רביעיית מיתרים מספר 13 (שוברט)

רביעיית מיתרים מספר 13
String Quartet No. 13 (Schubert)

מידע כללי
סוג יצירה	רביעיית כלי מיתר
מלחין	פרנץ שוברט
סולם	לה מינור
מספר קטלוגי	804
מספר אופוס	29
יצירה וביצוע
תאריך יצירה	1824
על שם	איגנץ שופאנציג
תאריך בכורה	14 במרץ 1824
מאפיינים טכניים
מספר פרקים	4

ציור דיוקן של שוברט מ-1825

רביעיית המיתרים מספר 13 בלה מינור D 804 אופוס 29 או רביעיית רוזמונדה (בגרמנית:Streichquartett Nr. 13 „Rosamunde“) נכתבה על ידי המלחין האוסטרי פרנץ שוברט בין פברואר-מרץ 1824. היא הוקדשה לידיד המלחין, הכנר איגנץ שופנציג שביצע אותה בבכורה ב-14 במרץ 1824 כחבר הרביעייה שנשאה את שמו. שוברט כתב את הרביעייה שלוש שנים אחרי הניסיון הקודם לכתוב בסוגה הזאת, ה-Quartettsatz D 703 ("פרק רביעייה" או רביעיית מיתרים אופוס 12 בדו מינור) שנשארה לא גמורה', בחלק אחד בלבד. "רביעיית רוזמונדה" הייתה הרביעייה היחידה של שוברט שהוצאה לאור בחיי המלחין

היסטוריה

הכנר איגנץ שופנציג

בשנת 1824 התרחק שוברט מהלחנת שירים והתמקד ביצירת מוזיקה כלית קאמרית. בנוסף לרביעייה זו, הוא הלחין באותה שנה גם את רביעיית המיתרים ברה מינור מספר 14 "המוות והעלמה", את השמינייה, כמו כן את סונאטת גראנד דואו וה"דיברטימנטו בסגנון הונגרי" שניהם לפסנתר לארבע ידיים, ואת סונאטת ארפג'ונה. פרט לגרארד דואו בכל היצירות האלה בלטו יסודות מחזוריים - שניים או יותר חלקים בכל אחת מהן, המתקשרים ביניהם בדרך כלשהי כדי ליצור תחושת אחידות. במקרה הרביעייה ללה מינור, מוטיב מתוך המנואט שבחלק השלישי הופך ליסוד המלודי החשוב ביותר עבור החלק האחרון - פינאלה. שבורט הקדיש את היציר לאיגנץ שופנציג, ידיד טוב וכנר ראשי שברביעייה האישית של בטהובן שהקים אותה מחדש וכללה חוץ ממנו את הכנר קרל הולץ, הוויולן פרנץ וייס והצ'לן יוזף לינקה. ביצוע הבכורה של הרביעייה התקיים באולם מוזיקפריין בווינה ב-14 במרץ 1824. שוברט התרשם כי הביצוע היה "די איטי, אבל טהור ומעודן"

המבנה

הרביעייה נמשכת כ-30 עד 40 דקות והיא מורכבת מארבעה חלקים:

• 1.Allegro ma non troppo - בלה מינור
• 2. Andante בדו מז'ור
• 3.מימין לשמאל: Allegretto - Menuetto (בלה מינור) - Trio (לה מז'ור)
• 4.Allegro moderato בלה מז'ור

כל חלק מתחיל בפיאניסימו.

ניתוח

Allegro ma non troppo

החלק הראשון הוא מאוד עוצמתי. הוא נפתח במרקם המזכיר, במיוחד בקטעי הליווי חסרי המנוחה של הכינור השני, את הנושא המלנכולי מתוך אחד משירי שוברט המוקדמים - גרטכן ליד הכישור על מלים מתוך פאוסט מאת גתה). הוא מזכיר גם את הליווי לנושא הראשון של סימפוניה השמינית של שוברט ("הבלתי גמורה").לפי ו. קונן יש בחלק זה של היצירה אסוציאציה עם השבירות הנשית של גיבורתו של גתה, מרגרטה. "כוחה של היצירה מעוצב בעדינות, בעומק ובאחידות האווירה הלירית".

Andante

זהו החלק שהעניק לרביעייה את הכינוי, והוא מבוסס על נושא מהאינטרמצו (אנטרקט) השלישי במוזיקת הבמה שכתב שוברט עבור המחזה "רוזמונדה" מאת הרמינה פון שזי. (נושא דומה מופיע גם באימפרומפטו אופוס 142 בסי במול מז'ור D 935 שאותו הלחין כעבור שלוש שנים. בולט בו עצב מלבב. במשקל הדקטילי-ספונדאי הבולט בחלק איטי הזה ניתן לזהות את השפעת הסימפוניה השביעית של בטהובן. (1981 N.Temperley). המלחין משתמש בו באותה תצוגה - חזרה שאפשר למצוא בחלק האיטי של הסימפוניה התשיעית ("הגדולה" בלה מז'ור).

Menuetto: Allegretto – Trio

המנואט מקורי מאוד ו"מבטא את מהות הרעיון האמנותי של רביעייה". הוא מצטט שיר אחר של שוברט - אלילי יוון Die Götter Griechenlandes.D 677 מנובמבר.1819 (שאותו הוא כתב בזמנו על מילותיו של פרידריך שילר והרומז על עולם מסתורי ששקע) והכולל את הקטע ?Schöne Welt, wo bist du (עולם יפה, איפה אתה?). הקשר לליד זה נתגלה לראשונה על ידי וילי קאהל, יותר ממאה שנה מאוחר יותר. (Kahl 1930).פתיחת המנגינה חוזרת בהיפוך בהתחלת הטריו ומהדהדת מאוחר יותר בפתיחת חלק הסיום - פינאלה.

(2011 Wollenberg). המלחין נעזר במודולציות "המבטאות תחכום פסיכולוגי רב" (ו. קונן) Allegro moderato

מתחיל בנושאים מקוריים בניחוח צועני-הונגרי ומקצבים קופצניים המשרים עליצות. השיא מתבטא במנואט המסתיים בצלילים המשקפים כיבוי נפשי וחרדה קיומית.

דיסקוגרפיה

• Quartett Britten

הרביעייה במדיה אמנותית אחרת

• 2012 - בסרט The Avengers (הנוקמים) בקטע שבו לוקי מתקיף את שטוטגרט
• 2019 - הרביעייה עומדת במרכז ספרו בצרפתית של אקירה מיזובאיאשי - "נפש שבורה"Âme brisée

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רביעיית מיתרים מספר 13 בוויקישיתוף

• על הרביעייה מספר 13 מאת Kaj Christiansen קאי כריסטיאנסן 2012 באתר earsense chamberbase

לקריאה נוספת

• Willi Kahl "Schubert". In Cobbett's Cyclopaedic Survey of Chamber Music, vol. 2, edited by Walter W. Cobbett, 352–366. London: Oxford University

1930 Press.

• מהדורה שנייה 1959 Valentina J. Konen Schubert

(ההוצאה לאור המוזיקלית הממלכתית, מוסקבה, 1959 בתרגום לרומנית מאת תאודור באלאן ועדה פטרסקו, ההוצאה לאור המוזיקלית, בוקרשט 1961)

• Stephen Jackson - Franz Schubert, an Essential Guide to his Life and Works Pavilion Books Ltd, London 1996
• › Nicholas Temperley Schubert and Beethoven's Eight-Six Chord . 19th-Century Music 5, no. 2 (Fall) 1981 : 142–154.
• Susan Wollenberg - Schubert's Fingerprints: Studies in the Instrumental Works. Farnham, Surrey and Burlington, Vermont: Ashgate. 2011 ISBN 9781409421221 (cloth); ISBN 9781409434016 (ebook).