רודולף ולדן

קרל רודולף ולדן
Karl Rudolf Walden
	רודולף ולדן
לידה	1 בדצמבר 1878; הלסינקי, הדוכסות הגדולה של פינלנד, האימפריה הרוסית
פטירה	25 באוקטובר 1946 (בגיל 67); סיסמה, פינלנד
מדינה	פינלנד
השתייכות	צבא האימפריה הרוסית; צבא פינלנד
תקופת הפעילות	1900; 1918 – 1902; 1944 (כשנתיים)
דרגה	גנרל
תפקידים בשירות
	ראש ההגנה
פעולות ומבצעים
	מלחמת האזרחים הפינית; מלחמת העולם השנייה (מלחמת החורף, מלחמת ההמשך)
עיטורים
	אביר הצלב הגדול של הוורד הלבן של פינלנד (28 בינואר 1937); Mannerheim Cross 2nd Class (2 בדצמבר 1944); הצלב הגדול של מסדר צלב החירות (6 ביולי 1940); מפקד דרגה ראשונה במסדר הוורד הלבן של פינלנד (18 ביולי 1919); Medal of Merit, in bronze, of the Red Cross of Finland; Memorial medal of the Winter War; Memorial medal of the War of Liberation; מפקד במסדר אולב הקדוש; הצלב הגדול של מסדר דנבורג; מסדר החרב - מפקד הצלב הגדול; מפקד עם כוכב במסדר אולב הקדוש; Gold Medal of Merit of the Reserve Officers Association; Medal of Merit, 1st Class, of the Cross of Liberty; Cross of Liberty, 1st Class; Cross of Liberty, 2nd Class; מפקד דרגה ראשונה במסדר כוכב הקוטב; מסדר כוכב הקוטב - אביר מדרגה שנייה; הצלב הגדול של מסדר הכוכב של רומניה; Grand Cross of the Order of Merit of the Kingdom of Hungary; מסדר העיט הגרמני; צלב הברזל, דרגה ראשונה; צלב הברזל, דרגה שנייה; אות מסדר כוכב הקוטב - מפקד הצלב הגדול ;
תפקידים אזרחיים
	שר ההגנה

קרל רודולף ולדן (בפינית: Karl Rudolf Walden;‏ 1 בדצמבר 1878 – 25 באוקטובר 1946) היה גנרל ופוליטיקאי פיני. שימש לזמן קצר כמפקד העליון של הצבא הפיני, וכן שימש כשר ההגנה של פינלנד לאורך רוב מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולדן נולד ב-1 בדצמבר 1878 בהלסינקי שהשתייכה אז לאימפריה הרוסית. ב-1900 הוא התגייס לצבא האימפריה הרוסית, אולם כעבור שנתיים סולק מהשירות לאחר שארגן שביתה יחד עם חבריו. הוא עבר לגור בסנקט פטרבורג והיה פעיל מאוד בקהילה הפינית המקומית. הוא פתח בית חרושת לנייר והמשיך לנהל אותו עד מותו. ב-1918 הכריזה פינלנד על עצמאות מרוסיה, וכמעט מיד פרצה בה מלחמת אזרחים בין הצבא הלבן שנתמך בידי הקיסרות הגרמנית, לצבא האדום שנתמך בידי ברית המועצות. ולדן הצטרף לשורות הצבא הלבן, ומילא בו תפקידים בכירים עד סיום המלחמה. ב-27 בנובמבר 1918 הוא ירש את וילהלם אלכסנדר טסלף בתפקיד המשולב של שר ההגנה והמפקד העליון של הצבא. ב-31 בדצמבר של אותה שנה, הוא החליט לפצל את התפקיד, והמשיך לכהן כשר ההגנה, בעוד שאת תפקיד מפקד הצבא העביר לקרל פרדריק וילקמה. ב-15 באוגוסט 1919 הוא פוטר מתפקיד שר ההגנה. שנה לאחר מכן הוא ייצג את פינלנד בהסכמי טרטו.

בעקבות פרוץ מלחמת החורף בין פינלנד לברית המועצות, חזר ולדן לצבא וקיבל מקום בקבינט הביטחון. מפקד הצבא באותה תקופה היה חברו מימי הצבא הלבן קרל גוסטף אמיל מנרהיים. השניים עבדו בשיתוף פעולה קרוב. ולדן גם היה חבר במשלחת הפינית שחתמה על הסכם השלום של מוסקבה שסיים את המלחמה.

ב-27 במרץ 1940, ולדן מונה לשר ההגנה בממשלתו של ריסטו רייטי. יחד עם מנרהיים, הוא הוביל את הצבא הפיני במלחמת ההמשך, והיה חבר במשלחת הפינית שחתמה על הסכם השלום שסיים את המלחמה. ב-1 בדצמבר 1944 הוא פרש מהצבא ומהחיים הפוליטיים. הוא נפטר בסיסמה ב-25 באוקטובר 1946.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא רודולף ולדן בוויקישיתוף