רומיאו ויוליה (סרט, 1968)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רומיאו ויוליה
Romeo and Juliet
Romeo-and-juliet-DVDcover.jpg
מבוסס על רומיאו ויוליה מאת ויליאם שייקספיר
בימוי פרנקו זפירלי
הפקה ג'ון בראבורן
אנתוני הבלוק-אלן
תסריט פרנקו ברוסטי
מאסולינו ד'אמיקו
פרנקו זפירלי
עריכה רג'ינלד מילס
שחקנים ראשיים לאונרד ויטינג
אוליביה האסי
מילו או'שיאה
פט הייווד
ג'ון מקאנרי
רוברט סטיבנס
מייקל יורק
ברוס רובינסון
מוזיקה נינו רוטה
צילום פסקוואלינו דה סנטיס
מפיץ סרטי פרמאונט
מדינה בריטניה
איטליה
הקרנת בכורה 8 באוקטובר 1968
משך הקרנה 138 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט רומנטי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $850,000
הכנסות 38.9 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו romeoandjuliet68
פרסים פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר (פסקוואלינו דה סנטיס)
פרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רומיאו ויוליהאנגלית: Romeo and Juliet) הוא סרט קולנוע משנת 1968 בהפקה בריטית-איטלקית המבוסס על המחזה "רומיאו ויוליה" מאת ויליאם שייקספיר.

הבמאי פרנקו זפירלי ביים את הסרט והיה שותף לכתיבת התסריט. כיכבו בו לאונרד ויטינג ואוליביה האסי. הסרט זכה בפרס אוסקר לצילום הטוב ביותר ופרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר (דנילו דונטי). עוד היה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר ופרס הבמאי הטוב ביותר. לורנס אוליביה קורא את הפרולוג ואת האפילוג של המחזה. נוסף לכך הוא מדבב ללא קרדיט את דמותו של לורד מונטגיו שגילם שחקן איטלקי.

כשיצא היה הסרט העיבוד השייקספירי לקולנוע המצליח ביותר בקופות. הסרט היה פופולרי בקרב בני נוער גם מכיוון שכיכבו בו שחקנים צעירים הקרובים בגילם לדמויות במחזה המקורי. כמו כן חלק ממבקרי הקולנוע קיבלו את הסרט בהתלהבות.[1][2]

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוורונה שבאיטליה פורצת קטטת רחוב בין צעירים בני שתי משפחות יריבות, משפחת מונטגיו ומשפחת קפולט, שמופסקת על ידי הנסיך. באותו לילה שניים מבני המשפחה, רומיאו בן מונטיגיו ויוליה בת קפולט, נפגשים במשתה שנערך בבית קפולט ומתאהבים ממבט ראשון. מאוחר יותר מתגנב רומיאו לגן מבודד מתחת למרפסת חדר השינה של יוליה, והשניים נשבעים באהבתם. אחרי זמן קצר משיא אותם בחשאי הכומר המוודה של רומיאו, האב לורנס, בסיועה של האומנת של יוליה.

למרבה הצער, פורצת עוד קטטת רחוב בין טיבלט, דודנה של יוליה, ובין מרקוציו, חברו הטוב של רומיאו, כשטיבלט מעליב את רומיאו. רומיאו מסרב להלחם בטיבלט, כי הוא קרוב משפחה כעת בגלל נישואיו ליוליה, אולם מרקוציו נלחם במקומו. טיבלט הורג את מרקוציו, ורומיאו נוקם את מות חברו הטוב והורג את טיבלט. הנסיך פוסק את עונשו של רומיאו והוא גירוש מהעיר. רומיאו, שאינו רוצה להתרחק מעיר מולדתו ומיוליה שזה עתה נשא לאישה, עבורו הגירוש הוא מר ממוות. האב לורנס מצליח לשכנע את רומיאו שהוא בר מזל, והוא צריך להיות אסיר תודה על כך שלא נידון למוות. רומיאו ויוליה מבלים יחד את ליל הכלולות.

אביה של יוליה, שאינו יודע דבר על נישואיה, משדך לה את הרוזן העשיר פאריס. כדי להימנע מהנישואים הכפויים ולהשאר נאמנה לרומיאו, יוליה שותה שיקוי שהכין האב לורנס, ושיגרום לה להראות מתה במשך 42 שעות. האב לורנס מתכנן להודיע לרומיאו על כך, ושהשניים יוכלו להיפגש אחרי הלוויה ולברוח יחד. הוא שולח נזיר אחר עם מכתב הסבר על תוכניתו, אולם משרתו של רומיאו, בלטסאר, רואה שיוליה מתה, הוא ממהר להודיע לאדונו, ומגיע אליו לפני הודעתו של האב לורנס. ביאושו הולך רומיאו למקום קבורתה של יוליה שותה רעל ומתאבד. יוליה מתעוררת מעלפונה וכשהיא רואה את רומיאו המת היא דוקרת עצמה למוות בפגיון.

בהלוויה המשותפת שנערכת לשני הצעירים מסכימות המשפחות לסיים את הסכסוך שביניהן.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מתרחשת באיטליה בתקופת הרנסאנס, הצילומים נערכו באתרים אחדים:[3]

  • סצנת המרפסת צולמה בפלאצו בורגזה שבנה הקרדינל שיפיונה בורגזה במאה ה-16 בארטנה (Artena) מדרום לרומא.
  • הסצנות בכנסייה צולמו בכנסיית סט פייטרו, כנסייה בסגנון רומנסקי, בטוסקניה שמצפון לרומא.
  • סצנת הקבר צולמה גם בטוסקניה
  • הסצנות בארמון של משפחת קפולט צולמו בפאלאצו פיקולומיני שנבנה על ידי האפיפיור פיוס השני בשנים 1459- 1462 בעיר פיינצה שבנפת סיינה.
  • הסצנות ברחובות צולמו גם כן בפיינצה.
  • סצנות קטטות הרחוב צולמו בעיר גוביו שבנפת אומבריה.

על פי האוטוביוגרפיה של פרנקו זפירלי התפקיד של רומיאו הוצע בתחילה לפול מקרטני.[4]

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצאו לאור שתי גרסאות של פסקול הסרט, שנכתב על ידי נינו רוטה.[5]

במיוחד התפרסם השיר "What Is a Youth" ללחנו של רוטה, מילים של יוג'ין וולטר, בביצוע גלן וסטון, המושר בסרט על ידי טרובדור ושלחנו הוא נעימת הנושא של הסרט.

  • Side One
  1. "Prologue" 2:46
  2. "What Is a Youth" 7:24
  3. "The Balcony Scene" 9:26
  • Side Two
  1. "Romeo & Juliet Are Wed" 3:00
  2. "The Death Of Mercutio And Tybalt" 3:35
  3. "Farewell Love Scene" 4:21
  4. "The Likeness Of Death" 2:36
  5. "In Capulet's Tomb" 7:22
  6. "All Are Punished" 2:07

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Adler, Renata (9 באוקטובר 1968). "Movie Review - Romeo and Juliet (1968)". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2012. 
  2. ^ Ebert, Roger (15 באוקטובר 1968). "Romeo and Juliet". Chicago Sun Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-21 December 2007. בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2012. 
  3. ^ Liner notes (back cover) from Romeo & Juliet: Original Soundtrack Recording, 1968, Capitol Records ST 2993
  4. ^ "Did You Know?". IMDb. בדיקה אחרונה ב-3 באוגוסט 2009. 
  5. ^ "Romeo & Juliet: Nino Rota: Music". Amazon.com. בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2012.