רותם ברוכין

רותם ברוכין
לידה	12 במאי 1982 (בת 40); פתח תקווה, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
סוגה	פנטזיה
פרסים והוקרה	פרס גפן

רותם ברוכין (נולדה ב-12 במאי 1982) היא סופרת, מחזאית, תסריטאית ובמאית ישראלית; כלת פרס גפן שבע פעמים - יותר מכל סופר ישראלי אחר^[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רותם ברוכין נולדה בפתח תקווה, גדלה בגבעת שמואל ומתגוררת כיום ברמת גן. היא בוגרת תואר ראשון בתסריטאות בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב.

ברוכין מפרסמת סיפורים קצרים בסוגת הפנטזיה מאז שנת 2004. סיפוריה הרבים התפרסמו באכסניות שונות בארץ, ביניהן מגזין האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, המגזין המקוון "בלי פאניקה" ואסופת הסיפורים האלקטרונית "געגועים למחר"; ובדפוס: במגזין חלומות באספמיה, המימד העשירי ומגזין מרקורי. בנוסף, כתבה ברוכין לשבועון הנוער ראש 1 סיפורים מתמשכים שפורסמו בעיתון במשך כשנתיים. סיפוריה מפורסמים באופן קבוע באסופת הסיפורים הספקולטיבית הישראלית היה יהיה מאז הוצאת הכרך הראשון של האסופה בשנת 2009^[2].

שישה עשר מסיפוריה היו מועמדים לפרס גפן בתחום המדע הבדיוני והפנטזיה וברוכין היא כלת שישה פרסי גפן^[1]. בשנת 2007 זכתה בפרס על סיפורה הקצר "במראה". בשנת 2013 זכתה בפרס על סיפורה "הפוך, לקחת". בשנת 2014 זכתה בפרס על סיפורה "וויסקי בקנקן". בשנת 2017 זכתה בפרס על סיפורה "מציאות ואבידות". בשנת 2018 זכה סיפורה "הפוך, לקחת" בפרס גפן מיוחד, ה"רטרו גפן", שחולק לרגל 20 שנה לפרס, אשר כל מועמדי הפרס בעבר היו מועמדים לו. בשנת 2019 זכתה בפרס על סיפורה "הדרקון האחרון שלי"^[3]. בשנת 2022 ראה אור בהוצאת זמורה ביתן רומן הביכורים שלה "שומרי הערים", המבוסס על עולם רוחות הערים שיצרה בסיפוריה הקצרים^[4].

מחזותיה של ברוכין הוצגו בתיאטרון צוותא, תיאטרון סוזן דלל, במרכז העירוני לקהילה הגאה בתל אביב ומעל במות נוספות. כמו כן כתבה מספר פרקים לסדרת הטלוויזיה לנוער החולמים ששודרה בערוץ הילדים של HOT.