רובעי חיפה
העיר חיפה מחולקת לתשעה רבעים מנהליים. כל אחד מהרבעים מחולק לתתי-רובע המחולקים מצדם לשכונות.
החלוקה לרבעים בוצעה בידי עיריית חיפה בשנות ה-70 ומשמשת לצרכים סטטיסטיים. על פי נתוני העירייה נכון ל-2015[1] החלוקה של רובעי העיר היא כדלהלן:
מס' רובע | רובע | שטח בקמ"ר | מספר תושבים | צפיפות אוכלוסין
(מס' תושבים לקמ"ר) |
אחוז משטח השיפוט העירוני | אחוז מאוכלוסיית העיר (2008) |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | קריית חיים - קריית שמואל | 5.31 | 36,680 | 6,906 | 6.5% | 13.3% |
2 | מפרץ חיפה | 20.51 | 1,340 | 65 | 31.8% | 0.5% |
3 | העיר התחתית | 1.85 | 12,100 | 6,537 | 3.0% | 4.4% |
4 | מערב חיפה | 9.33 | 39,700 | 4,259 | 15.1% | 14.3% |
5 | כרמל | 7.78 | 48,780 | 6,271 | 12.2% | 17.5% |
6 | הדר | 2.91 | 40,080 | 13,771 | 4.4% | 14.4% |
7 | נווה שאנן - יזרעאליה | 3.03 | 38,030 | 11,688 | 4.7% | 13.6% |
8 | רמות נווה שאנן | 3.60 | 21,490 | 5,973 | 5.9% | 7.7% |
9 | רמות הכרמל | 11.16 | 39,800 | 3,750 | 16.5% | 14.3% |
סה"כ | 64.55 | 278,900 | 4,320 | 100% | 100% |
רובע קריית חיים - קריית שמואל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קריית חיים, קריית שמואל (חיפה)
הרובע הכולל את קריית חיים וקריית שמואל מהווה 6.5% משטח השיפוט של העיר. ברובע מתגוררים 32,600 תושבים המהווים 12.3% מתושבי העיר.
הרובע מחולק לשתי "קריות": קריית שמואל וקריית חיים.
- תת-רובע קריית שמואל - שכונה בעלת אופי דתי המונה כ-5,650 תושבים, המהווה חלק מגוש "הקריות". השכונה מוקפת על ידי קריית חיים המערבית בדרום ובמערב, והערים קריית ים וקריית מוצקין בצפון ובמזרח. קריית שמואל הוקמה בשנות ה-30 של המאה ה-20 כשכונה לפועלים דתיים. יש בה שלושה בתי ספר יסודיים - ממלכתי דתי אהרון הרא"ה (על שמם של הצייר הרמן אהרן שטרוק, אשר התגורר בחיפה והקדיש את הונו לטובת מוסדות חינוך ותרבות בעיר, ועל שמו של הרא"ה), תלמוד תורה של חב"ד ובית ספר שמנהלו היה רב השכונה עקיבא הכרמי. כמו כן בשכונה ישיבה תיכונית: ישיבת בני עקיבא פרחי אהרן. רוב בנות השכונה לומדות באולפנת "סגולה" בקריית מוצקין. בשנת 2005 עברה מכללת שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך מנווה שאנן אל השכונה.
- תת-רובע קריית חיים מזרחית - משכונותיה המזרחיות של חיפה, המהווה חלק מגוש "הקריות", ובגודל אוכלוסייתה אינה נופלת מן הקריות האחרות. היא נקראת על שם חיים ארלוזורוב, איש תנועת העבודה שנרצח בתל אביב. גבולותיה: כביש עכו-חיפה במזרח, קריית מוצקין בצפון, קריית חיים מערבית במערב ואזור התעשייה של מפרץ חיפה בדרום. "ועד קריית חיים", שמבחינה פורמלית הוא אגודת מים, מתפקד כמינהלת מקומית של היישוב. קריית חיים הוקמה בראשית שנות ה-30. סגנון בנייתה וחיי תושביה המחישו את האידיאלים של הסוציאליזם האוטופיסטי ובכך הייתה השכונה לספינת הדגל של "העיר האדומה" כולה. במוסדות שצמחו בה ומזוהים איתה נכללים הפועל חיפה, בית העם - שהפך עם השנים לתיאטרון הצפון, בית מפלגת העבודה ההיסטורי, קואופרטיב מזון ואגודת המים; שני קנים גדולים של השומר הצעיר ושל הנוער העובד והלומד, וחורשת אקליפטוס גדולה שדוללה בינתיים.
- תת-רובע קריית חיים מערבית - נבנה על הדיונה שלחוף הים, עם בוא העליות של שנות ה-50. מסילת רכבת מפרידה את קריית חיים המערבית משכנתה המזרחית המבוססת. מצפון לה - קריית שמואל וקריית ים, ובדרומה משתרעת חוות מכלי דלק. בין שתי השכונות קיימים הבדלים סוציואקונומיים, אך את שתיהן מאפיינת בנייה נמוכה וצנועה.
רובע מפרץ חיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מפרץ חיפה (רובע)
רובע מפרץ חיפה הוא אזור רחב-ידיים המשתרע מצפון-מזרח לעיר התחתית לשפת מפרץ חיפה, לצד הכבישים 22 ו-4. אזור זה משמש כאזור התעשייה הראשי של חיפה, עוד מאז הניחו בו הבריטים את התשתית לבתי הזיקוק ולתעשיות שסביב נמל חיפה, בראשית המאה ה-20. כשכוללים יחדיו את שטח המפרץ והצ'ק פוסט עם שטח הנמל ויתר השטחים הלא מיושבים שסביבו, מתברר כי אזור זה מהווה כשליש משטחה המוניציפלי של חיפה; והוא מפריד, הלכה למעשה, בין קריית חיים לבין יתר חלקי העיר.
- תת-רובע חלוצי התעשייה הוא חלקו הצפוני של הרובע, כלולים בו בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים (נוספו לשטח השיפוט של חיפה ב-2005), "מגדל-אור" - מוסד שיקום לעיוורים, חוות המכלים, משרד הרישוי של חיפה, מרכז מסחרי סביב צומת אתא, מרכז מסחרי "חוצות המפרץ" ותחנת הרכבת הצמודה הקרויה על שמו, מרכז מסחרי באזור האצטדיון ואדמירליטי, מעון לנכים "בית קסלר", מועדונים ואזור בילוי ב"עמק האלכוהול", מתחם "שוק רמלה לוד", ומרכז שיקום וספורט של איל"ן.
- תת-רובע לב-המפרץ הקרוי על שם קניון לב המפרץ, כולל בסמוך לקניון את תחנת הרכבת מרכזית המפרץ, הקרויה גם היא על שמו, ואת מסוף האוטובוסים "מרכזית המפרץ". כן מצויים ברובע מפעלי התעשייה "חיפה כימיקלים" ו"הזרע", סדנאות של רכבת ישראל ומוזיאון הרכבת, אזור תעשייה בחוף שמן הכולל תחנת כוח של חברת החשמל, תחנת כיבוי אש אזורית ומוזיאון השמן בשטחו של מפעל שמן. החלק הדרומי של תת-הרובע הוא הצ'ק פוסט, שנקרא כך על שם הצומת שבמרכזו, שבעבר שימש כנקודת בידוק של הצבא הבריטי (Check Post). בעשור השני של המאה ה-21 צפויים לפעול בצומת הצ'ק פוסט מיזמי תחבורה שיכללו את המטרונית ותחנת רכבל.[2]
- תת-רובע נמל חיפה - נמל הקישון, בתת-רובע זה כלולים מפעלי תעשייה, נמל התעופה חיפה והמכללה הטכנולוגית של חיל האוויר ולידה אגודת צער בעלי חיים של חיפה, מספנות ישראל, מספנות חיל הים, נמל הקישון - כולל מעגן הדייג ומעגן היאכטות, ונמל חיפה. בשולי הרובע ממגורות דגון ומוזיאון הדגן. בעבר היה ברובע אתר הטמנת הפסולת המרכזי של חיפה. האתר נסגר ב-1999 אולם הוא עדיין בולט בשטח. בגבול תת-הרובע עם תת-הרובע לב המפרץ נמצא תל אבו הואם.
רובע העיר התחתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – העיר התחתית
העיר התחתית או "העיר", הוא שמו של הרובע התופס את חלקו התחתון, המרכזי, של הכרך, ומאגד רצף של שכונות מרכזיות ואת חלקה הגדול של הפעילות הכלכלית של חיפה. זהו גם מיקומן של מרבית ההתפתחויות ההיסטוריות של העיר לדורותיה עד לקום המדינה, עוגן אדריכלי, היסטורי וימי, ומשכנה של קריית הממשלה המחוזית. בעיר התחתית מתגוררים כ-12,600 נפש המהווים כ-5% מכלל תושבי חיפה, מתוכם כ-70% הם ערבים בני דתות שונות.
העיר העתיקה של חיפה, שבמובנים היסטוריים היא למעשה "העיר החדשה", שכנה מאז אמצע המאה ה-18 על שפת המים בין ואדי סאליב וכיכר פריז של ימינו. במהלך המאה ה-19 התפתחו שכונות סביב לאותה עיר, שבהן התיישבו גרמנים, ערבים ויהודים. בראשית המאה ה-20 חנך השלטון העות'מאני את תחנת הרכבת הראשונה של חיפה, לימים תחנת מזרח. עם בוא האנגלים באה מודרניזציה של העיר התחתית, שבשנות ה-30 הפכה למע"ר של מטרופולין הולכת וגדלה. בכפיפה אחת עם בנייתו של הנמל העמוק, נסללה דרך העצמאות, שחוצה את העיר ממערב למזרח. מאורעות הקרב על חיפה במלחמת השחרור לא פסחו על אף חלק מחלקיה של העיר התחתית. במהלך השנים הבאות הוסיף האזור לתפקד כמרכז עירוני, תעסוקתי ומוסדי, בעיקר בהקשר עם פעילות הנמל; אולם משנות ה-70 ירדה קרנו בהדרגה, ולקראת תום המאה הוא הוזנח כליל. בתחילת המאה ה-21 ננקטו צעדים שונים שמטרתם לשוב ולחזק את המרכז הישן של העיר ואת האזורים שסביב הנמל, שבעצמו עבר תמורות משמעותיות. רובע העיר התחתית החל מותח את פניו ומגלה סימני חיים במאבק מול הקניונים ושכונות הפרוורים.
חלוקת משנה של הרובע היא:
- תת-רובע העיר התחתית מזרח, כאן נמצאים השוק הסיטונאי, המועצה הדתית, בית הספר של החינוך העצמאי "שערי תורה", ומטה מרחב חיפה של המשטרה. בתת-הרובע גרים 2,790 נפש ב-1,539 יחידות דיור, רובם ערבים. חלוקת משנה של תת-הרובע היא: בר יהודה, ארד אל-יהוד, ואדי סאליב.
- תת-רובע העיר התחתית מרכז, כאן בנה דאהר אל-עומר את גרעין העיר "חיפה החדשה". כאן נמצאים שער פלמר, שהוא שער הכניסה ההיסטורי לנמל חיפה, ואזור המסחר והעסקים הצמוד אליו; קריית הממשלה ובניין "חלונות הסיטי" ועיקר מבני המשרדים, כיכר פריז עם תחנת הכרמלית, ותחנת הרכבת חיפה מרכז - השמונה.
- תת-רובע העיר התחתית מערב, בו נמצאות השכונות: המושבה הגרמנית וואדי ניסנאס, התשעים ושלוש, שכונת בית הגפן, האיטלקים. כאן נמצאים מוזיאון העיר חיפה, מוזיאון חיפה לאמנות, בית הגפן, מכללת ויצו, ארכיון העיר, המרכז לקידום למידה, בית הספר המחוזי להשתלמויות עובדי הוראה, המק"מ לקידום המחשוב בחינוך, הקונסרבטוריון למוזיקה, בית החולים האיטלקי, בתי ספר ומרכזים לגיל השלישי.
רובע מערב חיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מערב חיפה
מערב חיפה הוא הרובע המשתרע לאורך חופה המערבי של חיפה מכף הכרמל בצפון ועד לגבול שטח השיפוט העירוני בדרום, וכולל את השכונות היושבות במישור לרגלי הר הכרמל לחוף הים התיכון. במערב חיפה מתגוררים כ-39,100 תושבים ושטחו 9.76 קמ"ר. ברובע מתקיימת זהות בין אחוז האוכלוסייה לבין אחוז השטח מכלל שטח חיפה, שניהם כ-15%.
בתחום הרובע נכסי טבע ובהם ראש הכרמל – מקום המפגש בין ההר והים, כף הכרמל, וחופי הים; ואתרים היסטוריים וארכאולוגיים חשובים ובראשם תל שקמונה וחיפה אל עתיקה.
חלוקת משנה של רובע מערב חיפה היא:
- תת-רובע חוף בת גלים - קריית אליעזר. תת-רובע זה נחצה על ידי דרך יפו ושדרות ההגנה המפרידות בין בת גלים לקריית אליעזר; שכונות נוספות בתת-רובע זה הן קריית אליהו ותחנת הכרמל הכוללת את חיפה אל-עתיקה, בית הקברות הטמפלרי, בית הקברות הצבאי הבריטי, בית הקברות האנגליקני ובית העלמין היהודי הישן של חיפה. בתחומי תת-הרובע נמצאים בית החולים רמב"ם, מרכז רפואי לין, מערת אליהו, המוזיאון הלאומי הימי, מוזיאון ההעפלה וחיל הים, תחנת רכבל חיפה, תחנת הרכבת חיפה בת גלים, אצטדיון קריית אליעזר, בית הקברות הבהאי ושני חופי רחצה.
- תת-רובע חוף שקמונה, השכונות בתת-רובע זה הן: עין הים הכוללת את תל שקמונה והמכון הלאומי לאוקיינוגרפיה, נווה דוד, שער העלייה וקריית שפרינצק. כן נמצא בו פארק הכט.
- תת-רובע החוף הדרומי, זוהי הכניסה הדרומית לחיפה. כאן נמצאים מת"ם, מסוף תחבורה ציבורית הכולל את תחנת הרכבת חוף הכרמל ומרכזית חוף הכרמל ובסמוך כניסה למנהרות הכרמל, חופי רחצה, מלון "לאונרדו", חורבת קסטרא, בתי עלמין, מרכז שיקום ואחזקה 7200, קניון חיפה ומבנה המשרדים של חברת החשמל.
רובע הכרמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – כרמל (רובע)
הכרמל הוא רובע הבנוי לאורך חלקו הצפוני של רכס הכרמל ועל שלוחות שלו מערבה. שטחו הוא כ-7.86 קמ"ר המהווים כ-12% מכלל השטח העירוני, והוא הרובע המאוכלס ביותר בחיפה, עם כ-45,220 תושבים המהווים כ-17% מכלל תושבי העיר.
הכרמל היה מאוכלס עוד טרם תחילת העליות הציוניות לארץ ישראל. בין המתחמים הבנויים בו היו כרמלהיים, המנזר הכרמליתי, המגדלור וכבאביר. ההתיישבות היהודית החלה באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20, והתגברה בשנות ה-30 בימי העלייה החמישית.
חלוקת משנה של רובע הכרמל היא:
- תת-רובע כרמליה - ורדיה - החלק הדרומי, בו נמצאות השכונות כרמליה, ורדיה והרחובות ביניהן. כרמליה ממוקמת על שלוחת רכס מערבית של הר הכרמל, וורדיה על שלוחה מזרחית. את שתיהן מאפיינת בנייה חדשה יחסית, והן עשירות בזוויות נוף.
- תת-רובע כרמל מרכזי ומערבי, החלק הוותיק - כאן נמצאות השכונות כרמל מערבי, כרמל מרכזי וכבאביר. הכרמל המרכזי – שבו נמצא "מרכז הכרמל" – הוא העוגן של ההתיישבות בהר החל מתחילת המאה ה-20, ובו אתרי תרבות ופנאי רבים. הכרמל המערבי נבנה לאורך דרך הים החל משנות ה-30. כבאביר החל ככפר אחמדי בשנות ה-20 וכיום הוא שכונה יהודית-ערבית מבוססת.
- תת-רובע כרמל צרפתי, בקצהו הצפוני של הרכס, בו נמצאת שכונת הכרמל הצרפתי ורחובות על ציר טשרניחובסקי-הציונות. תת-הרובע הוא משכנו של מתחם הצליינות והתיירות סטלה מאריס.
אף שהרובע הוא אזור מובחן למדי, אנשים רבים משתמשים בשם "כרמל" כ'שם גנרי' גם להתייחסות לשכונות שאינן נמצאות ברובע הכרמל, כמו אלו שנמצאות באחוזה או בציר אבא חושי.
רובע הדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הדר הכרמל
הדר, או הדר הכרמל, הוא רובע מגורים המחולק לתת-הרבעים: "הדר הכרמל" (הדר מרכז), "הדר עליון", "הדר מערב" ו"הדר מזרח". שטח הרובע 2.863 קמ"ר המהווים 4.4% מהשטח העירוני של חיפה, מספר התושבים הוא 36,600 תושבים המהווים כ-13.8% מכלל תושבי העיר. ברובע אחוז גבוה (35.3%) של עולים חדשים, רובם ממדינות ברית המועצות לשעבר, ושיעור משמעותי (24.2%) של ערבים. הרובע שוכן במרכז המדרון הצפוני של הכרמל, מתחתיו נמצא רובע העיר התחתית, מעליו רובע הכרמל וממזרח לו, מופרד על ידי אפיק נחל הגיבורים, נמצא רובע נווה שאנן. השכונה הראשונה שנבנתה בהדר היא הרצליה, שבנייתה החלה ב-1907.
- תת-רובע הדר מערב, בתת-הרובע מתגוררים 7,960 תושבים, מתוכם כ-66% ערבים וכ-20% עולים חדשים. בלב תת-הרובע נמצאים הגנים הבהאיים. הגנים מתפרסים מצפון לדרום, והקישור בין חלקיהם נעשה באמצעות גשרונים מטופחים שנבנו מעל שדרות הציונות ורחוב עבאס. המקדש הסמוך, אשר נבנה בשנות ה-50, הוא אחוזת קברם של מייסדי הדת הבהאית.
- תת-רובע הדר עליון, בתת-הרובע מתגוררים 10,260 תושבים. הדר עליון הוקמה בשנות ה-30 של המאה ה-20, והיא משתרעת על המדרון התלול המחבר את הכרמל המרכזי עם הדר. זוהי שכונה פלורליסטית שבה גרים זה לצד זה מהגרים, אמנים, פעילים פוליטיים, חרדים ומשפחות חד-מיניות. כאן נמצא המרכז הרפואי בני ציון.
- תת-רובע הדר מרכז, בתת-הרובע מתגוררים 9,040 תושבים שקרוב למחציתם (47.1%) עולים חדשים וכשליש (31.3%) ערבים. מרכז הדר הוא החלק ההיסטורי והצפוני של הרובע, שבמרכזו עוברים הרחובות הרצל, החלוץ ובלפור, שכונת הרצליה, "שכונת הטכניקום" וגוש הרחובות, שתוכנן כ"עיר גנים", שמשתרע ממזרח לרחוב בלפור ובמרכזו התיאטרון העירוני, מדרחוב נורדאו וגן בנימין. שלוש תחנות על הציר של הכרמלית משרתות את מרכז הדר: כיכר סולל-בונה, הנביאים ומסדה.
- תת-רובע הדר מזרח, בתת-הרובע מתגוררים 9,350 תושבים, בהם חרדים רבים וריכוז עובדים זרים. תת-הרובע מחולק לשכונות יל"ג, גאולה ורמת ויז'ניץ הכוללת גם את מעונות גאולה.
רובע נווה שאנן - יזרעאליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – נווה שאנן (חיפה)
נווה שאנן - יזרעאליה הוא רובע ששטחו כ-3 קמ"ר, המהווים כ-4.7% מהשטח העירוני. ברובע מתגוררים 36,330 תושבים, המהווים 13.7% מכלל תושבי העיר. הרובע קרוי על שם שכונת נווה שאנן שנוסדה ב-1920, והוא מתחלק לתת-הרבעים:
- תת-רובע מורדות נווה שאנן, כולל את השכונות הוותיקות חליסה ותל עמל, לצד השכונות נוה יוסף, נוה פז, ורחובות שנסללו על מורדותיו הצפוניים של הכרמל וממשיכים רחובות ותיקים של נווה שאנן. קרוב למחצית מתושבי תת-הרובע הם עולים חדשים וכ-15% מתושביו ערבים.
- תת-רובע נווה שאנן, כולל את שכונת נווה שאנן הוותיקה ורחובות המסתעפים ממנה.
- תת-רובע יזרעאליה, נבנה החל בשנות ה-60, רחובו הראשי הוא רחוב אבא הילל סילבר.
רובע רמות נווה שאנן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – נווה שאנן (חיפה)#רובע רמות נווה שאנן
- תת-רובע זיו - רמת אלון, בו נכללות השכונות זיו, רמת אלון וקריית הטכניון.
- תת-רובע רמז - ספיר, בו נכללות השכונות רמות רמז, רמת ספיר ורמת חן.
רובע רמות הכרמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטחו של הרובע 10.67 קמ"ר כ-16.5% מכלל השטח העירוני. מתגוררים בו 39,800 תושבים המהווים כ-15% מכלל תושבי העיר. הרובע התחיל בשכונת אחוזה, וממנה התרחב לכל הכיוונים.
הוא מתחלק כדלהלן:
אחוזה, רוממה וציר חורב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אחוזת שמואל
- תת-רובע רוממות, כולל את רוממה הישנה, רוממה החדשה ומספר שכונות נלוות. אתר העתיקות "ראש מיה" נמצא בתחום תת-הרובע.
- תת-רובע אחוזה - אחוזה (או בשמה המלא אחוזת שמואל) קרויה על שם הנציב הראשון, סר הרברט סמואל. השכונה הוקמה בשנות ה-20 וה-30 כהתרחבות של היישוב היהודי בחיפה, בעיקר על ידי עולים מגרמניה. אחוזה היוותה את גרעין ההתיישבות על הרכס, וסביבה התפתחו השכונות הנוספות. זוהי שכונה מבוססת, שגובלת מדרום ברמת-בגין ורמת גולדה, ממזרח ברוממה ומצפון בשמבור ובכרמליה. ציר התחבורה המרכזי שלה הוא שדרות מוריה ורחוב חורב שבמרכזם כיכר חורב. במערב השכונה בית חולים כרמל - השלישי בגדלו בחיפה, ומצפון - כיכר דוד הכהן (כיכר ספר) שבה מקומות בילוי רבים.
- תת-רובע ציר חורב ממשיך את אחוזה דרומה וכולל את הבתים שלאורך רחוב חורב וכן את השכונות רמת אשכול, רמת בגין וגבעת דאונס. את צפון תת-הרובע מציינת כיכר חורב, ובדרומו שוכן קמפוס בית בירם.
- סביב בית הספר "איינשטיין" ניטשה מחלוקת ארוכת שנים, שסביבה היו אף מאבקי-הורים לאורך שנות ה-90, בשל האנטנה הצה"לית הגבוהה הניצבת בסמוך למבנה שנטען כי היא פולטת קרינה המסכנת את הילדים ואת תושבי האזור כולו.
דניה וציר אבא חושי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – דניה (חיפה)
תת-רובע ציר אבא חושי נבנה בהמשכה של אחוזה החל משנות ה-60 כאזור-מגורים ובו שכונות יוקרה שונות.
- הוד הכרמל (דניה) כוללת את שתי השכונות הרצופות המוכרות כדניה א' ודניה ב'.
- דניה א' היא שכונת וילות. השם שדבק בה, ונגזר משם חברת הבנייה שבנתה אותה בשנות ה-60 וה-70, "דניה", נותר על כנו אף שבשלטים רשמיים היא מכונה לעיתים "הוד הכרמל". מאוחר יותר יוחס השם לדנמרק ונקבע כשם הרחוב הראשי של השכונה, אליו נוספו רחובות המציינים מדינות ידידותיות נוספות. בתי השכונה גדולים ומצטיינים בגינות מרהיבות ודייריהם מתאפיינים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה.
- דניה ב' כוללת בעיקר דופלקסים ווילות, שנבנו כהמשך של דניה הוותיקה על שלוחה שפורצת מערבה ונושקת לטירת כרמל. בשכונה קאנטרי קלאב ומרכז מסחרי. רבים מתושביה הם עובדי היי-טק.
- רמת אלמוגי ורמת גולדה - צמד שכונות קטנות לאורך שדרות אבא חושי; משני עברי השדרה, בעלות מאפיינים כמעט זהים. בנייתן בשנות ה-90 השלימה את ניצול השטחים הפתוחים לאורך "הציר" בין דניה והכרמל הצפוני. האדריכלות בהן היא פרטית, נמוכה ברובה ומאופיינת בקובייתיות פונקציונליסטית עם שימוש רב במוטיבים קלאסיים, בכך, גולדה-אלמוגי מהווה חוליה המשכית בין רמת בגין לדניה א'. אוכלוסייתה היא ממעמד בינוני-גבוה.
- רמת אדי ("סביוני דניה", או, לפי העירייה: "סביוני הכרמל") - בנייתה החלה בשנות ה-80 בשטח תלול מצדן המזרחי של שדרות אבא חושי, ובעשור העוקב באה תנופה של בניית מגדלי מגורים, שגובלים באלו של העיר נשר. השכונה מתאפיינת באוכלוסייה מבוססת ומבוגרת יחסית, של מבוגרים משפרי-דיור. חלק מהמבנים שנבנו בשכונה הועברו, בעקבות פסיקת בג"ץ משנת 2007, לשטח השיפוט של נשר.
- קריית האוניברסיטה (רמת אבא חושי) - הקמפוס של אוניברסיטת חיפה משתרע לאורך רצועה של כקילומטר לתוך פארק הכרמל, וכולל את הפקולטות ואת מרבית השירותים האקדמיים כמו גם מגורי סטודנטים. ב-2006 יצא המוסד עם תוכנית שאפתנית להרחבת אזור המגורים במורד המדרון מזרחה, תוך הוספת מתקנים אקדמיים.
- רמת אבא חושי היא הנקודה הטופוגרפית הגבוהה ביותר בתחומי חיפה המוניציפלית, שהיא גם הדרומית ביותר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיינו גם בפורטלים: | |||
---|---|---|---|
פורטל חיפה | |||
פורטל גאוגרפיה | |||
פורטל אדריכלות |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עיריית חיפה: פרופיל שכונתי – מאפיינים לפי אזורים, 2015. כל הנתונים שמופיעים בערך מתייחסים לשנה זו.
- ^ יואב איתיאל, לאוניברסיטה ובחזרה: הצצה לרכבל הציבורי הראשון בישראל, באתר וואלה, 25 בדצמבר 2017