מדרחוב נורדאו (חיפה)
 | |
| מדרחוב נורדאו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | מקס נורדאו, פעיל ציוני חשוב |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| עיר | חיפה |
| רובע | הדר הכרמל |
| קואורדינטות | 32°48′31″N 34°59′56″E / 32.808722222222°N 34.998944444444°E |
  | |
רחוב נורדאו (מדרחוב נורדאו) הוא רחוב מרכזי בשכונת הדר הכרמל בחיפה; המדרחוב הראשון בעיר. אם כי בפועל הוא "רחוב הולנדי", מאחר שמותרת בו תנועה וחניה של כלי רכב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרחוב כולל מגוון מבנים בסגנון אקלקטי ובין-לאומי ("באוהאוס") שנבנו בשנות ה-30. במשך עשרות שנים שימש הרחוב מרכז עסקים, קניות ובילוי. הוא אכלס חנויות רבות, ובלטו בו חנויות לבדים וטקסטיל וכן צורפים ותכשיטנים. כמו כן פעלו בו בתי קפה ותיקים, ובהם "וינה", "שטרנהיים", "קפה ריץ" ו"קפה יורדן"[1]. כמו כן שכנו בו משרדים ומרפאות.
בסוף שנות ה-50 חווה הרחוב לראשונה ירידה במסחר, עם פיתוח בניני משרדים באזורים אחרים של העיר ופתיחת הכרמלית ב-1959, כקילומטר ממערב לרחוב, שהפך את אזור רחוב הנביאים למרכזי יותר בסביבה[1]. בתגובה הוקמה ועדה של סוחרים בשיתוף העירייה לפיתוח הרחוב, להפעלת פעילות בידור ואירועים למשיכת קהל, כולל הארכת שעות הפעילות[2]. כתוצאה מכך התאוששה הפעילות המסחרית ברחוב[1].
בשנות ה-80, בעקבות שינויים דמוגרפיים שעברו על שכונת הדר הכרמל, החלה שוב דעיכה של הרחוב. תושביה המבוססים של השכונה נטשו אותה, והדבר גרם לירידת קרנו של הרחוב. בתגובה ראש העירייה אריה גוראל יזם את הפיכת רחוב נורדאו למדרחוב. במרץ 1987 נפתח "מדרחוב נורדאו"[3]. עם פתיחת המדרחוב הותר למסעדות ובתי הקפה במקום לפעול בשבת, אך לאחר מחאה של תושבים דתיים נאסר על העסקים להוציא כיסאות ושולחנות לרחוב בשבת[4]. בשנים הראשונות המדרחוב שקק חיים[5]. העירייה גם ארגנה אירועי תרבות ברחוב, בהם חגיגות פורים ופסטיבל חיפה להצגות ילדים[6][7]. אולם באמצע שנות ה-90, חלק גדול מבתי העסק והחנויות שפעלו בו נסגרו ועברו לקניונים החדשים ("קניון חיפה" שנפתח ב-1997 וה"גרנד קניון" שנפתח ב-1999) ולאזורים אחרים בעיר, בעיקר אזור המפרץ בו הוקמו מרכזי קניות רבים.
בשנות ה-90, בעקבות גל העלייה ממדינות חבר העמים והגעתם של עולים רבים לשכונת הדר, היה ניסיון להחיות את המדרחוב. אולם רוב החנויות שנפתחו בו פנו כמעט בלעדית לאוכלוסיית העולים והדבר הרחיק את הקונים הוותיקים לקניונים. עם הזמן עזבו את השכונה משפחות עולים צעירות, ובעקבותיהן גם חלק מהעולים המבוגרים שחששו להישאר בסביבה. את מקומם תפסו אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ועובדים זרים. שינויים אלו ותהליכים אורבניים נוספים המיטו מכה אנושה על המדרחוב. מחירי הנכסים במדרחוב צנחו בעשרות אחוזים[דרוש מקור]. חלק מהחנויות הושכרו לעובדים זרים והן פועלות כמועדונים. מאז העשור הראשון של המאה ה-21 הוא הפך מוקד לעובדים זרים וחסרי בית. המדרחוב משמש מרכזה של הקהילה הפיליפינית בצפון הארץ.
בשנת 2012 הקימה עיריית חיפה מנהלת ציבורית להתחדשות מדרחוב נורדאו. לצדה פועלת בהתנדבות "קבוצת מ.ק.ס" (ראשי תיבות: מתכננים, קהילה, סביבה; שמה מנציח את שמו הפרטי של מקס נורדאו שעל שמו קרוי הרחוב) הכוללת מתכננים ואנשי תרבות המתגוררים או פועלים בשכונת הדר. המנהלת עוסקת בכל ההיבטים של התחדשות עירונית, ובכלל זה שיקום ושיפוץ בניינים וייזום אירועי תרבות ואמנות ופסטיבלי רחוב[8]. בסוף העשור השני של המאה ה-21 חלה התאוששות מסוימת בפעילות המסחרית ברחוב, בעקבות תהליכי התחדשות העירונית ברחוב וסביבתו[9].
בנובמבר 2022 החלה עיריית חיפה בעבודות לשיקום מבנה קפה בנימין ההיסטורי בקצה מדרחוב נורדאו, בכניסה לגן בנימין[10].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 רחוב נורדאו – מרכז מסחרי עולה, הארץ, 1 בדצמבר 1961
- ^ יוזמה לפיתוח רח' נורדאו בחיפה, על המשמר, 29 בדצמבר 1959
- ^ ראובן בן־צבי, בלונים ואופנה פתחו את מדרחוב נורדאו, מעריב, 30 במרץ 1987
- ^ יגאל קוצר, חיפה: הדתיים לחצו, המדרחוב הושבת, חדשות, 31 במאי 1987
- ^ חיפה -מצאי חלקי - מדרחוב נורדאו, כותרת ראשית, 29 ביולי 1987
- ^ אמיר גילת, חיפה - פורים בפסח, מעריב, 3 באפריל 1988
- ^ יגאל קוצר, פסטיבל - הרומנים של כיפה אדומה, חדשות, 23 באפריל 1989
- ^ קשת רוזנבלום, להחזיר את ההוד להדר הכרמל, באתר הארץ, 30 בינואר 2013
- ^ דורון שפר, השיבה אל המדרחוב, באתר כלבו – חיפה והצפון, 16 ביוני 2018
- ^ חגית הורנשטיין, העירייה החלה בעבודות לשיקום מבנה קפה בנימין בהדר, באתר כלבו – חיפה והצפון, 3 בנובמבר 2022