International Medical Research. 36 (4): 691–698. doi:10.1177/147323000803600410. PMID 18652764.
  4. ^ Saremi, F.; Abolhoda, A.; Ashikyan, O.; Milliken, J. C.; Narula, J.; Gurudevan, S. V.; Kaushal, K.; Raney, A. (2007). "Arterial Supply to Sinuatrial and Atrioventricular Nodes: Imaging with Multidetector CT". Radiology. 246 (1): 99–107, discussion 108–9. doi:10.1148/radiol.2461070030. PMID 18024438.
  5. ^ Guyton, Arthur C.; John E. Hall (2006). Textbook of Medical Physiology (11 ed.). Philadelphia: Elsevier Saunders. p. 120. ISBN 978-0-7216-0240-0.
  6. ^ Sharma G, Linden MD, Schultz DS, Inamdar KV (בינואר 2009). "Cystic tumor of the atrioventricular node: an unexpected finding in an explanted heart". Cardiovascular Pathology. 19 (3): e75–8. doi:10.1016/j.carpath.2008.10.011. PMID 19144541. {{cite journal}}: (עזרה)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.