רומן בארדה

רומן בארדה
Romain Bardet
	בארדה, טור דה ל'אן 2014
לידה	9 בנובמבר 1990 (בן 33); בריוד, צרפת
גובה	184 ס״מ
משקל	65 ק"ג
קבוצה נוכחית	Team dsm-firmenich PostNL
קבוצות עבר	AG2R La Mondiale (2020-2012)
הישגי שיא	גרנד טורס טור דה פראנס: קטגוריית ההרים (2019) 3 קטעים (2015, 2016, 2017) הרוכב האגרסיבי (2015)
	מאזן מדליות
מתחרה עבור צרפת
אליפות העולם

רומן בארדה (נולד ב-9 בנובמבר 1990) הוא רוכב אופני כביש מקצועי צרפתי כיום (2022) בTeam dsm-firmenich PostNL. את רובה של הקריירה המקצועית שלו, בין השנים 2012-2020 עשה בקבוצת AG2R La Mondiale. בטור דה פראנס 2016 סיים במקום השני וב-2017 סיים במקום השלישי, כשב-2019 ניצח את קטגוריית ההרים וניצח בסך הכל כשלושה קטעים במרוץ (2015, 2016, 2017). בנוסף לכך הוא סגן אלוף העולם (אינסברוק 2018).

למרות הקריירה המקצוענית התובענית שלו כרוכב אופניים, בארדה סיים לימודים אקדמיים במנהל עסקים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כילד רומן בארדה היה חובב אופניים, הוא היה ממעריציו של הרוכב הצרפתי דויד מונקוטי (אנ'). ב-2007 החל להתאמן ברכיבת אופניים תחת ונסן לאבנו (אנ') ממנהלי קבוצת AG2R וב-2012 החל לרכוב כמקצוען. ב-2011 בארדה התחרה בטור דה ל'אווניר במדי נבחרת צרפת, מרוץ שנחשב לטור דה פראנס של הרוכבים הצעירים, וסיים 12 כללי. הוא התחרה באליפות אירופה עד גיל 23 שהתקיימה באיטליה, אך לא סיים את המירוץ^[1].

AG2R La Mondiale (2012–2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארדה חתם בקבוצת AG2R La Mondiale הצרפתית, במה שהפך להיות החוזה המקצועני הראשון שלו. הוא השתתף בטור של טורקיה וסיים במקום ה-4 הכללי. בטור של קליפורניה, סיים במקום ה-25 הכללי^[2]. הוא התחרה במונומנט האיטלקי, ג'ירו די לומברדיה וסיים במקום ה-29.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארדה התחרה לראשונה בטור דה פראנס, וזה הפך להיות הגרנד טור הראשון שלו. הוא סיים במקום ה-15 הכללי. והתוצאה הכי טובה שלו הייתה המקום ה-11 בקטע ה-20. הוא התחרה בקלאסיקה סן סבסטיאן וסיים במקום ה-20. הוא ניצח את מרוץ הטור דה ל'אן, ובאליפות העולם הגיע במקום ה-28.

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארדה ניצח את מרוץ ה-ואלנס דרומה קלאסיק, ובלייז'–בסטון–לייז' הגיע במקום ה-10. בדופינה ליברה, הגיע במקום ה-5, ואילו באליפות צרפת באופני כביש הגיע במקום ה-37. בטור דה פראנס כבר שיפר את יכולותיו וסיים במקום ה-6, אך בפער של 11:26 ממנצח המרוץ, וינצ'נצו ניבאלי האיטלקי. בג'ירו די לומברדיה הגיע במקום ה-11.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארדה המשיך להתקדם וסיים 6 בלייז'–בסטון–לייז', הוא ניצח את הקטע ה-5 בדופינה ליברה וסיים 6 כללי. באליפות צרפת, הגיע במקום ה-11. בטור דה פראנס השיג את הניצחון הראשון שלו בקטע בגרנד טור, כאשר בקטע ה-18 עשה זאת וסיים בסופו של דבר 9 כללי. במילאנו–טורינו, הגיע במקום ה-^[3]11.

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה זו בארדה רשם את מה שנחשבת בעיני רבים, כאחת העונות הטובות בקריירה שלו. הוא ניצח את הקטע ה-19 בטור דה פראנס, וסיים 2 כללי. בג'ירו דל'אמיליה סיים שני, במילאנו–טורינו סיים תשיעי ובאיל לומברדיה סיים רביעי. באליפות צרפת סיים במקום ה-10, ובלייז'–בסטון–לייז' סיים במקום ה-13. ובדופינה ליברה, סיים במקום ה-2 הכללי.

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלייז'–בסטון–לייז' סיים 6, ובלה פלש ואלון סיים במקום ה-13. בטור של חבל הבסקים סיים 2 בקטע ה-5 ו-15 כללי. בטור דה פראנס, ניצח את הקטע ה-12 וסיים שלישי. לאחר שרק שנייה אחת הבדילה בינו לבין המקום הרביעי, מיקל לנדה הספרדי. באוגוסט בארדה התחרה לראשונה בגראנד טור שהוא לא הטור דה פראנס, כשנבחר לוואלטה אספנייה. אך סיים רק במקום ה-17 הכללי.

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארדה סיים 2 בסטראדה ביאנקה, לאחר טיש בנוט הבלגי. בלייז'–בסטון–לייז' הגיע במקום ה-3, לאחר שבוב יאנגלס ניצח מבריחת יחיד. בלה פלש ואלון הגיע בארדה במקום ה-9. בטור דה פראנס הגיע במקום ה-6 הכללי, כשגריינט תומאס ניצח במרוץ. ובאליפות העולם הגיע במקום ה-2 לאחר שהפסיד בספרינט לאלחנדרו ולוורדה, בדופינה ליברה, סיים במקום ה-3 הכללי.

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארדה התחרה במרוץ אופניים חד יומי שהסתיים בהר מון ונטו, וסיים במקום ה-2, לאחר חסוס הראדה המנצח. בטור דה פראנס, איכזב ואיבד בקטע השישי וההררי הראשון סיכוי מעשי לניצחון, בעקבות כך שינה בשבוע השלישי את מטרותיו, ועבר להתמקד בקטגוריית ההרים, בשלב ה-18 שהסתיים בניצחון של נאירו קינטנה נכנס לבריחה והשיג מספיק נקודות בשביל לעקוף את טים ולנס. הוא שמר על ההובלה בקטגוריה עד סוף המרוץ וסיים 15 כללי.

2021 - קבוצת DSM[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 באוגוסט 2020 הודיעה קבוצת DSM שבארדה חתם אצלה לחוזה של שנתיים החל משנת 2021, ובכך יעזוב את AG2R La Mondiale לאחר תשע עונות במדיה. לפי בארדה הסיבות לעזיבה היו אי התאמות בין רצונו של בארדה לרצון הקבוצה למטרותיו.^[4]