רונן פרי

רונן פרי
	אין תמונה חופשית
לידה	1974 (בן 50 בערך); תל אביב-יפו, ישראל
ענף מדעי	משפטים
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב; האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט	יצחק אנגלרד
מוסדות	אוניברסיטת חיפה
פרסים והוקרה	פרס פתאל לחקר המשפט (תשע"ה)

רונן פרי (נולד ב-1974) הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, מומחה לדיני נזיקין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי נולד בתל אביב. למד בפרויקט המחוננים של משרד החינוך בבית הספר על שם א.ד. גורדון ובתיכון אילון בחולון. קיבל תואר ראשון בהצטיינות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (1996). את התואר הראשון השלים כעתודאי במסגרת התוכנית החד-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן. בין השנים 1997–2000 שירת כקצין מחקר והדרכה ולאחר מכן כקצין ייעוץ בפרקליטות הצבאית. בהמשך שנת 2000 השלים את עבודת הדוקטורט בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת המסלול הישיר בהנחיית השופט בדימוס יצחק אנגלרד. קיבל את התואר בהצטיינות יתירה (Summa cum laude). בין השנים 2000–2002 למד בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב.

מכהן כחבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה משנת 2001 וכמרצה מן החוץ בבית הספר למנהל עסקים באותה האוניברסיטה. בשנת 2008 קודם לדרגת פרופסור חבר ובשנת 2012 לדרגת פרופסור מן המניין. היה חוקר אורח באוניברסיטת ניו יורק, באוניברסיטת אוקספורד, באוניברסיטת וינה ובאוניברסיטת פומפאו פאברה בברצלונה.

ספרו "ריקושטים כלכליים" (2002) עוסק בנזקי ריקושט, ומאמריו עוסקים במיוחד בדיני נזיקין (ובפרט בגבולות עוולת הרשלנות), דיני ביטוח, דיני חוזים ותורת המשפט. כמו כן עוסק פרי במחקרים אמפיריים על המשפט.

פרי הוא עורך בכיר בכתב העת "Journal of Tort Law", חבר מערכת לשעבר ב-"Law & Social Inquiry", חבר מערכת ב-"Asian Journal of Law and Economics", ועורך ראשי של כתב העת "דין ודברים". כמו כן משמש מאז 2010 כרפורטר של ישראל ב"ספרי השנה של דיני הנזיקין באירופה" ובפרויקטים הבינלאומיים של האגודה העולמית לדיני נזיקין (World Tort Law Society).

כיהן כיושב ראש האגודה הישראלית למשפט פרטי, מנהל את המרכז הבינלאומי לסיכון, אחריות וביטוח ע"ש וילי ז' אפטוביצר, חבר ב-European Law Institute, באקדמיה הגלובלית הצעירה (GYA), במרכז האירופי לדיני נזיקין וביטוח וב-World Tort Law Society (בשנים 2018–2021 כראש פרויקט המחקר על personality rights). זוכה פרס פתאל לחקר המשפט לשנת תשע"ה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]