רב יהודה בן רב שמואל בר שילת

רב יהודה בן רב שמואל בר שילת הוא אמורא שחי בדור השני של תקופת האמוראים, חי ופעל בבל.

רבותיו וחבריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב יהודה היה בנו של האמורא רב שמואל בר שילת, שחי בתקופת הדור הראשון והשני של האמוראים.

בתלמוד מובאים משמו קרוב ל-20 שמועות. רובם נאמרו בשם רב, משום כך מקובל לראות את רב יהודה כתלמידו של רב. יש הסבורים כי מלשון התלמוד, שרב יהודה אמר את הדברים רק 'משמיה דרב', (=בשמו של רב) משמע שלא היה תלמידו ממש, ולא שמע את הדברים מפיו. בנוסף, בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ז, עמוד א', נראה כי רב יהודה חי בזמנו של רב ספרא, דור רביעי לאמוראים, כך שלא חי בדורו של רב אלא בדור השלישי^[1].

רב יהודה לא היה מוכר בארץ ישראל, ולא הוזכר כלל בתלמוד הירושלמי.

מאמריו בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, בתלמוד מובאים דינים רבים בשמו, רובם המכריע בהלכה, בעניינים שונים: ברכות שונות ברכת הזימון והלכות עירובין, ומימרות נוספות באגדה, ביניהם:

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה^[2]
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אין המסובין רשאין לאכול כלום עד שיטעום הבוצע
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב תשעה אכלו דגן ואחד אכל ירק מצטרפין

באגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב מהספדו של אדם ניכר אם בן העוה"ב הוא אם לאו^[3]
"לתת לכם אחרית ותקוה" אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אלו דקלים וכלי פשתן, "ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'" אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב כריח שדה של תפוחים^[4]