הנוער הציוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הנוער הציוני היא תנועת נוער יהודית-ציונית.

סמל התנועה

התנועה התחילה את פעילותה, כמו תנועות נוער רבות יהודיות אחרות, בתחילת המאה ה-20. המייחד את "הנוער הציוני" באותה תקופה מתנועות אחרות היה היותה תנועת נוער ציונית, חילונית, שאינה משתייכת לזרם השמאלי (כלומר לא סוציאליסטית).

כתגובה לגלי אנטישמיות החליטו ראשיה כבר ב-1926 להדגיש את הרעיון הציוני ואת ההגשמה על ידי התיישבות בארץ ישראל, ב-1932 יזמה תנועת הנוער הציוני בהנהגת יצחק שטייגר הקמת ארגון גג שנקרא "הסתדרות חלוצית עולמית הנוער הציוני", כמשקל נגד לתנועת השומר הצעיר בעלת הגוון הסוציאליסטי-מרכסיסטי. התנועה התפשטה בכל ארצות אירופה המרכזית והמזרחית,

ראשוני החלוצים בוגרי התנועה עלו לישראל בשנת 1930, והקימו את הסניף הישראלי של התנועה.

התנועה ההתיישבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-30 הקים הנוער הציוני תנועה התיישבותית הקיימת עד היום, שהקימה את היישובים הבאים: - הקיבוצים אושה (הקיבוץ הראשון של התנועה, הוקם ב-1938), תל יצחק (על שם יצחק שטייגר), כפר גליקסון (ע"ש ד"ר משה יוסף גליקסון), הסוללים, עין השלושה, ניצנים ואת המושבים אלוני אבא, אחוזם, בית יהושע (ע"ש יהושע טהון), בית נחמיה, גבעת ישעיהו, דישון, הר אודם, יד נתן, כפר שמואל, מבקיעים, מי עמי, משואה, נאות גולן, נווה אטי"ב, ניר ישראל, פתחיה, שאר ישוב, שדה אליעזר, שדה דוד, שדה עוזיהו, שורש, שילת, תימורים, תלמי יפה.

בנוסף, הקימה התנועה מספר כפרי נוער המאוגדים בארגון "יסודות" (אלוני יצחק, נווה הדסה, מוסינזון, כפר הנוער ניצנים וחוות הנוער הציוני) ואת מכון "משואה" להוראת השואה.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגרי התנועה הקימו את העובד הציוני - איגוד עובדים לא סוציאליסטי שהצטרף למסגרת ההסתדרות. חבריו היו אחד משני המרכיבים העיקריים של המפלגה הפרוגרסיבית שנוסדה עם הקמת המדינה. בין נציגי התנועה במפלגה היו ד"ר יחזקאל מרטון ויהודה שערי. בשנת 1961 התאחדה המפלגה הפרוגרסיבית עם הציונים הכלליים להקמת המפלגה הליברלית הישראלית, ובשנת 1965 החליטה התנועה על הצטרפות לפורשים מהמפלגה הליברלית שהקימו את מפלגת הליברלים העצמאיים. כיום תנועת הנוער הציוני משתפת פעולה עם מפלגת קדימה תחת "ברית קדימה- הנוער הציוני, התנועה העולמית". ברית זו מייצגת את קדימה במוסדות הלאומיים [1].

התנועה בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולה של הנוער הציוני

בעבר פעלה התנועה במסגרת ארצית ובמתכונת שנתית קבועה:

  • תחילת השנה הייתה בסביבות חג הסוכות, בטקס אש שבו היו "מושבעים" החניכים החדשים (תלמידי כיתות ג'). במקביל בחג הסוכות, היו הבוגרים יוצאים לטיול באזור הנגב ואילת.
  • בהמשך השנה היו הפעילים יוצאים בחג החנוכה ל"טרמפיאדות" כדי לחלק סופגניות לחיילים, נוסעים לצפון, לאצבע הגליל ולחרמון.
  • בחוה"מ פסח הייתה מתרכזת התנועה כולה באחד מיישוביה, למחנה בן יומיים אשר בו היו מתחרים המושבים אחד נגד השני בענפי הספורט השונים כמו כדורגל, כדורסל, מחניים, ריצה, משיכת חבל, ספורט היתולי ועוד.
  • מפגשים נוספים היו לבחירת המושבים והרכזים, כמו מפגש "בין קנים" אשר בו היו מתארחים חניכי קן ממושב אחד אצל חניכי קן ממושב אחר.
  • בסוף השנה בחופש הגדול היה נערך מחנה קיץ שבו היו מתרכזים כל המושבים ביער או חוף ים, מתארחים, מארחים, לומדים ומתחרים במחנאות ועוד. מפגש זה היה סיכום כל שנת הפעילות ובו היו מוענקים גביעים ומדליות למושבים מצטיינים.

התנועה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה פעלה בכ- 40 סניפים ברחבי ישראל. התנועה אינה מזוהה מפלגתית, והכשירה את חניכיה להגשמה ציונית חלוצית באמצעות גרעין שנת שירות[1]. לפני מספר שנים תנועת הנוער הציוני הפסיקה את פעולתה בישראל אף כי ברחבי העולם פעילותה נמשכת כתנועת נוער ציונית.

התנועה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הנוער הציוני" מתפקדת כתנועה ברחבי העולם היהודי. המדינות בהן התנועה פעילה: אורוגוואי, אנגליה, אקוודור, ארגנטינה, בלגיה, ברזיל, הונגריה, טורקיה, מקסיקו, פרגוואי, פרו, קנדה, קולומביה וקוסטה ריקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תנועת הנוער הציוני, באתר מועצת תנועות הנוער בישראל (מת"ן)