רובעי חיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת מחוזות חיפה

העיר חיפה מחולקת לתשעה רבעים מנהליים. כל אחד מהרבעים מחולק לתתי-רובע המחולקים מצדם לשכונות.

החלוקה לרבעים בוצעה בידי עיריית חיפה בשנות ה-70 ומשמשת לצרכים סטטיסטיים. על פי נתוני העירייה נכון ל-2008[1] החלוקה של רובעי העיר היא כדלהלן:

חיפה בחלוקה לרבעים
מס' רובע רובע שטח בקמ"ר מספר תושבים אחוז משטח השיפוט העירוני אחוז מאוכלוסיית העיר
1 קריית חיים - קריית שמואל 4.16 32,600 6.5 13
2 מפרץ חיפה 20.51 - 31.8 -
3 העיר התחתית 1.92 12,600 3.0 5
4 מערב חיפה 9.76 39,100 15.1 15
5 כרמל 7.86 45,200 12.2 17
6 הדר 2.83 36,600 4.4 14
7 נווה שאנן - יזרעאליה 3.03 36,300 4.7 14
8 רמות נווה שאנן 3.82 19,400 5.9 7
9 רמות הכרמל 10.67 39,800 16.5 15
סה"כ 64.56 264,840 100 100

רובע קריית חיים - קריית שמואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית שמואל, השכונה הצפונית ביותר של חיפה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קריית חיים, קריית שמואל (חיפה)

הרובע הכולל את קריית חיים וקריית שמואל מהווה 6.5% משטח השיפוט של העיר. ברובע מתגוררים 32,600 תושבים המהווים 12.3% מתושבי העיר.

הרובע מחולק לשתי "קריות": קריית שמואל וקריית חיים.

רובע מפרץ חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעגן הדיג
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מפרץ חיפה (רובע)

רובע מפרץ חיפה הוא אזור רחב-ידיים המשתרע מצפון-מזרח לעיר התחתית לשפת מפרץ חיפה, לצד הכבישים 22 ו-4. אזור זה משמש כאזור התעשייה הראשי של חיפה, עוד מאז הניחו בו הבריטים את התשתית לבתי הזיקוק ולתעשיות שסביב נמל חיפה, בראשית המאה ה-20. כשכוללים יחדיו את שטח המפרץ והצ'ק פוסט עם שטח הנמל ויתר השטחים הלא מיושבים שסביבו, מתברר כי אזור זה מהווה כשליש משטחה המוניציפלי של חיפה; והוא מפריד, הלכה למעשה, בין קריית חיים לבין יתר חלקי העיר.

רובע העיר התחתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית טיפוסי ברחוב אבן גבירול
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – העיר התחתית

העיר התחתית או "העיר", הוא שמו של הרובע התופס את חלקו התחתון, המרכזי, של הכרך, ומאגד רצף של שכונות מרכזיות ואת חלקה הגדול של הפעילות הכלכלית של חיפה. זהו גם מיקומן של מרבית ההתפתחויות ההיסטוריות של העיר לדורותיה עד לקום המדינה, עוגן אדריכלי, היסטורי וימי, ומשכנה של קריית הממשלה המחוזית. בעיר התחתית מתגוררים כ-12,600 נפש המהווים כ-5% מכלל תושבי חיפה, מתוכם כ-70% הם ערבים בני דתות שונות.

העיר העתיקה של חיפה, שבמובנים היסטוריים היא למעשה "העיר החדשה", שכנה מאז אמצע המאה ה-18 על שפת המים בין ואדי סאליב וכיכר פריז של ימינו. במהלך המאה ה-19 התפתחו שכונות סביב לאותה עיר, שבהן התיישבו גרמנים, ערבים ויהודים. בראשית המאה ה-20 חנך השלטון העות'מאני את תחנת הרכבת הראשונה של חיפה, לימים תחנת מזרח. עם בוא האנגלים באה מודרניזציה של העיר התחתית, שבשנות ה-30 הפכה למע"ר של מטרופולין הולכת וגדלה. בכפיפה אחת עם בנייתו של הנמל העמוק, נסלל רחוב העצמאות, שחוצה את העיר ממערב למזרח. מאורעות הקרב על חיפה במלחמת השחרור לא פסחו על אף חלק מחלקיה של העיר התחתית. במהלך השנים הבאות הוסיף האזור לתפקד כמרכז עירוני, תעסוקתי ומוסדי, בעיקר בהקשר עם פעילות הנמל; אולם משנות ה-70 ירדה קרנו בהדרגה, ולקראת תום המאה הוא הוזנח כליל. בתחילת המאה ה-21 ננקטו צעדים שונים שמטרתם לשוב ולחזק את המרכז הישן של העיר ואת האזורים שסביב הנמל, שבעצמו עבר תמורות משמעותיות. רובע העיר התחתית החל מותח את פניו ומגלה סימני חיים במאבק מול הקניונים ושכונות הפרוורים.

חלוקת משנה של הרובע היא:

  • תת-רובע העיר התחתית מזרח, כאן נמצאים השוק הסיטונאי, המועצה הדתית, בית הספר של החינוך העצמאי "שערי תורה", ומטה מרחב חיפה של המשטרה. בתת-הרובע גרים 2,790 נפש ב-1,539 יחידות דיור, רובם ערבים. חלוקת משנה של תת-הרובע היא: בר יהודה, ארד אל-יהוד, ואדי סאליב.
  • תת-רובע העיר התחתית מרכז, כאן בנה דאהר אל-עומר את גרעין העיר "חיפה החדשה". כאן נמצאים שער פלמר, שהוא שער הכניסה ההיסטורי לנמל חיפה, ואזור המסחר והעסקים הצמוד אליו; קריית הממשלה ובניין "חלונות הסיטי" ועיקר מבני המשרדים, כיכר פריז עם תחנת הכרמלית, ותחנת הרכבת חיפה מרכז - השמונה.
  • תת-רובע העיר התחתית מערב, בו נמצאות השכונות: המושבה הגרמנית וואדי ניסנאס, התשעים ושלוש, שכונת בית הגפן, האיטלקים. כאן נמצאים מוזיאון העיר חיפה, מוזיאון חיפה לאמנות, בית הגפן, מכללת ויצ"ו, ארכיון העיר, המרכז לקידום למידה, בית הספר המחוזי להשתלמויות עובדי הוראה, המק"מ לקידום המחשוב בחינוך, הקונסבטוריון למוזיקה, בית החולים האיטלקי, בתי ספר ומרכזים לגיל השלישי.

רובע מערב חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערב חיפה

מערב חיפה הוא הרובע המשתרע לאורך חופה המערבי של חיפה מכף הכרמל בצפון ועד לגבול שטח השיפוט העירוני בדרום, וכולל את השכונות היושבות במישור לרגלי הר הכרמל לחוף הים התיכון. במערב חיפה מתגוררים כ-39,100 תושבים ושטחו 9.76 קמ"ר. ברובע מתקיימת זהות בין אחוז האוכלוסייה לבין אחוז השטח מכלל שטח חיפה, שניהם כ-15%.

בתחום הרובע נכסי טבע ובהם ראש הכרמל – מקום המפגש בין ההר והים, כף הכרמל, וחופי הים; ואתרים היסטוריים וארכאולוגיים חשובים ובראשם תל שקמונה וחיפה אל עתיקה.

חלוקת משנה של רובע מערב חיפה היא:

רובע הכרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורדיה, במבט מדרום
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כרמל (רובע)

הכרמל הוא רובע הבנוי לאורך חלקו הצפוני של רכס הכרמל ועל שלוחות שלו מערבה. שטחו הוא כ-7.86 קמ"ר המהווים כ-12% מכלל השטח העירוני, והוא הרובע המאוכלס ביותר בחיפה, עם כ-45,220 תושבים המהווים כ-17% מכלל תושבי העיר.

הכרמל היה מאוכלס עוד טרם תחילת העליות הציוניות לארץ ישראל. בין המתחמים הבנויים בו היו כרמלהיים, המנזר הכרמליתי, המגדלור וכבאביר. ההתיישבות היהודית החלה באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20, והתגברה בשנות ה-30 בימי העלייה החמישית.

חלוקת משנה של רובע הכרמל היא:

  • תת-רובע כרמליה - ורדיה - החלק הדרומי, בו נמצאות השכונות כרמליה, ורדיה והרחובות ביניהן. כרמליה ממוקמת על שלוחת רכס מערבית של הר הכרמל, וורדיה על שלוחה מזרחית. את שתיהן מאפיינת בנייה חדשה יחסית, והן עשירות בזוויות נוף.
  • תת-רובע כרמל מרכזי ומערבי, החלק הוותיק - כאן נמצאות השכונות כרמל מערבי, כרמל מרכזי וכבאביר. הכרמל המרכזי – שבו נמצא "מרכז הכרמל" – הוא העוגן של ההתיישבות בהר החל מתחילת המאה ה-20, ובו אתרי תרבות ופנאי רבים. הכרמל המערבי נבנה לאורך דרך הים החל משנות ה-30. כבאביר החל ככפר אחמדי בשנות ה-20 וכיום הוא שכונה יהודית-ערבית מבוססת.
  • תת-רובע כרמל צרפתי, בקצהו הצפוני של הרכס, בו נמצאת שכונת הכרמל הצרפתי ורחובות על ציר טשרניחובסקי-הציונות. תת-הרובע הוא משכנו של מתחם הצליינות והתיירות סטלה מאריס.

אף שהרובע הוא אזור מובחן למדי, אנשים רבים משתמשים בשם "כרמל" כ'שם גנרי' גם להתייחסות לשכונות שאינן נמצאות ברובע הכרמל, כמו אלו שנמצאות באחוזה או בציר אבא חושי.

רובע הדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת הרצליה ב-1907, שנת הקמתה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הדר הכרמל

הדר, או הדר הכרמל, הוא רובע מגורים המחולק לתת-הרבעים: "הדר הכרמל" (הדר מרכז), "הדר עליון", "הדר מערב" ו"הדר מזרח". שטח הרובע 2.863 קמ"ר המהווים 4.4% מהשטח העירוני של חיפה, מספר התושבים הוא 36,600 תושבים המהווים כ-13.8% מכלל תושבי העיר. ברובע אחוז גבוה (35.3%) של עולים חדשים, רובם ממדינות ברית המועצות לשעבר, ושיעור משמעותי (24.2%) של ערבים. הרובע שוכן במרכז המדרון הצפוני של הכרמל, מתחתיו נמצא רובע העיר התחתית, מעליו רובע הכרמל וממזרח לו, מופרד על ידי אפיק נחל הגיבורים, נמצא רובע נווה שאנן. השכונה הראשונה שנבנתה בהדר היא הרצליה, שבנייתה החלה ב-1907.

  • תת-רובע הדר מערב, בתת-הרובע מתגוררים 7,960 תושבים, מתוכם כ-66% ערבים וכ-20% עולים חדשים. בלב תת-הרובע נמצאים הגנים הבהאיים. הגנים מתפרסים מצפון לדרום, והקישור בין חלקיהם נעשה באמצעות גשרונים מטופחים שנבנו מעל שדרות הציונות ורחוב עבאס. המקדש הסמוך, אשר נבנה בשנות ה-50, הוא אחוזת קברם של מייסדי הדת הבהאית.
  • תת-רובע הדר עליון, בתת-הרובע מתגוררים 10,260 תושבים. הדר עליון הוקמה בשנות ה-30 של המאה ה-20, והיא משתרעת על המדרון התלול המחבר את הכרמל המרכזי עם הדר. זוהי שכונה פלורליסטית שבה גרים זה לצד זה מהגרים, אמנים, פעילים פוליטיים, חרדים ומשפחות חד-מיניות. כאן נמצא המרכז הרפואי בני ציון.
  • תת-רובע הדר מרכז, בתת-הרובע מתגוררים 9,040 תושבים שקרוב למחציתם (47.1%) עולים חדשים וכשליש (31.3%) ערבים. מרכז הדר הוא החלק ההיסטורי והצפוני של הרובע, שבמרכזו עוברים הרחובות הרצל, החלוץ ובלפור, שכונת הרצליה, "שכונת הטכניקום" וגוש הרחובות, שתוכנן כ"עיר גנים", שמשתרע ממזרח לרחוב בלפור ובמרכזו התיאטרון העירוני, מדרחוב נורדאו וגן בנימין. שלוש תחנות על הציר של הכרמלית משרתות את מרכז הדר: כיכר סולל-בונה, הנביאים ומסדה.
  • תת-רובע הדר מזרח, בתת-הרובע מתגוררים 9,350 תושבים, בהם חרדים רבים וריכוז עובדים זרים. תת-הרובע מחולק לשכונות יל"ג, גאולה ורמת ויז'ניץ הכוללת גם את מעונות גאולה.

רובע נווה שאנן - יזרעאליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נווה שאנן (חיפה)

נווה שאנן - יזרעאליה הוא רובע ששטחו כ-3 קמ"ר, המהווים כ-4.7% מהשטח העירוני. ברובע מתגוררים 36,330 תושבים, המהווים 13.7% מכלל תושבי העיר. הרובע קרוי על שם שכונת נווה שאנן שנוסדה ב-1920, והוא מתחלק לתת-הרבעים:

  • תת-רובע מורדות נווה שאנן, כולל את השכונות הוותיקות חליסה ותל עמל, לצד השכונות נוה יוסף, נוה פז, ורחובות שנסללו על מורדותיו הצפוניים של הכרמל וממשיכים רחובות ותיקים של נווה שאנן. קרוב למחצית מתושבי תת-הרובע הם עולים חדשים וכ-15% מתושביו ערבים.
  • תת-רובע נווה שאנן, כולל את שכונת נווה שאנן הוותיקה ורחובות המסתעפים ממנה.
  • תת-רובע יזרעאליה, נבנה החל בשנות ה-60, רחובו הראשי הוא רחוב אבא הילל סילבר.

רובע רמות נווה שאנן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נווה שאנן (חיפה)#רובע רמות נווה שאנן
  • תת-רובע זיו - רמת אלון, בו נכללות השכונות זיו, רמת אלון וקריית הטכניון.
  • תת-רובע רמז - ספיר, בו נכללות השכונות רמות רמז, רמת ספיר ורמת חן.

רובע רמות הכרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת דניה, בתצפית מכיוון חניון הצוק לכיוון מערב

שטחו של הרובע 10.67 קמ"ר כ-16.5% מכלל השטח העירוני. מתגוררים בו 39,800 תושבים המהווים כ-15% מכלל תושבי העיר. הרובע התחיל בשכונת אחוזה, וממנה התרחב לכל הכיוונים.

הוא מתחלק כדלהלן:

אחוזה, רוממה וציר חורב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אחוזת שמואל
  • תת-רובע רוממות, כולל את רוממה הישנה, רוממה החדשה ומספר שכונות נלוות. אתר העתיקות "ראש מיה" נמצא בתחום תת-הרובע.
  • תת-רובע אחוזה - אחוזה (או בשמה המלא אחוזת שמואל) קרויה על שם הנציב הראשון, סר הרברט סמואל. השכונה הוקמה בשנות ה-20 וה-30 כהתרחבות של היישוב היהודי בחיפה, בעיקר על ידי עולים מגרמניה. אחוזה היוותה את גרעין ההתיישבות על הרכס, וסביבה התפתחו השכונות הנוספות. זוהי שכונה מבוססת, שגובלת מדרום ברמת-בגין ורמת גולדה, ממזרח ברוממה ומצפון בשמבור ובכרמליה. ציר התחבורה המרכזי שלה הוא שדרות מוריה ורחוב חורב שבמרכזם כיכר חורב. במערב השכונה בית חולים כרמל - השלישי בגדלו בחיפה, ומצפון - כיכר דוד הכהן (כיכר ספר) שבה מקומות בילוי רבים.
  • תת-רובע ציר חורב ממשיך את אחוזה דרומה וכולל את הבתים שלאורך רחוב חורב וכן את השכונות רמת אשכול, רמת בגין וגבעת דאונס. את צפון תת-הרובע מציינת כיכר חורב, ובדרומו שוכן קמפוס בית בירם.
סביב בית הספר "איינשטיין" ניטשה מחלוקת ארוכת שנים, שסביבה היו אף מאבקי-הורים לאורך שנות ה-90, בשל האנטנה הצה"לית הגבוהה הניצבת בסמוך למבנה שנטען כי היא פולטת קרינה המסכנת את הילדים ואת תושבי האזור כולו.

דניה וציר אבא חושי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דניה (חיפה)

תת-רובע ציר אבא חושי נבנה בהמשכה של אחוזה החל משנות ה-60 כאזור-מגורים ובו שכונות יוקרה שונות.

  • הוד הכרמל (דניה) כוללת את שתי השכונות הרצופות המוכרות כדניה א' ודניה ב'.
    • דניה א' היא שכונת וילות. השם שדבק בה, ונגזר משם חברת הבנייה שבנתה אותה בשנות ה-60 וה-70, "דניה", נותר על כנו אף שבשלטים רשמיים היא מכונה לעתים "הוד הכרמל". מאוחר יותר יוחס השם לדנמרק ונקבע כשם הרחוב הראשי של השכונה, אליו נוספו רחובות המציינים מדינות ידידותיות נוספות. בתי השכונה גדולים ומצטיינים בגינות מרהיבות ודייריהם מתאפיינים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה.
    • דניה ב' כוללת בעיקר דופלקסים ווילות, שנבנו כהמשך של דניה הוותיקה על שלוחה שפורצת מערבה ונושקת לטירת כרמל. בשכונה קאנטרי קלאב ומרכז מסחרי. רבים מתושביה הם עובדי היי-טק.
  • רמת אלמוגי ורמת גולדה - צמד שכונות קטנות לאורך שדרות אבא חושי; משני עברי השדרה, בעלות מאפיינים כמעט זהים. בנייתן בשנות ה-90 השלימה את ניצול השטחים הפתוחים לאורך "הציר" בין דניה והכרמל הצפוני. האדריכלות בהן היא פרטית, נמוכה ברובה ומאופיינת בקובייתיות פונקציונליסטית עם שימוש רב במוטיבים קלאסיים, בכך, גולדה-אלמוגי מהווה חוליה המשכית בין רמת בגין לדניה א'. אוכלוסייתה היא ממעמד בינוני-גבוה.
  • רמת אדי ("סביוני דניה", או, לפי העירייה: "סביוני הכרמל") - בנייתה החלה בשנות ה-80 בשטח תלול מצדן המזרחי של שדרות אבא חושי, ובעשור העוקב באה תנופה של בניית מגדלי מגורים, שגובלים באלו של העיר נשר. השכונה מתאפיינת באוכלוסייה מבוססת ומבוגרת יחסית, של מבוגרים משפרי-דיור. חלק מהמבנים שנבנו בשכונה הועברו, בעקבות פסיקת בג"ץ משנת 2007, לשטח השיפוט של נשר.
  • קריית האוניברסיטה (רמת אבא חושי) - הקמפוס של אוניברסיטת חיפה משתרע לאורך רצועה של כקילומטר לתוך פארק הכרמל, וכולל את הפקולטות ואת מרבית השירותים האקדמיים כמו גם מגורי סטודנטים. ב-2006 יצא המוסד עם תוכנית שאפתנית להרחבת אזור המגורים במורד המדרון מזרחה, תוך הוספת מתקנים אקדמיים.
רמת אבא חושי היא הנקודה הטופוגרפית הגבוהה ביותר בתחומי חיפה המוניציפלית, שהיא גם הדרומית ביותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רובעי חיפה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עיריית חיפה: פרופיל שכונתי – מאפיינים לפי אזורים, 2008. כל הנתונים שמופיעים בערך מתייחסים לשנה זו.