רות לנגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רות לנגר-לורנס
Ruth Langer
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1921
וינה אוסטריה
פטירה 2 במאי 1999 (בגיל 78 בערך)
לונדון בריטניה
מידע כללי
מדינה אוסטריהאוסטריה אוסטריה
ספורט
ענף ספורט שחייה תחרותית
מועדון הכח וינה
מאמן זיגו ורטהיימר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רות לנגר-לורנסגרמנית: Ruth Langer-Lawrence; ‏ 1921 - 2 במאי 1999) הייתה שחיינית יהודייה-אוסטרית. אלופה ושיאנית אוסטריה בשחייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנגר נולדה וגדלה בווינה. היא החלה להתאמן בשחייה בגיל 11 בקבוצת הכח וינה בהדרכת זיגו ורטהיימר[1]. בהיותה בת 14 בשנת 1935 נבחרה לייצג את אוסטריה בתחרויות עם הונגריה וצ'כיה וזכתה במקום השני בשחיית 200 מטר חתירה[2]. במאי 1936 זכתה במקום שלישי ב-100 מטר חתירה[3]. באמצע שנת 1936 זכתה באליפות אוסטריה במשחים ל-100 מטר חופשי ול-400 מטר חופשי בשיאי אוסטריה חדשים[4].

בשנת 1936 נבחרה לנגר לייצג את אוסטריה באולימפיאדת ברלין, אולם היא סירבה להשתתף באולימפיאדה, יחד עם השחייניות יהודית דויטש-הספל ולוסי גולדנר, במחאה על מדיניותו של אדולף היטלר, באומרה "אני מסרבת להתחרות על אדמה שמוציאה להורג בצורה מבישה את עמי". בעקבות כך, התאחדות השחייה האוסטרית אסרה עליה להשתתף בתחרויות למשך שנתיים. בעקבות בקשת חנינה החליטה ההתאחדות להאריך את ההשעיה לשנתיים וחצי[5][6][7].

בשנת 1938 עם סיפוחה של אוסטריה על ידי גרמניה, צבעה לנגר את שערה לבלונד ובאמצעות דרכון מזויף ברחה לאיטליה. בשנת 1939 היא קיבלה מקלט מדיני בבריטניה. היא זכתה באליפות בריטניה האחרונה למשחים ארוכים, במשחה ל-5 מייל בנהר התמזה, בין גשר קיו לגשר פאטני[8], בשיא בריטי חדש של 74:04 דקות[9]. חמישה שבועות לאחר מכן, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, פונתה לנגר מלונדון לבאת' והוגדרה כ"אויבת זרה". לאחר מכן, היא הורשתה לשוב ללונדון. בשנת 1943 היא נישאה לג'ון לורנס ולהם נולדו בן ובת והמשפחה התגוררה בלונדון.

בשנת 1995 התנצל הפרלמנט האוסטרי רשמית בפני לנגר והחזיר את שיאיה והישגיה לספרים.

לפני אולימפיאדת אטלנטה (1996), לנגר אמרה לרויטרס: "בכל פעם שהמשחקים האולימפיים מתקיימים, כואב לי את הלב. זה משהו שיישאר לכל חיים. ההשתתפות האולימפית הייתה הזדמנות של פעם בחיים, אבל כיהודיה, לא יעלה על הדעת בשבילי לקחת חלק בתחרויות אלה בגרמניה הנאצית, שבהם אנשיי נרדפו."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]