ראש אפנדי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל |
אברהם מלניקוב  |
| תאריך יצירה |
1925 |
| טכניקה וחומרים |
אבן יצוקה |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב | 29 |
| גובה | 44 |
| עומק | 23 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | מוזיאון תל אביב לאמנות |
  | |
"ראש אפנדי" או "אפנדי ירושלמי" (1925) הוא פסל מאת אברהם מלניקוב.
הפסל מציג פרוטומה של ערבי צעיר חבוש תרבוש, המכונה כאן "אפנדי". יגאל צלמונה תיאר את סגנון הפיסול הארצישראלי של מלניקוב כ"נאו-אשורי".[1] ואכן ניתן לזהות בתווי פניו החדות של הפסל הן הן את השפעת הפיסול העתיק, כגון פסלי הקורוס מיוון הארכאית, והן השפעות של האוונגרד האירופי.
בשנת 1928 הוצג הפסל במסגרת התערוכה השלישית של "תערוכת אמנים מודרניים בצריף אוהל.[2] הפסל שרד את הפריצה והריסת הסטודיו של מלניקוב בשנת 1929, ששכן מעל לשער שכם. במסגרת פריצה זו נהרסו חלק גדול מפסליו המוקדמים. בשנת 1935 הוצג הפסל בתערוכת יחיד שערך מלניקוב בגלריה "בלומברי" בלונדון.
בשנות ה-80 היה הפסל ברשות בתו של מלניקוב, חוה מלניקוב, בבת ים. מאוחר יותר הועבר לאוסף המוזיאון הפתוח תפן. לאחר סגירת המוזיאון, בשנת 2021, הועבר הפסל לאוסף מוזיאון תל אביב לאמנות. בשנת 1993 הוצג בתערוכה "קדימה: המזרח באמנות ישראל" במוזיאון ישראל ובשנת 2015 הוצג הפסל בתערוכה "העברים החדשים: מאה שנות אמנות ישראלית" במרטין גרופיוס באו, בברלין.
ברומן "על משולש הפוך בין כאן לירח" (1993) תיאר דני דותן את מלניקוב הנזכר במעשה היצירה של פסל זה: ”מלניקוב נזכר בחברו האינטלקטואל, הערבי היחיד שהוא היה יכול לקרוא לו חבר נפש. בדמיונו ראה אותו מוביל את חבורת הפורעים. [...] הוא נזכר בהתרגשות היצקה, בשעות שהקדיש למירוק האבן המלאכותית. הוא נזכר בהתלהבות של האפנדי ממראה עצמו, למרות שלא דמה כלל לדיוקן המוגמר. מלניקוב ידע שלכד בדמות האבן את פנימיותו העמוקה של חברו. לאבן הזו הייתה נשמה אצילית, שכל מי שראה אותה ידע לזהות”.[3]