רודולף זינצניך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רודולף זינצניך
Rudolf Sintzenich
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 13 ביולי 1889
מינכן, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בדצמבר 1948 (בגיל 59)
מינכן, אזורי הכיבוש בגרמניה אזורי הכיבוש בגרמניהאזורי הכיבוש בגרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19081945 (כ־37 שנים)
דרגה גנרל-לויטננט (ורמאכט) גנרל לויטננט (ורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-33
מפקד הדיוויזיה ה-132
מפקד הדיוויזיה ה-147
מפקד הדיוויזיה ה-467
מפקד הדיוויזיה ה-407
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גנרל רודולף זינצניךגרמנית: Rudolf Sintzenich;‏ 13 ביולי 188924 בדצמבר 1948) היה מפקד בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

זינצניך נולד ב-13 ביולי 1889 במינכן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1908 התגייס זינצניך לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים המלכותי הבווארי ה-11 ("פון דר טאן"), ולחם בשורותיו במהלך מלחמת העולם הראשונה. ב-1 ביוני 1915 הועלה לדרגת אובר-לויטננט, וב-21 באוגוסט 1918 הועלה לדרגת האופטמן, במהלך שירותו כקצין מטה בחטיבת הרגלים הבווארית ה-6. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה שנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן עם חרבות, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף זינצניך לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באוגוסט 1930 הועלה לדרגת מיור, וב-1 באפריל 1934 הועלה לדרגת אוברסט לויטננט. ב-15 באוקטובר 1935 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-61 במינכן, וב-1 במרץ 1936 הועלה לדרגת אוברסט.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת מלחמת העולם השנייה בקיץ 1939 לחם זינצריך במהלך המערכה בפולין עם רגימנט הרגלים ה-61 כחלק מהדיוויזיה ה-7. ב-1 בדצמבר 1939 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור, ובינואר 1940 מונה למפקד אזור הצבא העורפי 671 (Korück 671). ב-1 באפריל 1940 הוא מונה למפקד השדה הבכיר של פיקוד השדה הבכיר 671 (OFK 671) על ידי שינוי שם היחידה שלו, ובסוף אפריל 1940 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-33. הוא פיקד על הדיוויזיה במהלך המערכה על צרפת, ועל פעולותיו בקרבות הוענק לו עיטור צלב האבירים של צלב הברזל ב-15 באוגוסט 1940 על הובלת הדיוויזיה. בתחילת אוקטובר 1940, הוא העביר את הפיקוד על דיוויזיית הרגלים ה-33 לגנרל מיור פרידריך קיהן זמן קצר לפני שאורגנה מחדש כדיוויזיית הפאנצר ה-15, ומונה למפקד הדיוויזיה ה-132 החדשה. באביב 1941 הוא הוביל את הדיוויזיה במהלך המערכה בבלקן, ובקיץ 1941 הוביל את דיוויזיית הרגלים ה-132 שלו במערכה המזרחית בהתקפה על דרום רוסיה. ב-1 בדצמבר 1941 הועלה לדרגת גנרל לויטננט, וב-1 באפריל 1942 מונה למפקד הדיוויזיה ה-147 באאוגסבורג. הדיוויזיה הפכה לדיוויזיית המילואים 147 ב-1 באוקטובר 1942, והוא עבר עימה לאוקראינה. ב-1 במרץ 1943 הוא מונה למפקח של עתודת ההגנה של מינכן, ובאמצע ינואר 1944 מונה למפקד הדיוויזיה ה-467. ב-26 במרץ 1945 מונה למפקד הדיוויזיה ה-407 על ידי שינוי שם הדיוויזיה שלו. באמצע אפריל 1945 דיווח על מחלה ומסר את הדיוויזיה לקצין בדרגת אוברסט, וב-30 באפריל 1945 הוא נפל בשבי בעלות הברית המערביות.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זינצניך שוחרר מהשבי בחג המולד 1947, אולם מת שנה לאחר מכן ב-24 בדצמבר 1944 במינכן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רודולף זינצניך, באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)