רודולף ולדן

קרל רודולף ולדן
Karl Rudolf Walden
	רודולף ולדן
לידה	1 בדצמבר 1878; הלסינקי, הדוכסות הגדולה של פינלנד, האימפריה הרוסית
פטירה	25 באוקטובר 1946 (בגיל 67); סיסמה, פינלנד
שם לידה	Karl Rudolf Walden
מדינה	פינלנד, הדוכסות הגדולה של פינלנד
תקופת פעילות	מ-1918
פרסים והוקרה	אביר הצלב הגדול של הוורד הלבן של פינלנד (28 בינואר 1937); Medal of Merit, in bronze, of the Red Cross of Finland; מדליית הנצחה למלחמת החורף; Memorial medal of the War of Liberation; Medal of Merit, 1st Class, of the Cross of Liberty; מפקד במסדר אולב הקדוש; הצלב הגדול של מסדר דנבורג; מסדר החרב - מפקד הצלב הגדול; מפקד עם כוכב במסדר אולב הקדוש; Gold Medal of Merit of the Reserve Officers Association; הצלב הגדול של מסדר הכוכב של רומניה; Cross of Liberty, 1st Class; מפקד דרגה ראשונה במסדר הוורד הלבן של פינלנד (18 ביולי 1919); מפקד דרגה ראשונה במסדר כוכב הקוטב (1931); הצלב הגדול של מסדר צלב החירות (6 ביולי 1940); מסדר כוכב הקוטב – אביר מדרגה שנייה; צלב החירות, דרגה 2 (15 באפריל 1918); Grand Cross of the Order of Merit of the Kingdom of Hungary; Grand Cross of the Order of the German Eagle; צלב הברזל, דרגה ראשונה; צלב הברזל, דרגה שנייה; צלב מנרהיים, דרגה 2 (2 בדצמבר 1944); אות מסדר כוכב הקוטב – מפקד הצלב הגדול ;
שירות צבאי
השתייכות	צבא האימפריה הרוסית; צבא פינלנד
דרגה	גנרל
	1900; 1918 – 1902; 1944; (כשנתיים)
תפקידים בשירות
	ראש ההגנה
פעולות ומבצעים
	מלחמת האזרחים הפינית; מלחמת העולם השנייה (מלחמת החורף, מלחמת ההמשך)
תפקידים נוספים
	שר ההגנה

קרל רודולף ולדן (בפינית: Karl Rudolf Walden;‏ 1 בדצמבר 1878 – 25 באוקטובר 1946) היה גנרל ופוליטיקאי פיני. שימש לזמן קצר כמפקד העליון של הצבא הפיני, וכן שימש כשר ההגנה של פינלנד לאורך רוב מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה

ולדן נולד ב-1 בדצמבר 1878 בהלסינקי שהשתייכה אז לאימפריה הרוסית. ב-1900 הוא סיים בית הספר לקצינים של צבא האימפריה הרוסית והחל לשרת ביחידת רגלים של הצבא. כעבור שנתיים סולק מהשירות, לאחר שארגן שביתה יחד עם חבריו. הוא עבר לגור בסנקט פטרבורג והיה פעיל מאוד בקהילה הפינית המקומית. הוא פתח בית חרושת לנייר והמשיך לנהל אותו עד מותו. ב-1918 הכריזה פינלנד על עצמאות מרוסיה, וכמעט מיד פרצה בה מלחמת אזרחים בין הצבא הלבן שנתמך בידי הקיסרות הגרמנית, לצבא האדום שנתמך בידי ברית המועצות. ולדן הצטרף לשורות הצבא הלבן, ומילא בו תפקידים בכירים עד סיום המלחמה. ב-27 בנובמבר 1918 הוא ירש את וילהלם אלכסנדר טסלף בתפקיד המשולב של שר ההגנה והמפקד העליון של הצבא. ב-31 בדצמבר של אותה שנה, הוא החליט לפצל את התפקיד, והמשיך לכהן כשר ההגנה, בעוד שאת תפקיד מפקד הצבא העביר לקרל פרדריק וילקמה. ב-15 באוגוסט 1919 הוא פוטר מתפקיד שר ההגנה. שנה לאחר מכן הוא ייצג את פינלנד בהסכמי טרטו.

בעקבות פרוץ מלחמת החורף בין פינלנד לברית המועצות, חזר ולדן לצבא וקיבל מקום בקבינט הביטחון. מפקד הצבא באותה תקופה היה חברו מימי הצבא הלבן קארל גוסטף אמיל מנרהיים. השניים עבדו בשיתוף פעולה קרוב. ולדן גם היה חבר במשלחת הפינית שחתמה על הסכם השלום של מוסקבה שסיים את המלחמה.

ב-27 במרץ 1940, ולדן מונה לשר ההגנה בממשלתו של ריסטו רייטי. יחד עם מנרהיים, הוא הוביל את הצבא הפיני במלחמת ההמשך, והיה חבר במשלחת הפינית שחתמה על הסכם השלום שסיים את המלחמה. ב-1 בדצמבר 1944 הוא פרש מהצבא ומהחיים הפוליטיים. הוא נפטר בסיסמה ב-25 באוקטובר 1946.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רודולף ולדן בוויקישיתוף