רומיאו ויוליה (סרט, 1968)
מבוסס על | רומיאו ויוליה מאת ויליאם שייקספיר |
---|---|
בימוי | פרנקו זפירלי |
הופק בידי | ג'ון נצ'בול, אנתוני אוולוק-אלן |
תסריט | פרנקו ברוסטי, מאסולינו ד'אמיקו, פרנקו זפירלי |
עריכה | רג'ינלד מילס |
שחקנים ראשיים |
לאונרד ויטינג אוליביה האסי מילו או'שיאה פט הייווד ג'ון מקאנרי רוברט סטיבנס מייקל יורק ברוס רובינסון |
מוזיקה | נינו רוטה |
צילום | פסקוואלינו דה סנטיס |
מדינה | הממלכה המאוחדת, איטליה |
חברה מפיצה | סרטי סרטי פרמאונט |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 8 באוקטובר 1968 |
משך הקרנה | 138 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט רומנטי, סרט דרמה |
מקום התרחשות | איטליה |
תקציב | $850,000 |
הכנסות | 38.9 מיליון דולר |
הכנסות באתר מוג'ו | romeoandjuliet68 |
פרסים |
|
דף הסרט ב־IMDb | |
רומיאו ויוליה (באנגלית: Romeo and Juliet) הוא סרט קולנוע משנת 1968 בהפקה בריטית-איטלקית המבוסס על המחזה "רומיאו ויוליה" מאת ויליאם שייקספיר.
הבמאי פרנקו זפירלי ביים את הסרט והיה שותף לכתיבת התסריט. כיכבו בו לאונרד ויטינג ואוליביה האסי. הסרט זכה בפרס אוסקר לצילום הטוב ביותר ופרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר (דנילו דונטי). עוד היה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר ופרס הבמאי הטוב ביותר. לורנס אוליבייה קורא את הפרולוג ואת האפילוג של המחזה. נוסף לכך הוא מדבב ללא קרדיט את דמותו של לורד מונטגיו שגילם שחקן איטלקי.
כשיצא היה הסרט העיבוד השייקספירי לקולנוע המצליח ביותר בקופות. הסרט היה פופולרי בקרב בני נוער גם מכיוון שכיכבו בו שחקנים צעירים הקרובים בגילם לדמויות במחזה המקורי. כמו כן חלק ממבקרי הקולנוע קיבלו את הסרט בהתלהבות.[1][2]
תקציר עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוורונה שבאיטליה פורצת קטטת רחוב בין צעירים בני שתי משפחות יריבות, משפחת מונטגיו ומשפחת קפולט, שמופסקת על ידי הנסיך. באותו לילה שניים מבני המשפחה, רומיאו בן מונטיגיו ויוליה בת קפולט, נפגשים במשתה שנערך בבית קפולט ומתאהבים ממבט ראשון. מאוחר יותר מתגנב רומיאו לגן מבודד מתחת למרפסת חדר השינה של יוליה, והשניים נשבעים באהבתם. אחרי זמן קצר משיא אותם בחשאי הכומר המוודה של רומיאו, האב לורנס, בסיועה של האומנת של יוליה.
למרבה הצער, פורצת עוד קטטת רחוב בין טיבלט, דודנה של יוליה, ובין מרקוציו, חברו הטוב של רומיאו, כשטיבלט מעליב את רומיאו. רומיאו מסרב להילחם בטיבלט, כי הוא קרוב משפחה כעת בגלל נישואיו ליוליה, אולם מרקוציו נלחם במקומו. טיבלט הורג את מרקוציו, ורומיאו נוקם את מות חברו הטוב והורג את טיבלט. הנסיך פוסק את עונשו של רומיאו והוא גירוש מהעיר. רומיאו, שאינו רוצה להתרחק מעיר מולדתו ומיוליה שזה עתה נשא לאישה, עבורו הגירוש הוא מר ממוות. האב לורנס מצליח לשכנע את רומיאו שהוא בר מזל, והוא צריך להיות אסיר תודה על כך שלא נידון למוות. רומיאו ויוליה מבלים יחד את ליל הכלולות.
אביה של יוליה, שאינו יודע דבר על נישואיה, משדך לה את הרוזן העשיר פאריס. כדי להימנע מהנישואים הכפויים ולהישאר נאמנה לרומיאו, יוליה שותה שיקוי שהכין האב לורנס, ושיגרום לה להראות מתה במשך 42 שעות. האב לורנס מתכנן להודיע לרומיאו על כך, ושהשניים יוכלו להיפגש אחרי הלוויה ולברוח יחד. הוא שולח נזיר אחר עם מכתב הסבר על תוכניתו, אולם משרתו של רומיאו, בלטסאר, רואה שיוליה מתה, הוא ממהר להודיע לאדונו, ומגיע אליו לפני הודעתו של האב לורנס. ביאושו הולך רומיאו למקום קבורתה של יוליה שותה רעל ומתאבד. יוליה מתעוררת מעלפונה וכשהיא רואה את רומיאו המת היא דוקרת עצמה למוות בפגיון.
בהלוויה המשותפת שנערכת לשני הצעירים מסכימות המשפחות לסיים את הסכסוך שביניהן.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלילה מתרחשת באיטליה בתקופת הרנסאנס, הצילומים נערכו באתרים אחדים:[3]
- סצנת המרפסת צולמה בפלאצו בורגזה שבנה הקרדינל שיפיונה בורגזה במאה ה-16 בארטנה (Artena) מדרום לרומא.
- הסצנות בכנסייה צולמו בכנסיית סט פייטרו, כנסייה בסגנון רומנסקי, בטוסקניה שמצפון לרומא.
- סצנת הקבר צולמה גם בטוסקניה
- הסצנות בארמון של משפחת קפולט צולמו בפאלאצו פיקולומיני שנבנה על ידי האפיפיור פיוס השני בשנים 1459- 1462 בעיר פיינצה שבנפת סיינה.
- הסצנות ברחובות צולמו גם כן בפיינצה.
- סצנות קטטות הרחוב צולמו בעיר גוביו שבנפת אומבריה.
על פי האוטוביוגרפיה של פרנקו זפירלי התפקיד של רומיאו הוצע בתחילה לפול מקרטני.[4]
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאונרד ויטינג - רומיאו
- אוליביה האסי - יוליה
- ג'ון מקאנרי - מרקוציו
- מילו או'שיאה - האב לורנס
- פט הייווד - האומנת
- רוברט סטיבנס - הנסיך
- מייקל יורק - טיבלט
- ברוס רובינסון - בנווליו
- פול הרדוויק - לורד קפולט
- נטשה פארי - ליידי קפולט
- אנטוניו פיירפדריצ'י - לורד מונטגיו
- אזמרלדה רוספולי - ליידי מונטגיו
- קית' סקינר - בלטסאר
- רוברטו ביסקו - פאריס
- לורנס אוליבייה - ללא קרדיט
פסקול הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצאו לאור שתי גרסאות של פסקול הסרט, שנכתב על ידי נינו רוטה.[5]
במיוחד התפרסם השיר "What Is a Youth" ללחנו של רוטה, מילים של יוג'ין וולטר, בביצוע גלן וסטון, המושר בסרט על ידי טרובדור ושלחנו הוא נעימת הנושא של הסרט.
- Side One
- "Prologue" 2:46
- "What Is a Youth" 7:24
- "The Balcony Scene" 9:26
- Side Two
- "Romeo & Juliet Are Wed" 3:00
- "The Death Of Mercutio And Tybalt" 3:35
- "Farewell Love Scene" 4:21
- "The Likeness Of Death" 2:36
- "In Capulet's Tomb" 7:22
- "All Are Punished" 2:07
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "רומיאו ויוליה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "רומיאו ויוליה", באתר נטפליקס
- "רומיאו ויוליה", באתר AllMovie (באנגלית)
- "רומיאו ויוליה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "רומיאו ויוליה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "רומיאו ויוליה", באתר Metacritic (באנגלית)
- "רומיאו ויוליה", באתר אידיבי
- "רומיאו ויוליה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- רומיאו ויוליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Adler, Renata (9 באוקטובר 1968). "Movie Review - Romeo and Juliet (1968)". The New York Times. נבדק ב-9 במרץ 2012.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Ebert, Roger (15 באוקטובר 1968). "Romeo and Juliet". Chicago Sun Times. ארכיון מ-2007-12-21. נבדק ב-9 במרץ 2012.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Liner notes (back cover) from Romeo & Juliet: Original Soundtrack Recording, 1968, Capitol Records ST 2993
- ^ "Did You Know?". IMDb. נבדק ב-3 באוגוסט 2009.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Romeo & Juliet: Nino Rota: Music". Amazon.com. נבדק ב-2012-03-07.