רות פיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רות פיין
Ruth Fine
RuthFine.jpg
לידה 1957 (בת 64 בערך)
בואנוס איירס, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ספרות
מקום מגורים ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה, ישראל ישראלישראל
מקום לימודים
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום הספרות הלטינו-אמריקנית; יצירותיהם של מיגל דה סרוונטס וחורחה לואיס בורחס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רות ויוויאנה פיין (נולדה ב־1957) היא פרופסור מן המניין וראש החוג ללימודים ספרדיים ולטינו אמריקאיים באוניברסיטה העברית וחוקרת ישראלית, הגרה בירושלים ועוסקת בספרות ספרדית ולטינו-אמריקנית. פיין מתמחה בסיפורת תור הזהב של ספרד (המאות ה-16 וה-17), ובפרט ביצירתו של מיגל דה סרוונטס.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בארגנטינה, בת למשפחת נוסנוביץ. בשנת 1981 קיבלה תואר שני מאוניברסיטת בואנוס איירס בספרות כללית והשוואתית, ספרות ספרדית ופילולוגיה. עם תום לימודיה עלתה לישראל בשנת 1981. בשנת 1998 קיבלה תואר דוקטור לספרות ספרדואמריקה הלטינית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פיין הייתה מרצה מן המניין בחוג ללימודים ספרדיים ולטינו-אמריקניים בשנת 1991. מאז שנת 2005 היא פרופסור חבר בחוג ומשנת 2014 פרופסור מן המניין.

בשנים 2007–2018 פיין עמדה בראש אגודת ההיספניסטים בישראל. כמו כן היא מרכזת את תחום ספרד ופורטוגל במפעל לתרגום ספרות מופת, סגנית נשיא האגודה הבינלאומית של הסרוונטיסטים ושותפה בארגונים אחרים העוסקים בתרבות ובספרות ספרדית. היא מכהנת כנשיאת אגודת ההיספניסטים הבינלאומית (AIH).

פיין חקרה, בין השאר, את התאוריה הספרותית של תור הזהב של ספרד, את נוכחות התנ"ך ושל הספרות היהודית ביצירותיהם של חורחה לואיס בורחס ומיגל דה סרוונטס, ואת ספרות המומרים לאחר גירוש ספרד.

רות פיין שימשה פרופסור אורחת באוניברסיטאות ומכונים ברחבי העולם, כגון באוניברסיטת לייפציג, אוניברסיטת בואנוס איירס, מכון סרוונטס במדריד, אוניברסיטת נווארה בספרד, אוניברסיטת היידלברג, אוניברסיטת סאו פאולו, אוניברסיטת הרטפורד ועוד.

הייתה נשואה לסופר והחוקר ד"ר יונתן פיין, בנה של המשוררת זרובבלה ששונקין ונכדו של המשורר אלכסנדר פן, שנפטר מדום לב בשנת 2015.[2]

בשנת 2013 ממשלת ספרד העניקה לה אות כבוד (Orden del Mérito Civil) על פועלה בפיתוח היחסים התרבותיים בין ספרד וישראל ועל קידום התרבות והספרות הספרדית בארץ.

בשנת 2016 היא נבחרה לחברה באקדמיה המלכותית של ספרד (Real Academia Española).[3]

בשנת 2019 היא קיבלה תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת נווארה בספרד.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ruth Fine, Susanne Zepp, Natalia Gordinsky, Kader Konuk, Claudia Olk and Galili Shahar (eds.), Disseminating Jewish Literatures. Knowledge, Research, Curricula. Berlin: De Gruyter, 2020
  • Ruth Fine, Galia Press-Barnatan and Arie M. Kacowicz (eds.) The Relevance of Regions in a Globalized World: Bridging the Social Sciences - Humanities Gap. New York and London: Routledge, 2019
  • Ruth Fine, Mariano de la Campa, Aurelio González and Christoph Strosetzki (eds.) El libro y sus circunstancias. In memoriam Klaus D. Vervuert. Madrid-Frankfurt Am Main: Iberoamericana-Vervuert, 2019
  • Ruth Fine, Yosef Kaplan, Yoav Rinon and Shimrit Peled (eds.) Eros, Family and Community. Hildesheim- Zürich- New York: Georg Olms Verlag, 2018
  • Ruth Fine, Reescrituras bíblicas cervantinas. Biblioteca Áurea Hispánica-Iberoamericana. Frankfurt am Main/Madrid: Vervuert / Iberoamericana, 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Academic Staff, Prof. Ruth Fine". (הקישור אינו פעיל)
  2. ^ "ד”ר יונתן פיין ז”ל". 
  3. ^ Ruth Fine, Real Academia Española (בספרדית)