ראובן דב דסלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב ראובן דב דסלר (תרכ"ג, 1935 - טבת תרצ"ה, 1863) היה ממנהיגי תנועת המוסר ומנהל[1] התלמוד תורה בקלם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר ליבאו במחוז קורלנד שבלטביה, להינדה ולרב ישראל דוד דסלר. אביו היה מתומכי תנועת המוסר וממקורבי הרב שמחה זיסל זיו שעמד בראש התלמוד תורה בקלם. בגיל 11 נכנס ללמוד בתלמוד תורה בקלם ונותר תלמידו של הרב זיו שנים רבות. ב-1876 נסגרה הישיבה בקלם ואביו של הרב דסלר סייע בפתיחתה מחדש בעיירה גרובין הסמוכה לליבאו בלטביה.

בשנת 1891 נשא את פריידל גרודזינסקי, בתו של הרב אליהו אליעזר גרודזינסקי, שהיה חתנו של רבי ישראל מסלנט. בנו היחיד הוא הרב אליהו אליעזר דסלר שהיה משגיח בישיבת פוניבז'. אשתו נפטרה בדמי ימיה בשנת ה'תרמ"ה (1895). בתקופה זו התגורר בהומל והמשיך ללמוד בתלמוד תורה בקלם שנפתח מחדש, במקביל עסק לפרנסתו במסחר בעץ. מאוחר יותר הוא נשא בשנית את רחל רבינוביץ, בתו של הרב יעקב רבינוביץ מטלז, נהרגה בתאונת דרכים בתרפ"ג (1922).

בשנת תרע"ז (1916), לאחר פטירת רבי נחום זאב זיו, מונה הרב דסלר לעמוד בראשות תלמוד תורה קלם והוא מסר שיחות בישיבה לצד הרב דניאל מובשוביץ עד שנת תרצ"א (1931). בשנות מלחמת העולם הראשונה תרם מהונו כספים רבים לאחיו היהודים ועסק בהצלת רבנים מרוסיה הסובייטית. לאחר מכן הוא עבר לפריז שם שהה תקופה קצרה, משם המשיך ללונדון שם התגורר ליד בנו הרב אליהו אליעזר דסלר.

הרב דסלר נפטר בלונדון בחודש טבת שנת תרצ"ה (1935).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר חלק ה', תל אביב, תשכ"ג. עמודים 151–190.
  • שערי ציון, שנה טו חוברות ד-ו, טבת-אדר תרצ"ה, עמ' פ

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בישיבת "תלמוד תורה קלם" תואר זה אינו מכוון לתפקיד ניהולי-אדמיניסטרטיבי אלא מקביל ל'ראש ישיבה' ו'משגיח', בהיותו האישיות המשפיעה על התלמידים בשיעורים, שיחות והדרכה רוחנית בשיטת קלם.