ראול גלר
 | ||||
| ראול גלר במדי בית"ר ירושלים, 1965 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
23 בינואר 1936 (בן 88) קיאבמבה (Quillabamba) שבפרו | |||
| עמדה | חלוץ מרכזי | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
ראול גלר (נולד ב-23 בינואר 1936) הוא כדורגלן עבר ורופא ישראלי, מגדולי חלוצי בית"ר ירושלים בכל הזמנים ואורתופד מומחה.
חייו המוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלר נולד בקיאבמבה שבפרו, והיה חניך תנועות הנוער בית"ר והנוער הציוני המקומיות. אביו מרכוס (מרדכי) גלר היה כדורגלן ידוע בפולין והיגר לפרו עוד לפני מלחמת העולם השנייה, שם התחתן עם בחורה מקומית. עוד מגיל צעיר הראה כישרון גדול למשחק הכדורגל, ובגיל 13, בעקבות מעבר משפחתו ללימה, הצטרף לקבוצת דפורטיבו מוניסיפל, שם הגיע אל קבוצת הבוגרים כשהוא בן 17 בלבד. כשהיה בן 24, עבר לפורבניר מירפלורס, הצטיין בה כחלוץ וזכה לכינוי "המפציץ היהודי". יכולתו הגבוהה זיכתה אותו בזימון לנבחרת פרו, אך בגלל שנפצע לא הספיק לשחק בנבחרת. במקביל סיים גלר את לימודי הרפואה שלו בתחום האורתופדיה, והתכוון להתחיל בהתמחות בשיקגו. אלא שבמפגש מקרי עם שליח בית"ר ירושלים שהגיע לביקור בפרו (אבי פדרמן), שוכנע גלר לעלות לישראל.
עלייה וקריירה בבית"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 1965 הצטרף לבית"ר, ששיחקה אז בליגת המשנה, והתאכזב מרמת הכדורגל בישראל לדבריו. אך כבר במשחקו הראשון בקבוצה, כבש צמד וחיש מהר הפך לאחד מהבולטים והפופולריים שבשחקני הקבוצה. כותרות העיתונים עשו מטעמים מתואר הד"ר שלו: "איזה קילר דוקטור גילר", "הדוקטור הביא תרופה לבית"ר", "רופא ואליל". למרות תואר הדוקטור הלא שיגרתי לכדורגלן הצטייר גלר בתקשורת כאדם צנוע, חביב וביישן.
היה זה עיתונאי הספורט מאיר גבאי ששיבש בכוונה את שמו של גלר ל"גילר" (בכותרת מאמרו "גילר הקילר!"). השיבוש "גילר" השתרש ונתפס בתודעה הציבורית, כשגם ביציעים היו קוראים לו האוהדים "גילר! גילר!".
לאחר שסיים את ההתמחות והפך לאורתופד מנתח, נאלץ לשלב את קריירת הכדורגל עם הרפואה ולא פעם הגיע מאוחר למשחקים בגלל משמרות בבית החולים. גלר נחשב, עד לעלייתם של אורי מלמיליאן ודני נוימן, לשחקן המקצוען והטכני ביותר ששיחק בקבוצה הירושלמית. גלר היה הכוכב הגדול בעונה הכפולה (1966 עד 1968) שבה עלתה הקבוצה לליגה הלאומית (אז הראשונה). באותה עונה כבש 44 שערים, כולל שלושה שלושערים.
בשנת 1969 ראול גלר שיחק במדי נבחרת פרו למשחקי המכביה השמינית.
ב-1970 הוא פרש ממשחק פעיל, לטובת עבודה במחלקה האורתופדית של בית החולים הדסה עין כרם. ב-1971 הוא חזר ללבוש שוב את מדי הקבוצה למשך כחצי עונה, על פי בקשת המאמן סמואל רזניק, שחשש מירידת ליגה וחיפש חיזוק מיידי. לאחר סיום עונה זו בה סייע לבית"ר להישאר בליגה, תלה גלר סופית את הנעליים ופרש מעולם הכדורגל כשהוא בן 35.
בהיסטוריה של בית"ר ירושלים, גלר מדורג שלישי בין מבקיעי השערים: 87, ומדורג ראשון בשערים למשחק: 0.64.
לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז פרישתו מהכדורגל, עובד גלר כרופא אורתופד מומחה. הוא גם שחקן טניס מצטיין ומגיל 35 זכה מספר פעמים באליפות ישראל לגילו. גלר הוא השחקן היחידי בהיסטוריית הכדורגל הישראלי שתפקד גם כרופא בנוסף להיותו שחקן פעיל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר National Football Teams
- "ד"ר ראול גלר - המפציץ היהודי", אתר בית"ר.נט
- בן ישי דניאלי, בגובה העיניים עם ראול גלר, אגדה בית"רית, באתר nrg, 27 במרץ 2012
- אריה ליבנת, הדוקטור לשערים שכיכב בבית"ר ירושלים, באתר הארץ, 31 בינואר 2012