אברהם מלניקוב

אברהם מלניקוב

לידה	15 ביוני 1892 סקורני, בסרביה
פטירה	27 באוגוסט 1960 (בגיל 68) חיפה, ישראל
מקום קבורה	ישראל
מדינה	ישראל
יצירות ידועות	האריה השואג (1934)
תחום יצירה	פיסול

אברהם מֶלְנִיקוֹב (15 ביוני 1892 – 27 באוגוסט 1960) היה פסל בתקופת היישוב. יצירתו הנודעת ביותר היא אנדרטת "האריה השואג" בבית הקברות כפר גלעדי - תל חי.

מעבר לתרומתו האמנותית כפסל, היה מלניקוב גם לוחם, סופר ומורה להתעמלות ולנינג'יטסו והיה בין מקימי אגודת אמנים עברית בשנת 1920.

ביוגרפיה

נולד בבסרביה בשנת 1892. עלה לארץ ישראל בשנת 1918, כחייל בגדודים העבריים. עסק בפיסול מצעירותו, ולאחר כיבוש באר שבע על ידי הבריטים, יצר פסל של הגנרל אדמונד אלנבי, שהוצב בגן עירוני בבאר שבע; הפסל נהרס במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט.

במאורעות תר"פ, התגייס להגנה העצמית של יהודי ירושלים שהתארגנה על ידי זאב ז'בוטינסקי ומונה לפקד על צפון העיר.

מלניקוב השתתף בתערוכות מגדל דוד, שנערכו מדי שנה בשנות העשרים וביטאו את הרוח של האמנות העברית הנוצרת בארץ ישראל. הוא יצר סגנון מיוחד של זיקה לשורשיו של העם היהודי יחד עם ראשוניות פרימיטיבית הרחוקה מהמורשת האירופית, ושהושפעה מאמנות הפיסול של אשור הקדומה.

מלניקוב היה בין מקימי אגודת אמנים עברית בשנת 1920 (בהמשך, בשנת 1934 הפכה להיות אגודת הציירים והפסלים בארץ ישראל), נבחר לוועד הראשון של האגודה, יחד עם יוסף זריצקי ובשנת 1924 נבחר ליושב ראש של האגודה.

בשנת 1925 הגיע מלניקוב לגליל ונפגש עם אנשי גדוד העבודה בראשותו של יצחק שדה. כשראה את קבר האחים של חללי תל חי, כשהוא חשוף וללא מצבה, הציע להקים עליו פסל גדול ממדים שישמש כאנדרטה. חוצבי גדוד העבודה חצבו אבן ענקית וגררו אותה לאתר הקבורה. בוריס שץ, מייסד "בצלאל", ארגן סתתים שעזרו למלניקוב בסיתות האנדרטה. שנים עמל מלניקוב בעבודת הפיסול ויצר את אנדרטת הארי השואג, שהפכה לסמל לאומי. האנדרטה נחנכה בטקס רשמי מלא ביום ז' באדר תרצ"ד 22 בפברואר 1934.

בשנות השלושים ירד מלניקוב לאנגליה, אך לא זכה להצלחה ולהכרה באמנותו. בלונדון פיסל אישים מפורסמים, בהם: ארתורו טוסקניני, ליידי מלצ'ט ובנה, המדינאים ארנסט בווין ווינסטון צ'רצ'יל, הלורד קונוויי מאלינגטון, שרה צ'רצ'יל, הסופר גילברט מארי, ואחרים. מרבית מפסליו "האנגליים" של מלניקוב (כמאתיים) הושמדו בהפצצה אווירית של חיל האוויר של גרמניה הנאצית, כחלק מהקרב על בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה בשנים 1941-1940. למעשה, גם מהפסל "ישו הכושי" (מתווה גבס, 1949-1948) נותר תצלום בלבד, וכך גם מפסל החרס "הקבצן" (תאריכו אינו ידוע), או מדיוקן המשוררת היידית מלכה לוקר (גבס, 1936).

בשנת 1959 חזר ארצה, ונפטר בחיפה שנה לאחר שובו, בגיל 68. הוא נטמן לצד רעייתו שרלוטה לבית ניסנהולץ (נפטרה בשנת 1949) בכפר גלעדי, למרגלות יצירתו הנודעת האריה השואג. מלניקוב הותיר אחריו בת אחת.

בפארק הלאומי ברמת גן נמצא פסלו של מלניקוב "יהודה המתעורר".

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית.

גלריה

• 
  פרוטומה של הגנרל אלנבי, 1923
  גן אלנבי בבאר שבע (נהרס)
• 
  אפנדי ירושלמי (1925) אבן
• 
  האריה השואג, 1928-1934
  אבן
  כפר גלעדי
• 
  יהודה המתעורר, 1925
  אבן
  הפארק הלאומי, רמת גן
• 
  מצבתה של חיה נובומייסקי
  אבן
  בית הקברות טרומפלדור
• 
  מצבתו של אחד העם
  אבן
  בית הקברות טרומפלדור
• 
  אנשים מבקשים מחסה במנהרות הרכבת התחתית
  חימר, גובה 11x21 ס"מ
  אוסף פרטי

לקריאה נוספת

• 100 אמנים בישראל, גבריאל טלפיר, הוצאת גזית, תל אביב, 1971.
• מלניקוב, אילנה אורתר, נתן זך, הגלריה לאמנות של אוניברסיטת חיפה, ללא תאריך (1982?).
• מקורות הפיסול הארצישראלי 1906-1939, גדעון עפרת, מוזיאון הרצליה לאמנות, 1990.
• על משולש הפוך בין כאן לירח, דני דותן, הוצאת כתר, 1993.
• משנה לשנה זה, נתן זך, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009, עמ' 142–157.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אברהם מלניקוב בוויקישיתוף

• אברהם מלניקוב, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• דוד תדהר (עורך), "אברהם מלנקוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3803
• עמוס קינן, אריה תל-חי שותה וויסקי, "העולם הזה", גיליון 909 מ-15 במרץ 1955, עמוד 9
• טקס גילוי האנדרטה, דבר, 23 בפברואר 1934
• מת יוצר פסל האריה השואג, דבר, 4 בספטמבר 1960
• מתל־חי ועד תל־חי, דבר, 9 בספטמבר 1960
• תצלום התבליט "בצאת ישראל" מאת מלניקוב, דבר, 16 בספטמבר 1960
• אברהם מלניקוב באתר בית אלון
• מלניקוב האיש שיצר את פסל האריה השואג באתר ההעפלה והרכש
• גדעון עפרת, הריאליזם הבריטי של מלניקוב, באתר הארץ, 9 במאי 2011
• ד"ר אלי אשד, סיפור מאת אליעזר שמאלי על אברהם מלניקוב יוצר פסל האריה בתל חי, אתר יקוםתרבות, 13 בפברואר 2022
• גיל וייסבלאי, כך הקים מלניקוב את אנדרטת האריה השואג, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, פברואר 2019