כדורגל בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: זקוק לעריכה לשונית. כתוב בלשון הווה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בארץ ישראל החלו לשחק כדורגל כבר בתחילת המאה ה-20. במהלך השנים התפתחו מספר קבוצות, והליגה הראשונה בארץ הוקמה על ידי נציגי שלטון המנדט הבריטי. בשנות ה-30 הוקמה נבחרת ארץ ישראל שהפכה לאחר קום המדינה לנבחרת ישראל. בתחילה הייתה הנבחרת חלשה ביותר, והטורניר המשמעותי הראשון בו השתתפה היה מוקדמות מונדיאל 1934, בו הובסה 11-2 בסיכום שני משחקים מול מצרים. ברבות השנים התפתח הכדורגל הישראלי, כדורגלנים ישראלים הפכו בורג מרכזי במועדונים בכירים בכדורגל העולמי, ובדומה לרבות ממדינות העולם, היה הכדורגל לענף הספורט המוביל בארץ מבחינת עניין הקהל.

מסגרות הליגה בכדורגל הישראלי כוללות את ליגת העל הבכירה (בעבר "ליגה א'" ובהמשך "הליגה הלאומית"), ואחריה הליגה הלאומית וליגות המשנה א', ב' וג', שמפוצלות לפי אזורים. בעבר התקיימה הליגה הארצית, אך בתום עונת 2008/2009 היא בוטלה, וקבוצותיה פוצלו בין הליגה הלאומית לליגה א', במקביל להרחבת מספר הקבוצות המשחקות בכל ליגה. הקבוצות שמסיימות במקומות הראשונים בליגת העל מעפילות למסגרות האירופיות הבינלאומיות: ליגת האלופות והליגה האירופית, אותן מנהלת אופ"א. בליגות הנמוכות יותר, הקבוצות שמסיימות ראשונות מעפילות לליגה הבאה בדרג, במקביל לקבוצות שמסיימות במקומות האחרונים, שיורדות לליגה בדרג נמוך יותר. לצד הליגות מתקיימים טורנירים בשיטת נוקאאוט, שבסופם מוענק גביע למנצחת: גביע המדינה וגביע הטוטו. הקבוצה שזוכה בגביע המדינה אף מעפילה למוקדמות הליגה האירופית של אופ"א. בנוסף, מאז 1999 מתקיימת ליגת כדורגל נשים ישראלית וכן נבחרת נשים שערכה את משחקה הראשון ב-1977.

על הפעלת הליגות והגביעים אחראית ההתאחדות לכדורגל בישראל, שנוסדה ב-1928, בתקופת המנדט הבריטי, והצטרפה ב-1929 לארגון פיפ"א העולמי. ההתאחדות אחראית גם על נבחרת ישראל הבוגרת ועל הנבחרות הצעירות וכן משבצת את השופטים למשחקים השונים ומפקחת על הקבוצות השונות, לרבות קיום מוסד משפטי האחראי לפיקוח ואכיפת משמעת.

הנבחרת הישראלית הגיעה פעם אחת למונדיאל (מקסיקו 1970) ופעמיים לאולימפיאדה (1968, 1976). במסגרת הקבוצתית, הגיעו הקבוצות הישראליות, ובעיקר מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ומכבי חיפה, למספר הישגים במסגרת הבינלאומית האירופית והאסיאתית.

מפעלים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל 3 תחרויות כדורגל עיקריות:

  • ליגות הכדורגל
    • ליגת העל בכדורגל - הליגה הבכירה בכדורגל גברים בישראל ותחרות הכדורגל הישראלית שזוכה לחשיפה הגדולה ביותר בארץ. הקבוצה אשר מסיימת את העונה בליגה זו במקום הראשון זוכה בתואר "אלופת המדינה", הנחשב לתואר היוקרתי ביותר בכדורגל הישראלי. האלופה זוכה להתמודד על כרטיס לליגת האלופות ואילו הסגנית, השלישית והרביעית (בתנאי מסוים) מתמודדות על כרטיס לליגה האירופית.
    • הליגה הלאומית - זוהי הליגה השנייה בחשיבותה. הקבוצה שסיימה את העונה במקום הראשון מעפילה לליגת העל ושתי הקבוצות שסיימו במקומות האחרונים יורדות לליגה א'.
    • הליגות הנמוכות - ליגות א', ב' וג' המחולקות לאזורים. ליגות אלו הן חובבניות.
  • גביע המדינה בכדורגל - משוחק בשיטת נוקאאוט כאשר כל הקבוצות הרשומות בהתאחדות לכדורגל בישראל יכולות להשתתף בו. ככל שהליגה בה הקבוצה משתתפת בכירה יותר, כך היא מצטרפת למפעל בשלב מתקדם יותר. הזוכה בגביע המדינה מעפילה למוקדמות הליגה האירופית.
  • גביע הטוטו - מתקיים בשתי הליגות המקצועניות בנפרד. הקבוצות המשתתפות בו זוכות לפרס כספי בהתאם למיקומן הסופי במפעל.

מסגרות נוספות הן, בין היתר, ליגות וגביעים לקבוצות נוער, קבוצות נשים וקבוצות למקומות עבודה.

היסטוריה של המועדונים והליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי תל אביב , לאחר זכייתה בגביע הכדורגל לארץ ישראל, 1946

בשנת 1906 הוקם מועדון הכדורגל היהודי הראשון בארץ ישראל - מועדון מכבי תל אביב כאגודת הראשון לציון-יפו.

בעשור הבא הוקמו מכבי חשמונאי ירושלים (1911), מכבי פתח תקווה (1912)[1] ומכבי חיפה (1913) קבוצת הכדורגל של גימנסיה הרצליה ושל מקווה ישראל. בשנת 1924 הוקם מועדון הפועל חיפה. עד סוף העשור הוקמו גם הפועל ירושלים (1926), הפועל תל אביב והפועל רמת גן (1927) והפועל כפר סבא (1928). ב-1928 הוקמה ההתאחדות לכדורגל בפלסטינה, שהפכה לימים להתאחדות לכדורגל בישראל, והפועל תל אביב התחלקה עם מכבי חשמונאי ירושלים בגביע הארצישראלי הראשון.

בשנות ה-30 הוקמו המועדונים מכבי נתניה, בית"ר תל אביב, הפועל פתח תקווה, בית"ר ירושלים, בני יהודה תל אביב ומועדון "הכח תל אביב", לימים הכח רמת גן. ב-1940 הוקם מועדון הפועל ראשון לציון, וב-1949 גם מועדוני מכבי יפו והפועל באר שבע.

השנים הראשונות לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצון לקיים חיי ספורט וליגות סדירות הביא את הצדדים להסדר, הידוע בשם "פיפטי-פיפטי". הוא נחתם בשנת 1951, ונקבע בו כי הנהלת ההתאחדות לספורט תורכב על בסיס פריטטי (שישה מ"הפועל" ושישה מ"מכבי", תוך התעלמות מבית"ר ו"אליצור"). הסכם זה חל גם על הוועד האולימפי וההתאחדות לכדורגל, ונשאר תקף עד 1963. רק בהתאחדות לכדורגל הוחלט בשנת 1954 על ייצוג יחסי במוסדות. הסדר ה"פיפטי-פיפטי" היה פוליטי במובהק, אך באווירה ששררה באותן השנים הייתה בו גישה פרגמטית שאיפשרה קיום "תקין" של מוסדות הספורט והליגות בענפים השונים.[2]

הפוליטיזציה של הספורט הישראלי בשנים הראשונות של המדינה נגעה בכל הגורמים שהיו מעורבים בו. מרכזי הספורט היו קשורים בטבורם למרכזי הכוח הפוליטיים. "הפועל" המשיך להיות קשור להסתדרות הכללית, שבשנים אלה של שלטון מפא"י הייתה בשיא כוחה. "מכבי" מיסד את קשריו עם ה"ציונים הכלליים". בית"ר הייתה שייכת לתנועת החירות, וכמו בכנסת של אותם הימים ראתה ב"מכבי" בת ברית. "אליצור" המשיכה להיות מזוהה עם הציונות הדתית ("המזרחי" ו"הפועל המזרחי"). מרכזי הספורט מונו ומומנו בידי המרכזים הפוליטיים. אלה, מצדם, ראו במרכזי הספורט אמצעי לצבירת עוצמה פוליטית ואבן שואבת לצעירים.

בשנת 1953 סאבא ג'ורג'יוס מגיע מאפולון לימאסול למכבי חיפה. באותה שנה, משנה הליגה הראשונה את שמה מליגה א' ל"ליגה הלאומית", שם שילווה אותה עד סוף שנות ה-90. ב-1958 מגיע לארץ אחד מגדולי השחקנים ביבשת בתחילת שנות ה-50, זלייטו צ'ייקובסקי (צ'יק), שמצטרף כמאמן-שחקן להפועל חיפה.

בין השנים 1959-1963 זוכה הפועל פתח תקווה בחמש אליפויות רצופות, שיא שטרם נשבר.

שנות ה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962 עידן הזרים הזמני בכדורגל הישראלי הסתיים כשההתאחדות אסרה על בית"ר תל אביב להחתים שני שחקנים דרום-אמריקנים: אנטוניו בונזי וקרלוס בוסטמנטו. השניים התגיירו וקיבלו אישור לשחק. בונזי אף שיחק מחצית בנבחרת הלאומית.

בשנת 1964, לאחר שנים בהם היה פורמט הליגה בן 12 קבוצות, השתנה הפורמט בעקבות החלטת ועדת זאבי על הקפאת הירידות בגלל שחיתויות בליגה. הליגה גדלה ל-15 קבוצות ולאחר עונה ל-16 קבוצות, פורמט שהחזיק מעמד עד 1987. זו הייתה גם הפעם הראשונה שליגה א' הפכה לליגה מחוזית. בשנת 1967-1968 המשיכו השינויים המבניים בליגה, בגלל שחיתויות ואלימות רבה במשחקי הליגה החליטה ההתאחדות לקיים ליגה בת שנתיים, ארבעה סיבובים, 60 משחקים הידועים בתור העונה הכפולה.

בשנת 1964, הפועל רמת גן קבעה היסטוריה בהיותה הקבוצה הראשונה שזוכה באליפות מיד לאחר עלייתה מהליגה השנייה. לקראת עונת 1969/70 החליטה ההתאחדות לאמץ את שיטת הפרש השערים, במקום שיטת יחס השערים, במקרה של שוויון בנקודות.

שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971, בעקבות מכירת סדרה של משחקים מצידה של מכבי רמת עמידר, הוקמה ועדת עציוני, שמסקנותיה שינו חלק מהכדורגל הישראלי. המסקנה הראשית: הקמת מועצת הימורים ממלכתית - הספורטוטו. באותה שנה חתם שמואל רוזנטל בבורוסיה מנשנגלדבך הגרמנית והפך לכדורגלן הישראלי הראשון בליגה אירופית בכירה. כמו כן, לראשונה זכתה באליפות קבוצה שאינה מגוש דן - מכבי נתניה תחת שרביטו של דוביד שוייצר וכיכובו של מרדכי שפיגלר.

בשנת 1973, לראשונה מאז 1928 זכתה בתואר קבוצה מעיר הבירה, כאשר הפועל ירושלים הניפה את גביע המדינה. אחריו יגיעו לעיר הבירה עוד 13 תארים, כולם של בית"ר.

בשנת 1974 החלו קבוצות ישראליות להשתתף במשחקי גביע האינטרטוטו. ב-1975 הובילה ועדת הספורט של הכנסת בראשות אהוד אולמרט, יוסי שריד ורובי ריבלין מאבק יחד עם כוכב הפועל חיפה והנבחרת יוחנן וולך נגד השחיתות בכדורגל. כתוצאה מכך הוחלט להקפיא את הירידות בעקבות מסכת של מכירות משחקים, איומים ואלימות‏[3][4]. בעונה הבאה, באופן חד פעמי, כללה הליגה הלאומית 18 קבוצות.

בשנים 1975 ו-1976 זכתה הפועל באר שבע, הקבוצה הכי דרומית בכדורגל הבכיר בישראל, בשני תוארי אליפות ברציפות תחת המאמן אמציה לבקוביץ'. באותה שנה, בפעם היחידה בתולדות הליגה הראשונה, כבש שחקן אחד שישה שערים במשחק. היה זה גידי דמתי במשחק מול מכבי רמת עמידר. באותה שנה ירדה הפועל פתח תקווה לליגה השנייה, לראשונה בהיסטוריה של הליגה, והשאירה את הליגה עם שלוש קבוצות שמעולם לא ירדו - מכבי תל אביב, הפועל תל אביב והפועל חיפה.

בשנת 1977 הוקמה ליגה חדשה בישראל, הליגה הארצית, שהפכה לליגה השנייה. ליגה א' הפכה לשלישית והמשיכה במתכונת הדו-מחוזית.

ב-1979, בפעם הראשונה, עבר שחקן ישראל לליגה האנגלית. אבי כהן חתם בשורות אלופת אירופה ליברפול, לאחר שעבר ממכבי תל אביב תמורת 200 אלף ליש"ט.

שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1981 הפועל חיפה יורדת ומותירה את הליגה עם שתי קבוצות בלבד שמעולם לא ירדו - הפועל ומכבי תל אביב.

בשנת 1982 זוכה לראשונה דרור קשטן, המאמן הכי מעוטר בתולדות הכדורגל הישראלי, בתואר, לאחר אליפות סנסציונית להפועל כפר סבא. בשנת 1983 מכבי נתניה זוכה בצורה מוחצת בתואר האליפות החמישי שלה ב-12 שנה, וזוכה לכינוי "נתניה ועוד 15". ב-1984 זוכה מכבי חיפה באליפות לראשונה בתולדותיה. חיפה תפתח סדרה של 12 אליפויות בתוך 27 שנה. ב-1986, בפעם הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי מועבר משחק ליגה בשידור חי, משחק העונה במחזור האחרון בו מנצחת הפועל תל אביב את מכבי חיפה 0-1 משער של גילי לנדאו וזוכה באליפות. בשנת 1987 זוכה בית"ר ירושלים באליפות הראשונה שלה.

בין השנים 1986-1988 עוזבים שחקנים בכירים רבים לשחק בבלגיה. ביניהם נמצא אלי אוחנה, אשר מוביל את פינאליסטית הגביע הבלגי, מכלן, לזכייה סנסציונית בגביע אירופה למחזיקות גביע כשהוא כובש חמישה שערים ומבשל את השער היחיד בגמר מול אייאקס אמסטרדם, בכך הפך לשחקן הישראלי הראשון השותף באופן פעיל בזכייה בגביע אירופאי.

בעונת 1988-9 לראשונה נענשות קבוצות בהפחתת נקודות על עבירות בתקנון התשלומים. הנענשת הראשית, הפועל תל אביב, נושרת לראשונה בתולדותיה לליגה הארצית. מכבי תל אביב נותרת הקבוצה היחידה שמאז היווסדה תמיד שיחקה אך ורק בליגה הבכירה.

לקראת סוף העשור מתחיל עידן הזרים הרשמי בכדורגל הישראלי: כל קבוצה מורשת להביא שני זרים. בית"ר תל אביב מחתימה את השניים הראשונים: קרלוס קאמינו ודיילי ואלדז.

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 מתרחשת אליפות היסטורית לשכונה בתוך עיר: שכונת התקווה חוגגת עם בני יהודה את האליפות היחידה בתולדותיה (נכון ל - 2013). ב-1991, לראשונה בתולדות המדינה מופסקת הליגה ליותר מחודש בגלל מלחמת המפרץ.

ב-1994 מושגת האליפות המרשימה אי פעם של קבוצה ישראלית. מכבי חיפה, עם אחד הסגלים המרשימים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, שכלל בין היתר את איל ברקוביץ', ראובן עטר, אלון חזן ואלון מזרחי, מסיימת את הליגה הארוכה (39 מחזורים) ללא אף הפסד ועם 28 ניצחונות, 11 תוצאות תיקו ו-97 שערי זכות. קבוצה זו נבחרה ל"קבוצת היובל" בסקר שערך ערוץ הספורט.

בשנת 1995 נחשפה פרשה חדשה של הימורים בלתי חוקיים בכדורגל. כמו כן לראשונה מתבצעת רוטציה בראשות ההתאחדות לכדורגל ונציג מכבי, עזריקם מילצ'ן, הופך לראשונה ליו"ר ההתאחדות. נציגי מכבי ממשיכים לכהן כיושבי ראש עד היום.

בעונת 1999 עולה לראשונה קבוצה ישראלית, מכבי חיפה, לרבע גמר אירופי, גביע המחזיקות בעונתו האחרונה. חיפה מדיחה את פ.ס.ז' ואת ס.וו ריד ומודחת ברבע הגמר על ידי לוקומוטיב מוסקבה.

בשנת 1999 זוכה הפועל חיפה באליפות היסטורית. ונבחר לראשונה שחקן זר לתואר שחקן השנה ג'ובאני רוסו.

שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 עובר חיים רביבו לפנרבחצ'ה הטורקית וזוכה איתה באליפות, תוך שהוא כובש 16 שערים, מבשל 22 וזוכה בתואר הכדורגלן הזר הטוב ביותר בטורקיה. עונה לאחר מכן, הפך לישראלי הראשון שמשחק בליגת האלופות, ואף כבש שער, השער היחיד שהקבוצה כבשה בטורניר.

בעונת 2000/2001 זכתה מכבי כפר כנא בגביע הטוטו של הליגה השלישית, והפכה לקבוצה הראשונה מהמגזר הערבי שזכתה בתואר כלשהו.

בשנת 2002, בעקבות אירועי האינתיפאדה השנייה ובפרט הפיגוע בסי-פוד מארקט, אסרה אופ"א על קיום משחקים בינלאומיים בישראל עד תום אירועי הדמים, וקבוצות ישראליות נאלצות לארח מחוץ לגבולות ישראל.

באותה עונה עולה לראשונה קבוצה ישראלית, מכבי חיפה, לשלב הבתים של ליגת האלופות. חיפה מביסה בתוצאה 3-0 את מנצ'סטר יונייטד ומסיימת שלישית בבית, ומודחת לגביע אופ"א.

בשנת 2006 מתרחשת פרשיית הטיית משחקים חמורה בבאר-שבע המביאה להוצאתן של הליגה הלאומית והליגה הארצית מטפסי הטוטו עד להודעה חדשה. באותה שנה זוכה מכבי חיפה באליפות שלישית ברציפות ושוברת שיא פער מהסגנית: 16 נקודות.

בשנת 2008 זוכה לראשונה שחקן זר סמואל יבואה בתואר מלך שערי הליגה.

בשנת 2009 ההתאחדות לכדורגל מחליטה על שיטת הקיזוז בליגות המקצועניות, אשר בה בסוף העונה הסדירה קבוצות הליגה יחולקו ל-3 קבוצות פלייאוף ומספר הנקודות של כל קבוצה יחולק ב-2. שיטה זו בוטלה בשנת 2011.

העשור שני של שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 זוכה עירוני קריית שמונה באליפות ראשונה והופכת לאלופה הצפונית ביותר בתולדות המדינה ולאלופה הראשונה אחרי 29 שנה שלא הגיעה מאחת משלוש הערים הגדולות.

בשנת 2013 זכתה מכבי תל אביב באליפות המדינה לאחר 10 שנים שלא זכו באליפות, ולראשונה עמד על הקווים צוות אימון זר שזוכה באליפות.

גביע המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2003, לראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי, זוכה קבוצה מהליגה השנייה, הפועל רמת גן, בגביע המדינה לאחר שהיא מדיחה בחצי הגמר את האלופה מכבי תל אביב ובגמר מנצחת בפנדלים את הפועל באר שבע. ר"ג מופיעה בסיבוב הראשון של גביע אופ"א ומפסידה בשני משחקים ללבסקי סופיה. באותה עונה מותחת, מוכרעת האליפות בהפרש שערים בין מכבי תל אביב למכבי חיפה במחזור אחרון דרמטי.

בשנת 2004 זוכה בני סכנין בגביע המדינה והופכת לקבוצה הראשונה מהמגזר הערבי שזוכה בתואר זה.

בעונת 2012/2013 זכתה הפועל רמת גן בגביע המדינה ובאותה עונה גם ירדה לליגת המשנה.

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג הנבחרת לאורך השנים
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – נבחרת ארץ ישראל בכדורגל, נבחרת ישראל בכדורגל, היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל

נבחרת הגברים של ישראל בכדורגל מייצגת את ישראל במשחקים בינלאומיים מאז שנת 1948. קדמה לה נבחרת ארץ ישראל בכדורגל שהחלה להופיע במסגרת בינלאומית בשנת 1934. כיום מתמודדת נבחרת ישראל בשני מפעלים בינלאומיים, שהם מוקדמות המונדיאל ומוקדמות אליפות אירופה בכדורגל.

עשרות אלפי צופים נוהגים לפקוד את משחקי הנבחרת הביתיים המתקיימים באצטדיון רמת גן, "האצטדיון הלאומי". מאז השתתפותה במונדיאל 1970 שנערך במקסיקו, לא הצליחה נבחרת ישראל להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה, אף שהייתה קרובה לכך פעמים אחדות. הישג בולט נוסף של הנבחרת הוא זכייתה בתחרות גביע אסיה שנערכה בישראל בשנת 1964, בתקופה בה התחרתה הנבחרת במסגרת האסיאתית.

בשנת 1934 התמודדה נבחרת ארץ ישראל לראשונה בתולדותיה במוקדמות המונדיאל, והפסידה פעמיים לנבחרת מצרים.

משחק הכדורגל בין ישראל ורוסיה באצטדיון רמת גן, שהתקיים במסגרת הטורניר הקדם אולימפי, 31 ביולי 1956

בשנת 1953 ישראל משחקת לראשונה באצטדיון רמת גן, וכעבור שנתיים היא מאומנת לראשונה בידי מאמן זר, הנרי ג'ק גיבונס, והזר הראשון בתולדות הכדורגל הישראלי.

לב יאשין, שוער נבחרת ברית המועצות, לאחר שספג את שער השוויון מראשו של נחום סטלמך במהלך המשחק מול נבחרת ישראל באצטדיון רמת גן, שהתקיים במסגרת הטורניר הקדם אולימפי, 31 ביולי 1956

בשנת 1956 משחקת ישראל במפגש כפול והיסטורי מול ברית המועצות על כרטיס לאולימפיאדת מלבורן. ישראל מפסידה בר"ג 1-2 אבל נחום סטלמך כובש את השער הרשמי הראשון באצטדיון הלאומי לרשתו של לב יאשין. באותה שנה ישראל משתתפת לראשונה באליפות אסיה.

בשנת 1957 מצטרף בן המיעוטים הראשון לנבחרת ישראל: חלוץ מכבי יפו, בוחוס ג'וג'וסיאן, ארמני מסוריה שהגיע לארץ עם לוחמי הפלמ"ח בליל הגשרים. אחריו יבואו יאנגו סימנדיריס, ליאון קיוביק, רפעת טורק, זאהי ארמלי ורבים אחרים. ב-1958 מסרבות טורקיה ואינדונזיה להתמודד מול ישראל במוקדמות מונדיאל 1958 בשבדיה. פיפ"א מחליטה שלא להעלות את ישראל למונדיאל ללא משחק ומגרילה שבין סגניות הבתים באירופה את ויילס שעולה בפעם היחידה בתולדותיה למונדיאל אחרי שהיא מנצחת פעמיים את ישראל 0-2 ו-0-2.

ב-1959 מונה מאמן חדש לנבחרת, מאמנה של נבחרת הונגריה, היהודי גיולה מאנדי. ישראל זוכה איתו באליפות מערב אסיה בארנקולם.

בערב פסח 1960, מתרחש ניצחון סנסציוני של ישראל בבלגראד על יוגוסלביה 2-1 מצמד של חלוץ מכבי תל אביב, רפי לוי. ישראל מחמיצה את ההעפלה לטורניר באולימפיאדת רומא רק בגלל הפרש שערים.

במוקדמות מונדיאל 1962 העפילה ישראל עד לשלבים הסופיים של אחרי שניצחה את קפריסין וחבש, הוליכה 0-2 במשחק הראשון מול איטליה אבל הפסידה 4-2 ו-6-0.

בשנת 1964 ישראל זוכה בפעם הראשונה והאחרונה באליפות אסיה שנערכת בישראל אחרי שהיא מנצחת בית שבו משחקות דרום קוריאה, הונג קונג והודו.

בשנת 1967, ישראל מעפילה לראשונה לאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) אחרי שהיא מנצחת את ציילון 0-7 ו-0-4. באולימפיאדה עצמה, מגיעה ישראל להישג מרשים ומעפילה לרבע הגמר האולימפי אחרי ניצחונות על גאנה ואל סלוודור. ברבע הגמר היא מפסידה בהגרלה אחרי תיקו 1-1 מול בולגריה.

ב-16 בדצמבר 1969, לאחר שניצחה פעמיים את ניו זילנד, פעם את אוסטרליה וסיימה בתיקו 1-1 בסידני (שער יתרון של מוטל'ה שפיגלר) מעפילה ישראל למונדיאל במקסיקו בפעם הראשונה בתולדותיה.

בשנת 1970 מתרחשת הופעה היסטורית של נבחרת ישראל במונדיאל 1970. הפסד 2-0 לאורוגוואי, תיקו 1-1 מול שבדיה ותיקו 0-0 מול הפינאליסטית איטליה. מקום 12 סופי. את השער לישראל מול שבדיה כבש שוב שפיגלר. המונדיאל הביא לגל של ביקוש לשחקן הישראלי והתנגדות חריפה של ההתאחדות לכדורגל.

בשנת 1974 מתרחשת ההופעה האחרונה של נבחרת הכדורגל במשחקי עמי אסיה, בהפסד בגמר לאיראן בטהראן 1-0 משער עצמי של יצחק שום. בשנת 1974 מתקיים בישראל טורניר החורף הראשון לנבחרות נוער. הטורניר ייערך עד 1990.

בשנת 1976, ישראל מעפילה לאולימפיאדת מונטריאול אחרי ניצחון מרשים בדרום קוריאה 1-3 עם צמד של גידי דמתי. במשחקים האולימפיים שוב מגיעה ישראל לרבע הגמר למרות שלוש תוצאות תיקו בבית המוקדם (0-0 מול גוואמטלה, 2-2 מול מקסיקו, 1-1 מול צרפת). ברבע הגמר מובסת הנבחרת מול ברזיל 4-1.

בשנת 1978 עמנואל שפר, המאמן שהעלה את ישראל למונדיאל, חוזר לקדנציה שנייה והרבה פחות מוצלחת בנבחרת, ומוליך אותה לקמפיין אירופי ראשון מאז הסילוק מאסיה, במוקדמות אולימפיאדת מוסקבה.

בשנת 1980 מתמנה מאמן אנגלי לנבחרת, ג'ק מנסל, שמוביל את ישראל אמנם למקום האחרון בבית הקדם עולמי באירופה, אך לאחר שהיא מביסה את פורטוגל 1-4 עם שלושער של בני טבק ומונעת ממנה עליה למונדיאל, כמו גם שתי תוצאות התיקו שהיא סוחטת משבדיה, ומשאירות את השבדים בבית.

בשנת 1983 נבחרת הנוער כושלת בעבירות משמעת קשות במחנה אימונים בקובלנץ, גרמניה. שחקנים מורחקים לכל החיים והמאמן דרור קשטן מורחק לשנה אחת מפעילות בנבחרות.

בשנת 1985 נבחרת ישראל מוגרלת לאוקיאניה בראשונה מתוך שלוש סדרות של מוקדמות למפעלים גדולים והיא נוחלת שם אכזבה קשה עם הפסד ביתי לאוסטרליה ותבוסה בניו זילנד. בשנת 1988 גם המאמן היוגוסלבי, מיליינקו מיחיץ', נכשל מלהביא את ישראל לאולימפיאדת סיאול.

בשנים אלו מתחילה ישראל להיכנס לאופ"א האירופאית טיפין טיפין. הסנונית הראשונה היא נבחרת הנערים שמעפילה ב-1987 לאליפות אירופה בזכות ניצחון כפול על בלגיה. בשורות הנבחרת: טל בנין, רן בן-שמעון ואיציק זוהר.

בשנת 1989, לראשונה מוליכים שני מאמנים - יצחק שניאור ויעקב גרונדמן ("צמד ש.ג.")- את הנבחרת לגדול הישגיה מאז ההפעלה למונטריאול: זכייה בבית התת-אוקיאני בזכות רצף של אי הפסדים ששיאו תיקו 1-1 בסידני עם שער מרהיב עין של אלי אוחנה.

בשנת 1993 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, משיגה נבחרת ישראל את אחד מהישגי השיא שלה, לאחר שהיא מדהימה את צרפת, ומנצחת אותה בפארק דה פראנס בתוצאה 2-3.

בשנת 1995, לראשונה מסיימת הנבחרת קמפיין אירופי שלם ללא הפסדי בית: 1-2 על פולין, 2-2 מול סלובקיה, 1-1 מול רומניה, 0-0 מול צרפת ו-0-2 מול אזרבייג'ן.

1999 הייתה בין השנים הגדולות של נבחרת ישראל, אך גם המביכות שבהן. ביוני מביסה הנבחרת את אוסטריה 0-5 באחד מתצוגות הכדורגל המרשימות שידעה הנבחרת, ומעפילה לראשונה למשחקי הפלייאוף ליורו 2000. עם זאת, במשחקי הפליאוף היא מובסת בבית על ידי דנמרק 5-0, כאשר ערב לפני כן בילו השחקנים במחיצתן של נערות ליווי.

במוקדמות מונדיאל 2006, מסיימת נבחרת ישראל קמפיין שלם, עשרה משחקים, ללא הפסד, לאחר משחקים נגד נבחרות בכירות כמו צרפת, אירלנד ושווייץ. למרות זאת, היא לא מעפילה למונדיאל ובשל הפרש שערים נחות, גם לא למשחקי הפלייאוף.

בשנת 2007 לראשונה מעפילה נבחרת ישראלית, הנבחרת עד גיל 21, לאליפות אירופה אחרי שהיא מדיחה את צרפת במשחקי הפלייאוף ואת טורקיה בבית המוקדם. באליפות עצמה מפסידה ישראל שלוש פעמים להולנד, בלגיה ופורטוגל, ומודחת מהמשך המשחקים.

קבוצות ישראליות בטורנירים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת האלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי חיפה עולה לשחק מול רד בול זלצבורג באוסטריה.

הקבוצה הישראלית הראשונה שהשתתפה במוקדמות ליגת האלופות הייתה מכבי תל אביב בעונת 1992/1993, כשהדיחה את הקבוצה המלטזית ולטה. בסיבוב הבא היא הודחה על ידי קלאב ברוז' מבלגיה.

מכבי חיפה הייתה הקבוצה הישראלית הראשונה שהעפילה לשלב הבתים, לאחר שהדיחה במוקדמות של עונת 2002/2003 את שטורם גראץ מאוסטריה. היא הוגרלה ביחד עם מנצ'סטר יונייטד, באייר לברקוזן ואולימפיאקוס. משחקי הבית שלה נערכו בקפריסין בשל המצב הביטחוני הלא יציב בישראל באותה תקופה. את המשחקים מול מנצ'סטר יונייטד ואולימפיאקוס היא ניצחה בתוצאה 3-0, אך לבסוף סיימה במקום השלישי, ועברה לגביע אופ"א שבו הודחה על ידי א.א.ק. אתונה.

הקבוצה הישראלית השנייה שהעפילה לשלב הבתים הייתה מכבי תל אביב, לאחר שהדיחה במוקדמות עונת 2004/2005 את HJK הלסינקי בסיבוב השני ואת פאוק סלוניקי בסיבוב השלישי. היא הוגרלה ביחד עם יובנטוס, אייאקס אמסטרדם ובאיירן מינכן. היא סיימה את הבית במקום הרביעי לאחר ניצחון בבית 2-1 על אייאקס ותיקו 1-1 עם יובנטוס.

בעונת 2009/2010 העפילה מכבי חיפה בפעם השנייה בתולדותיה לשלב הבתים, לאחר שהדיחה את גלנטורן מצפון אירלנד, אקטובה מקזחסטן ורד בול זלצבורג מאוסטריה. היא הוגרלה לבית אחד עם באיירן מינכן, יובנטוס ובורדו. מכבי חיפה סיימה את שלב הבתים במקום האחרון ללא נקודות וללא שערי זכות, מקרה שלא קרה מעולם בליגת האלופות.

שנה לאחר מכן הצליחה הפועל תל אביב להעפיל לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים, לאחר שהדיחה את ז'לייזניצ'אר סרייאבו מבוסניה והרצגובינה, אקטובה מקזחסטן ורד בול זלצבורג מאוסטריה, והייתה לקבוצה הישראלית השלישית והאחרונה עד עתה שהעפילה לשלב הבתים של המפעל. היא הוגרלה לבית אחד עם אולימפיק ליון מצרפת, בנפיקה ליסבון מפורטוגל ושאלקה 04 מגרמניה. היא סיימה במקום האחרון בבית עם 5 נקודות, אחרי ניצחון 3-0 על בנפיקה, ותוצאות תיקו בבית נגד שאלקה ובחוץ מול ליון.

הליגה האירופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהדי הפועל חוגגים שער במסגרת הליגה האירופית, 2013

בעונת 2009/2010 העפילה הפועל תל אביב לשלב הבתים, בו הוגרלה לשחק כנגד סלטיק, המבורג וראפיד וינה. הפועל סיימה במקום הראשון בבית, ועלתה לסיבוב השני (שלב 32 האחרונות), שם הודחה על ידי רובין קאזאן.

לאחר היעדרות ישראלית בת שנה משלב הבתים של המפעל, רשמו הקבוצות הישראליות הישג נאה כשבעונת 2011/2012 עלו מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ומכבי חיפה לשלב הבתים של המפעל. עונה לאחר מכן העפילה עירוני קריית שמונה אוטומטית לשלב הבתים אחרי שהודחה בשלב פלייאוף העלייה לליגת האלופות בידי באטה בוריסוב והפכה לקבוצה הישראלית הרביעית שמעפילה לשלב הבתים של המפעל מאז נוסד ב-2009.

ב-2013 העפילו מכבי תל אביב ומכבי חיפה. בעונה זו הצליחה מכבי תל אביב להעפיל משלב הבתים לאחר ניצחונות על בורדו ופרנקפורט לשלב 32 האחרונות, בו הוגרלה מול בזל.

בני יהודה תל אביב ומכבי נתניה השתתפו בשלב המוקדמות של המפעל.

גביע אופ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי פתח תקווה הייתה הקבוצה הראשונה מישראל שהעפילה לשלב הבתים בעונת 2005/2006, שנה לאחר שהוכנסה שיטת הבתים לגביע אופ"א. זאת לאחר שמחקה הפסד 2-0 ביתי בניצחון 2-5 בבלגרד על פרטיזן.

ההישג המרשים ביותר של נציגות ישראל בגביע אופ"א היה של הפועל תל אביב בעונת 2001/2002, כאשר העפילה לרבע הגמר לאחר שניצחה את הקבוצות בנאסטס יראבן, גזיאנטספור, צ'לסי, לוקומוטיב מוסקבה, פארמה, ונעצרה על ידי מילאן (אותה ניצחה בניקוסיה בתוצאה 1-0).

בעונת 2006/2007 שתי קבוצות ישראליות עלו לשלב הבתים של גביע אופ"א, מכבי חיפה והפועל תל אביב. הפועל תל אביב ניצחה בפארק דה פראנס את פריז סן ז'רמן 2-4 והודחה בפלייאוף על ידי גלאזגו ריינג'רס. מכבי חיפה הדיחה את אוסר ופרטיזן, ניצחה בהמשך את צסק"א מוסקבה והודחה רק בשמינית הגמר על ידי הפינאליסטית הספרדית, אספניול.

בעונת 2007/2008 העפילה לשלב הבתים קבוצת הפועל תל אביב, בשלב הבתים הוגרלה עם חטאפה, טוטנהאם, אנדרלכט ואולבורג אך הודחה מהמפעל.

שאר הקבוצות הישראליות שהשתתפו במפעל, כולל שלבי המוקדמות שלו, לאורך השנים הינן מכבי תל אביב, מכבי נתניה, בית"ר ירושלים, בני יהודה תל אביב, בני סכנין, מועדון ספורט אשדוד, הפועל רמת-גן גבעתיים, הפועל חיפה, הפועל באר שבע, הפועל פתח תקווה ועירוני קריית שמונה.

גביע אירופה למחזיקות גביע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות ישראליות התחרו בגביע המחזיקות החל בעונת 1992/93 ועד לעונת 1998/99, אז הופסקה פעילות המפעל. מכבי חיפה הייתה הנציגה הישראלית שהגיעה שלוש פעמים למפעל, בו שיחקו גם מכבי תל אביב, הפועל פתח תקווה, הפועל באר שבע, ועירוני ראשון לציון.

בעונת 1993/1994 הדיחה מכבי חיפה את טורפדו מוסקבה הרוסית והעפילה לשלב שמינית הגמר, בו הפסידה לפארמה החזקה. בעונת 1998/1999 עברה חיפה את פריז סן ז'רמן הצרפתית. ואת ריד האוסטרית, והודחה רק בשלב רבע גמר על ידי לוקומוטיב מוסקבה הרוסית.

ליגת האלופות האסיאתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שישראל חדלה מלהשתייך לAFC כבר משנות ה-70, היא עדיין נחשבת לאחת המדינות המובילות של טורניר ליגת האלופות האסיאתית בכל הזמנים. מכבי תל אביב היא אחת משבע קבוצות שזכו בטורניר פעמיים, והפועל תל אביב זכתה בטורניר פעם אחת, והפסידה פעם נוספת בגמר.

בעונה הראשונה שהתקיים הטורניר,1966/67, הפועל תל אביב ניצחה בגמר 2-1 את סלניור ממלזיה והפכה לזוכה בטורניר הראשון של גביע אסיה. עונת 1968/69, הייתה הפעם השנייה שהטורניר הזה מתקיים ומכבי תל אביב זכתה בגביע לאחר ניצחון 1-0 על ינגזיי מסין, עונה לאחר מכן הפועל תל אביב הפכה לקבוצה הראשונה שעלתה לגמר בפעם השנייה, בו הפסידה 2-1 לטאג' האיראנית שלמעשה היה גם ההפסד היחיד של קבוצה ישראלית בגביע אסיה. בעונה לאחר מכן מכבי תל אביב הפכה לקבוצה הראשונה שזכתה פעמיים במפעל, לאחר ניצחון טכני בגמר על אל שורטה העיראקית. למעשה ארבעת הטורנירים הראשונים היו גם הטורנרים היחידים בהם קבוצות ישראליות השתתפו בגביע אסיה.

הישגי השיא של הכדורגל הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הליגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הליגות שונה מספר פעמים מאז הקמתה של ההתאחדות לכדורגל בישראל. השינוי האחרון התבצע לקראת עונת 2012/2013.

ליגת העל

מקום לאחר 2 סיבובים לאחר פלייאוף (סיבוב 1)
1 פלייאוף עליון אלופה

מוקדמות ליגת האלופות

2 פלייאוף עליון מוקדמות הליגה האירופית
3 פלייאוף עליון מוקדמות הליגה האירופית
4 פלייאוף עליון [5]
5 פלייאוף עליון
6 פלייאוף עליון
7 פלייאוף תחתון
8 פלייאוף תחתון
9 פלייאוף תחתון
10 פלייאוף תחתון
11 פלייאוף תחתון
12 פלייאוף תחתון
13 פלייאוף תחתון יורדת לליגה הלאומית
14 פלייאוף תחתון יורדת לליגה הלאומית

ליגה לאומית

מקום לאחר 2 סיבובים לאחר פלייאוף (סיבוב 1)
1 פלייאוף עליון עולה לליגת העל
2 פלייאוף עליון עולה לליגת העל
3 פלייאוף עליון
4 פלייאוף עליון
5 פלייאוף עליון
6 פלייאוף עליון
7 פלייאוף עליון
8 פלייאוף עליון
9 פלייאוף תחתון
10 פלייאוף תחתון
11 פלייאוף תחתון
12 פלייאוף תחתון
13 פלייאוף תחתון
14 פלייאוף תחתון משחקי מבחן מול מקום 2 בליגה א'
15 פלייאוף תחתון יורדת לליגה א'
16 פלייאוף תחתון יורדת לליגה א'

ליגה א' צפון

מקום סטטוס
1 עולה לליגה הלאומית
2-5 פלייאוף עליה [6]
6-13
14 מבחנים בין ליגות א' ו-ב'
15-16 יורדות לליגה ב'

ליגה א' דרום

מקום סטטוס
1 עולה לליגה הלאומית
2-5 פלייאוף עליה [7]
6-13
14 מבחנים בין ליגות א' ו-ב'
15-16 יורדות לליגה ב'

לאחר שני סיבובים יתקיים בליגת העל פלייאוף אשר במסגרתו יחולקו הקבוצות לשני בתים. בית אחד של 6 קבוצות ובית אחד של 8 קבוצות. 6 הקבוצות אשר יסיימו במקומות 1 עד 6 יקחו חלק בפלייאוף העליון, והקבוצות אשר יסיימו במקומות 7 עד 14 יקחו חלק בפלייאוף התחתון. הקבוצות שיסיימו את העונה במקומות ה-13 וה-14 תרדנה לליגה הלאומית. בליגה הלאומית יתקיים פלייאוף של שני בתים גם כן. הקבוצות אשר יסיימו במקומות 1-8 יטלו חלק בפלייאוף העליון. שתי הקבוצות שיסיימו בשני המקומות הראשונים יעלו אוטומטית לליגת העל. הקבוצות אשר יסיימו במקומות 9-16 יטלו חלק בפלייאוף התחתון. הקבוצות שיסיימו במקומות 15 ו-16 יירדו אוטומטית לליגה א'. הקבוצה שתסיים במקום ה-14 תתמודד בשני משחקי מבחן מול הקבוצה שתסיים במקום ה-2 בליגה א'. שיטת הקיזוז בליגה הלאומית בוטלה החל מעונת 2012/2013.

כדורגל נשים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כדורגל נשים בישראל

בשנת 1999 קמה לראשונה ליגת הכדורגל לנשים בישראל, אף שהיא מתפקדת בתקצוב נמוך. מכבי חולון היא הקבוצה המובילה בארץ, מבחינת זכייה באליפויות ובגביעי מדינה.

נבחרת כדורגל הנשים של ישראל משתתפת בקביעות במוקדמות אליפות אירופה וגביע העולם לנשים, אך טרם הצליחה להעפיל לתחרויות הגמר. נכון למרץ 2009 הנבחרת ממוקמת במקום ה-57 על פי הדירוג העולמי של פיפ"א לנשים.

כדורגל חובבים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מתקיימת פעילות לא מקצוענית ענפה בענף הכדורגל, הכוללת את ארגון מדינת הכדורגל, קבוצות נוער, קבוצות קטרגל, הליגה למקומות עבודה, כדורגל חופים ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, א: ליגה, ב: נבחרות וגביעים, ג: מועדונים ואישים, 2010.
  • אמיר בן פורת, הו, איזו מלחמה מענגת!: אוהדי כדורגל ישראלים, הוצאת פרדס, חיפה, 2007.
  • ישעיהו פורת ומשה לרר (עורכים), ספורט 50, הוצאת אלפא תקשורת, ספטמבר 1998.
  • אלישע שוחט, 100 שנות כדורגל: 1906-2006, [הוצאה עצמית], יוני 2006, סיון תשס"ו.
  • תמיר שורק, זהויות במשחק: כדורגל ערבי במדינה יהודית, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2006.[8]

מאמרים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקבוצה הוקמה בקושטא, על ידי צעירים בני פתח תקווה שלמדו שם וצעירים שהגיעו לשם לצורך לימודים
  2. ^ ד"ר חיים קאופמן, "חלפו ימי הפיפטי-פיפטית 2003"
  3. ^ [1] (הקישור אינו פעיל, 7.5.2011)
  4. ^ צבי לביא, אולמרט הלוחם בשחיתות, באתר ynet‏, 16 במאי 2008
  5. ^ במידה והקבוצה שזוכה בגביע המדינה זוכה גם באליפות, הקבוצה אשר הפסידה בגמר הגביע תזכה בכרטיס למוקדמות הליגה האירופית. במידה והקבוצה שזוכה בגביע מסיימת במקום השני או השלישי, הקבוצה שסיימה במקום הרביעי תזכה בכרטיס למוקדמות הליגה האירופית.
  6. ^ קבוצה שסיימה במקום ה-2 בליגה א' צפון, תשחק מול הקבוצה שסיימה במקום ה-5 באותה ליגה. הקבוצה שסיימה במקום ה-3 תשחק מול הקבוצה שסיימה במקום ה-4. המנצחות בשני משחקים אלו ישחקו זו מול זו במשחק הצלבה. המנצחת במשחק ההצלבה תשחק נגד המנצחת במשחק ההצלבה בליגה א' דרום בשיטת בית-חוץ. המנצחת במשחקים אלו תשחק מול הקבוצה שסיימה במקום ה-14 בליגה הלאומית במגרש ניטראלי. המנצחת במשחק זה תשחק בעונה שלאחר מכן בליגה הלאומית
  7. ^ הקבוצה שסיימה במקום ה-2 בליגה א' דרום, תשחק מול הקבוצה שסיימה במקום ה-5 באותה ליגה. הקבוצה שסיימה במקום ה-3 תשחק מול הקבוצה שסיימה במקום ה-4. המנצחות בשני משחקים אלו ישחקו זו מול זו במשחק הצלבה. המנצחת במשחק ההצלבה תשחק נגד המנצחת במשחק ההצלבה בליגה א' צפון בשיטת בית-חוץ. המנצחת במשחקים אלו תשחק מול הקבוצה שסיימה במקום ה-14 בליגה הלאומית במגרש ניטראלי. המנצחת במשחק זה תשחק בעונה שלאחר מכן בליגה הלאומית
  8. ^ ביקורת: ערן שור, [ביקורת] סוציולוגיה ישראלית ט (1), 2007, עמ' 217-215 ; יאיר גלילי, זהויות במשחק: כדורגל ערבי במדינה יהודית, מגמות מה (4), 2008, עמ' 836-834.