לודוויג פרייהר פון אונד צו דר טאן-רתסמהאוזן
 | |
| לידה |
18 ביוני 1815 דרמשטאדט, הדוכסות הגדולה של הסן   |
|---|---|
| פטירה |
26 באפריל 1881 (בגיל 65) מראן, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
| מקום קבורה |
בית הקברות הצפוני הישן של מינכן |
| מדינה |
ממלכת בוואריה |
| השתייכות |
 ממלכת בוואריה הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות | 1833–1881 (כ־48 שנים) |
| דרגה | גנרל חיל הרגלים |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
לודוויג זמזון היינריך ארתור פרייהר פון אונד צו דר טאן-רתסמהאוזן (בגרמנית: Ludwig Samson Heinrich Arthur Freiherr von und zu der Tann-Rathsamhausen; 18 ביוני 1815 – 26 באפריל 1881) היה גנרל בווארי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פון דר טאן-רתסמהאוזן נולד בדרמשטאדט, ב-18 ביוני 1815 ביום ווטרלו, והיה צאצא מהמשפחה הוותיקה של פון דר טאן, שלה סניפים בבוואריה, באלזס ובפרובינציית הריין, וצירף את שם אמו (היא בתו של אציל אלזסי), פרייהר פון רתסמהאוזן) לאביו בשנת 1868 ברישיון של מלך בוואריה. לודוויג הראשון, המלך השני של בוואריה, נטל חסות על הילד, שקיבל את שמו וגם את "ארתור", לכבוד ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון. הוא קיבל חינוך קפדני, וב-1827 הפך לאציל בחצר הבווארית, שם נחזה לו עתיד גדול.
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
פון דר טאן נכנס לצבא תחת ענף התותחנים בשנת 1833, ולאחר כמה שנים הוצב במטה הכללי. הוא השתתף בתמרוני הצבא האוסטרי באיטליה בפיקודו של פילדמרשל רדצקי וברוח הרפתקאות הצטרף למשלחת צבאית צרפתית שפעלה באלג'יר נגד גבול תוניסיה.
מלחמת שלזוויג הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשובו הפך לחבר אישי קרוב של יורש העצר הבווארי מקסימיליאן (לאחר מכן המלך מקסימיליאן השני). ב-1848 הועלה לדרגת מיור, ובאותה שנה התבלט מאוד כמנהיג חיל רגלים קל משלזוויג-הולשטיין במלחמת שלזוויג הראשונה בין דנמרק לקואליציה של מדינות גרמניות. בתום המערכה הראשונה הוענק לו מסדר העיט האדום על ידי מלך פרוסיה, והריבון שלו העניק לו את המסדר הצבאי של מקס יוזף וקידם אותו לדרגת אוברסט-לויטננט. בשנת 1849 הוא שירת כראש המטה של המחלקה הבווארית בחזית והתבלט בקרב Dybbøl. לאחר מכן הוא ביקר במטה של היינאו בהונגריה לפני שחזר לשלזוויג-הולשטיין כדי לשמש כראש המטה של פון ויליסן בערכת אידשטדט.
מלחמת אוסטריה–פרוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך המשבר בין פרוסיה לאוסטריה, פון דר טאן הוחזר לבוואריה. המשבר הסתיים עם כניעת אולמוץ (נובמבר 1850), והוא לא ראה שירות פעיל נוסף עד 1866, ועלה בדרך הרגילה של קידום לאוברסט (1851), גנרל-מיור (1855) וגנרל-לויטננט (1861). בשנים הקודמות של תקופה זו הוא היה השליש של המלך מקסימיליאן ומלווהו הקבוע. במלחמת אוסטריה–פרוסיה בשנת 1866 שימש כראש המטה של קרל תאודור, נסיך בוואריה, שפיקד על כוחות דרום גרמניה. התוצאה השלילית כמעט לחלוטין של המבצעים הצבאיים הביאה להתקפות עזות עליו בעיתונות, אך חוסר המוכנות וחוסר היעילות של הכוחות וחוסר העניין הכללי במלחמה מצד החיילים גרמו לדרום-גרמנים לכישלון בכל מקרה.
מלחמת צרפת–פרוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא המשיך ליהנות מחסדי המלך והועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים (1869), אך אכזבתו המרה משנת 1866 לא עזבה אותו מעולם. הוא היה אפור שיער בגיל 42, ובריאותו נפגעה. ב-1869 מונה פון דר טאן-רתסמהאוזן, כפי שהוא נקרא כעת, למפקד הקורפוס הבווארי הראשון. על קורפוס זה הוא פיקד במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה של 1870/71, ובמלחמה זו הוא הבטיח את המוניטין שלו כאחד מבכירי החיילים הגרמנים. אומץ הלב שלו בלט בקרבות וורת' וסדאן. הוא הועבר בסתיו לפיקוד עצמאי על הואר, הוא ניהל את המבצעים נגד ד'אורל דה פלדינס, בתחילה בהצלחה ניכרת, ואילץ את הכניעה של אורליאן. אולם, בקולמייר היה עליו לוותר בפני כוח צרפתי גדול יותר מבחינה מספרית; אך מחוזק, הוא נלחם בכמה קרבות מוצלחים תחת הדוכס הגדול ממקלנבורג-שוורין ליד אורליאן.
לאחר תום המלחמה מונה מחדש למפקד העליון של הקורפוס הבווארי הראשון, תפקיד בו כיהן עד מותו ב-26 באפריל 1881 במראן. הוא קיבל את הצלב הגדול של המסדר הצבאי הבווארי, וממלך פרוסיה את הדרגה הראשונה של צלב הברזל ו-Pour le Mérite. בשנת 1878 הקיסר הגרמני כינה את פון דר טאן קולונל כבוד של רגימנט חיל רגלים פרוסי, העניק לו פנסיה לכל החיים, וקרא על שמו לאחד המבצרים החדשים של שטרסבורג.
