אליהו אליעזר דסלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליהו אליעזר דסלר
הרב דסלר.jpeg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1892
ה'תרנ"ב
הומל, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בדצמבר 1953 (בגיל 61 בערך)
כ"ד בטבת ה'תשי"ד
בני ברק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות גייטסהד, צפון-מזרח אנגליה
השתייכות תנועת המוסר עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים משגיח רוחני בישיבת פוניבז'
רבותיו הרב צבי הירש ברוידא, הרב חיים עוזר גרודזינסקי
תלמידיו הרב אריה כרמל, הרב חיים פרידלנדר
חיבוריו "מכתב מאליהו"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מצבת קברו של הרב דסלר

הרב אליהו אליעזר דסלר המכונה גם המכתב מאליהו (1892 - 30 בדצמבר 1953, ה'תרנ"ב - כ"ד בטבת ה'תשי"ד) נחשב לאחד מגדולי בעלי המוסר בשיטת קלם במאה ה-20. כיהן כרב באנגליה וכמשגיח רוחני בישיבת פוניבז'.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בהומל (כיום בבלארוס), לרב ראובן דב דסלר, תלמידו המובהק של אחד מחשובי תנועת המוסר, הרב שמחה זיסל זיו, "הסבא מקלם" שהתפרנס כסוחר עצים מצליח בהומל. אמו, חנה פריידל, הייתה נכדתו של מייסד התנועה, רבי ישראל סלנטר (בת חתנו, הרב אליהו אליעזר גרודזנסקי, שהיה גם חותנו של רבי חיים עוזר גרודזנסקי).

עד גיל 14 למד מפי מורים פרטיים ולאחר מכן למד בישיבת קלם אצל הרב צבי הירש ברוידא, חתנו של "הסבא מקלם". תקופה זו הותירה בו את חותמה, וכל חייו החשיב את עצמו כבן טיפוחיה של ישיבת קלם. הרב דסלר קיבל הסמכה מידי דודו, הרב חיים עוזר גרודזינסקי, מנהיגה הרוחני של יהדות ליטא, אשר לא הרבה בסמיכת תלמידים. ב-1920 נשא לאישה את בלומה, בתו של הרב נחום זאב זיו ונכדתו של הסבא מקלם. גם גיסיו, חתניו האחרים של רבי נחום זאב זיו היו לדמויות מרכזיות בשיטת קלם.

הרב דסלר סירב להצעה להיות דיין בווילנה והצטרף לאחיו בעסקיו.

ב-1928, לאחר מות אמו החורגת, נסע עם אביו לאנגליה לצורך טיפול רפואי של האב. הוא החליט להישאר באנגליה ונתמנה לרב. אשתו ובתו נשארו בליטא והצטרפו אליו רק כעבור שלוש שנים. הרב דסלר כיהן כרב באיסט אנד ובדלסטון. בדלסטון הוא פתח ישיבה ולימד באופן אישי את סלימאן דוד ששון, בנו של דוד סלימאן ששון ממשפחת ששון.[1]

בתחילת שנות ה-40 הצטרף הרב דסלר לכולל שנוסד בגייטסהד, כמנהיג רוחני, כיוון שראה שם אפשרות רבה יותר להשפיע ולהעמיק בלימודי הגמרא. הרב דסלר השקיע רבות בפיתוח הכולל, הן בתוכנית לימודיו והן בצד הפיננסי.

בשנת 1947 נענה להזמנת הרב יוסף שלמה כהנמן לכהן כמשגיח רוחני בישיבת פוניבז', עלה לארץ והתיישב בבני ברק. שיחות המוסר שנשא בישיבה ידועות גם היום בעולם הישיבות. הרב דסלר נפטר בפתאומיות מהתקף לב ב-1953.[2]

בנו היחיד היה הרב נחום זאב דסלר, מייסד האקדמיה העברית של קליבלנד (אנ') בקליבלנד. חתנו היה הרב אליהו יהושע גלדצהלר.

מכתב מאליהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו של הרב דסלר ערכו מספר תלמידים שלו (בראשות הרב אריה כרמל והרב חיים פרידלנדר) את ספרו המרכזי "מכתב מאליהו", שיצא בחמישה כרכים, בין השנים תשט"ו - תשנ"ז. הספר תורגם לאנגלית וחלקים ממנו תורגמו גם לצרפתית. הגרסה העברית יצאה במהדורות רבות.

סדרת הספרים, הנפוצה בעולם הישיבות, כוללת כתבים, שיחות ומכתבים של הרב דסלר בענייני אמונה ומוסר "המשקפים את הרעיונות החברתיים של ישיבת המוסר הליטאית, כפי שבאה לידי ביטוי בישיבות המוסר במאה הקודמת".[3]

בספריו עשה הרב דסלר שימוש במקורות רבים, כולל מספרי חסידות, דבר שאינו שכיח אצל רב ליטאי. אחד המושגים המפורסמים שטבע הרב דסלר הוא "נקודת הבחירה", העוסק במהותו של התחום המצומצם שבו ישנה לאדם בחירה חופשית, ועליו הוא נשפט.[4] הוא עוסק גם בסוגיות קבליות, ולמשל מנסה ליישב את הסתירה בין דעת הגר"א לדעת תלמידו רבי חיים מוולוז'ין בנושא הצמצום. הוא משלב בגלוי תפיסות חסידיות בכתביו, ואף טען כי לאמתו של דבר אין מקום להפרדה בין חסידים לליטאים.

הספר עוסק גם בתאולוגיה של השואה. לדעת הרב דסלר השואה אירעה בגלל אי התאמה בין החסד האלוקי שירד לעם ישראל בדמות האמנציפציה לבין תגובתו של העם, שפנה לכיוונים חומריים ולהתבוללות ולא להתעלות בעבודת ה'. שני מאמרים נוספים בספר, שבהם הרב דסלר נרתם למטרותיה של החברה החרדית לאחר השואה, הם: 'ויהי אחר החורבן' ו'מכתב בדבר אמונת חכמים'. בראשון הוא מתווה לחברה החרדית את היעד המרכזי שלה: שיקום עולם התורה בניסיון להתקרב ככל האפשר לעולם שאבד במזרח אירופה. בשני הוא מסביר כי לא גדולי התורה טעו ערב השואה, אלא כל מי שמבקש לבקרם ולשפוט אותם. המכתב מציג למעשה תפיסה הקרובה לדוקטרינת אלטעות, אם כי אין הוא טוען במפורש שחכמי ישראל אינם מסוגלים לשגות אלא רק שאנו איננו מסוגלים לרדת אל סוף דעתם.

ספריו וספרים לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכתב מאליהו - כתביו, שיחותיו ומכתביו בענייני אמונה ומוסר, ה' חלקים
  • חידושי הגרא"א דסלר על הש"ס - ב' חלקים בכרך אחד
  • הגדת הרב דסלר - על הגדה של פסח
  • מכתב מאליהו - אלול, ימים נוראים וחודש תשרי, ב' חלקים
  • ספר הזיכרון מכתב מאליהו - לרגל יובל לפטירתו, ב' חלקים
  • מחנך לדורות - ביוגרפיה על חייו, ב' חלקים (הוצאת גיטלר)
  • סוד המוסר - "מכתב מאליהו מותאם לקורא בן זמננו" בעריכת אריה כרמל, ירושלים תשנ"ה

מתלמידיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תמר רוס, האדם וכח בחירתו המוסרית במשנת הרב דסלר, דעת 12 (תשמ"ד), עמ' 111–126.
  • הרב ישעיהו שטינברגר, יעקב אבינו וגבולות האמת בהגותו של הרב אליהו אליעזר דסלר, הוגים בפרשה, 2005, עמ' 91–101.
  • הרב אריה כרמל, מהות הטבע: "מכתב מאליהו" מול מורה נבוכים"? המעין כה, א (שמ"ה), עמ' 3–13.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב יעקב גולדמן, ביקור אצל ראש משפחת ששון, חרות, 11 באוקטובר 1957, עמ' 2
  2. ^ הרה"ג ר' א. א. דסלר זצ"ל, שערים, 31 בדצמבר 1953, עמ' 1 ו-4 (חלק א, חלק ב)
  3. ^ הרב דב בערל וויין,לזכרו של הרב נחום זאב דסלר זצ"ל, ערוץ 7, 7 בפברואר 2011
  4. ^ מכתב מאליהו, חלק א', קונטרס הבחירה, עמ' 116-111; 283-278.