יהודית דויטש-הספל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודית דויטש-הספל
Judith Deutsch-Haspel
Judith Haspel.jpg
יהודית דויטש-הספל
מידע כללי
לאום אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
תאריך לידה 18 באוגוסט 1918
מקום לידה וינה אוסטריה
פטירה 19 בנובמבר 2004 (בגיל 86)
מקום פטירה הרצליה, ישראל
ספורט
ענף ספורט שחייה תחרותית
תת ענף חופשי
מועדון הכח וינה
מאמן זיגו ורטהיימר
מאזן מדליות
מתחרה עבור אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
המכביה
זהב המכביה השנייה 1935 4x100 מטר חופשי
פינת הנצחה ליהודית דויטש-הספל במוזיאון מכבי ברמת גן

יהודית דויטש-הספלגרמנית: Judith Deutsch-Haspel18 באוגוסט 1918 - 19 בנובמבר 2004), הייתה שחיינית אוסטרית-ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודית דויטש נולדה בווינה למשפחה ציונית. אביה, תיאודור דויטש היה ממקימי מועדון הספורט הכח וינה. אמה, רחל דויטש הייתה ד"ר לתולדות האמנות ומהיהודיות הראשונות בווינה שזכו לתואר אקדמי שלישי.

כילדה יהודייה, לא הורשתה דויטש להצטרף למרבית מועדוני האתלטיקה באוסטריה, והיא הצטרפה למועדון האתלטיקה היהודי הכח וינה, שם זכתה בתארים רבים וקבעה שיאי אוסטריה חדשים בשחייה חופשית למרחקים בינוניים וארוכים.

במכביה השנייה שנערכה באפריל 1935 זכתה הספל במדליית זהב בשמהח שליחות 4x100 מטר בתוצאה של 5:34.6 דקות וסיימה במקום רביעי במשחה ל-100 מטר חופשי.[1][2][3].

בשנת 1935 קבעה דויטש 12 שיאי אוסטריה חדשים בשחייה וזכתה בפרס ספורטאית השנה, שניתן על ידי רשות הספורט האוסטרית.[4]

בשנת 1936 קיבלה דויטש את עיטור הכבוד האוסטרי כאחת משלוש האתלטיות הטובות ביותר במדינה ונבחרה לייצג את אוסטריה באולימפיאדת ברלין (איגוד הספורט האוסטרי איפשר באופן מפורש לספורטאים יהודים להצטרף למשלחת הלאומית). דויטש סירבה להשתתף באולימפיאדה, יחד עם השחייניות רות לנגר ולוסי גולדנר, במחאה על מדיניותו של אדולף היטלר, באומרה במכתבה "המצפון אינו מאפשר לי להתחרות בגרמניה. אני מבינה שאני מוותרת על זכותי לייצג את אוסטריה. אבקש כי לא ייעשו מאמצים לשנות את דעתי". בדיעבד הסבירה שהחליטה שלא לצאת למשחקים כי הושפעה מן השלטים שהציבו הנאצים בבריכות השחייה בגרמניה לפיהן הכניסה לכלבים וליהודים נאסרה. בעקבותיה הודיעו ספורטאים יהודים-אוסטרים נוספים על סירובם לצאת לאולימפיאדה. בתגובה פדרציית השחייה האוסטרית שללה את חברותה בנבחרת ללא הגבלת זמן, אולם בעקבות לחץ בינלאומי הופחתה השלילה לשנתיים. בנוסף נשללו ממנה כל תאריה ומחקו את שמה מספרי השיאים.

עוד באותה שנה עלתה דויטש לארץ ישראל והשתקעה בחיפה, שבה שכנה הבריכה האולימפית היחידה באותם ימים. בארץ שחתה דויטש במסגרת "ברית מכבים עתיד". בשנת 1938 קבעה שיא ארץ ישראל במשחה ל-100 מטר חופשי, שיא שהחזיק מעמד 14 שנה. נוסף לכך, זכתה דויטש, מיד עם עלייתה באליפות ארץ ישראל בשחייה לנשים. בשנת 1939 ייצגה את האוניברסיטה העברית בתחרות סטודנטים בינלאומית. היא נישאה לברנרד הספל, רופא במקצועו, אותו הכירה ב"הכח וינה" כשוער קבוצת ההוקי שדה.

בשנת 1995 התנצל איגוד הספורט האוסטרי רשמית בפני דויטש והחזיר את שיאיה לספרים.

דויטש סיפרה את סיפורה בסרט התיעודי "הכח לשחות" שיצא לאקרנים בשנת 2004. הסרט מספר את סיפורן של שחייניות הכח וינה.

בגיל 86 נפטרה דויטש בהרצליה, ישראל.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמה נקרא "מעלה יהודית" בהרצליה ב' וכן גשר הנשקף לנהר הדנובה בווינה. במוזיאון מכבי בכפר המכביה ברמת גן, יש פינת הנצחה ליהודית דויטש-הספל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]