רחם מלאכותי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אילוסטרציה של רחם מלאכותי על פי עמנואל מני גרינברג בשנת 1955

רחם מלאכותיאנגלית: Artificial Uterus או Artificial Womb) הוא מכשיר דמה המאפשר לשאת הריון חוץ רחמי ולספק סביבה בטוחה וסטרילית (בדומה לאינקובטור) להמשך התפתחותם של פגים בתקופה הקריטית שבין השבוע ה-23 לשבוע ה-28.[1] ככל שהפג נולד בשבוע מוקדם יותר כך גופו אינו מתפתח עד תום והוא חשוף ליותר זיהומים. הפיתוחים השונים של הרחם המלאכותי עוסקים בהחלפת דם התינוק (עבור מזון, חמצן ותרופות), דבר המאפשר את התפתחות האיברים הפנימיים והמוח כפי שמתרחש בסביבתו הטבעית הרצויה.[2] באפריל 2017 פורסם מאמר המתאר ניסוי מוצלח על עוברי כבשים בבית החולים לילדים בפילדלפיה[3], אך כיום מכשיר כזה העובד בפועל אינו קיים עדיין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחם מלאכותי לטלה, מתוך מגזין Nature, פורסם ב-2017[3].

רחם מלאכותי הוא תחום ניסויי אשר חוקרים מתעסקים בו בעשורים האחרונים. אחת הבעיות בתכנונו היא העברת הנוזלים בלחץ מתאים בין העובר למערכת החיצונית, אשר תואם לזה שבין העובר לאם.[2]

בשנת 1954 הומצא פטנט על ידי עמנואל גרינברג, בו תיאר רחם מלאכותי. הרחם תוכנן במטרה להחליף את הרחם האנושי על ידי - אספקה של חומרים מזינים ודם מחומצן, שמירה על טמפרטורה תקינה באמצעות אספקת מים, תא נפרד לשלייה הכולל אספקת דם אליה, כליה מלאכותית.[4]

בשנת 1996 פרופסור יושינורו קווברה מאוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, יפן, ביצע ניסוי בו גידל במעבדה שלו במשך 20 ימים עז שהוצאה מרחם אמה לפני סוף ההריון. העז הוכנסה לאינקובטור בטמפרטורה של 39 מעלות בסביבה דומה לזו של מי השפיר. בנוסף הייתה מערכת שאיבה להחלפת הדם וקבלת מזון. העז מתה לאחר זמן קצר.[5]

בשנת 2002 ד"ר הלן הונג צ'ינג ליו מאוניברסיטת קורנל בניו יורק, ארצות הברית, הצליחה לייצר עכבר ב"רחם מלאכותי" באופן מלא על צלחת פטרי, זאת במהלך עבודת המחקר שלה על הפריה מלאכותית.[5]

צוות חוקרים בפילדלפיה, בבית החולים לילדים, בראשותו של ד"ר אלן פלייק ביצע ניסויים במשך כשלוש שנים. במהלכם בחנו 5 עוברי כבשים ובמקרה אחר שלושה עוברי כבשים, בתקופות של בין 105–108 ימים ו-115–120 ימים בהתאמה.[6] הצוות התפרסם באפריל 2017 כאשר ביצעו ניסוי על 8 עוברי כבשים, בגיל אשר מקביל לעובר אנושי בשבוע 23–24 (105-120 ימים), ושהו מספר דקות בלבד מחוץ לרחם אנושי או מלאכותי. הם גדלו ברחם המלאכותי כחודש, במהלכו גופם המשיך להתפתח ולאחר סיום התהליך עברו סדרת בדיקות אשר אישרה את התפתחותם התקינה, בהתאם לזמן שעבר. המדענים מאמינים שהרחם המלאכותי יהיה מוכן לניסויים בבני אדם בעוד כ-3 עד 5 שנים.[1]

מנגון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרחם המלאכותי נראה כשקית אטומה, אך למעשה בעל רכיבים ומנגנונים שונים הבאים לפצות על חוסר ההתפתחות של הפג. בין הרכיבים ישנם נוזל דמוי מי שפיר המכיל תמיסה אלקטרוליטית וחומרים תזונתיים נוספים (המהווים תחליף לשליה), סביבה סגורה לעולם החיצון ומשאבה להחלפת הדם.[1][2] מנגנונים נוספים שמפוצים באמצעותו של הרחם הם מערכת חיסון לא מפותחת וחשיפה לזיהומים, עור דק אשר לא מסוגל לווסת את טמפרטורת הגוף, ריאות לא מפותחות אשר דורשות טיפול בחמצן והנשמה, כליות אשר אינן מסוגלות לסלק את הפסולת ולאזן את המלח כנדרש, תנודות לחץ דם ועוד.[7]

פגים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ההגדרה של משרד הבריאות הישראלי, פג נולד לפני השבוע ה-37 להריון (תוך 40 שבועות צפויים להריון). 7-10% מהתינוקות בישראל נולדים כפגים,[8] מתוכם 8% אשר נולדו לאחר השבוע ה-40, אך מוגדרים כך מכיוון שהם נולדו במשקל נמוך (פחות מ-1500 גרם).[9]

גורמים בארץ אשר עוסקים בנושא הפגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. עמותת לה"ב- למען הפגים בישראל (ע'ר) - אשר מסייעת ותומכת במשפחות הפגים ופועלת להגברת המודעות והפחתת הפגים בארץ מדי שנה.
  2. קרן RSV של עמותת לה"ב- המיועדת למשפחות פגים אשר אינם זכאים על פי משרד הבריאות וקופות החולים לחיסון RSV. (הערך "RSV", באתר ויקירפואה)
  3. הפורום למען הפגים בישראל- הוקם ב-01.09.2011 ופועל למען מודעות לפגים בישראל ושיפור בריאותם, לציון יום הפג הבינלאומי החל בחודש נובמבר ואיסוף נתונים על מצב הפגים מדי שנה.
  4. האיגוד לניאונטולוגיה ורפואת ילדים בישראל- רופאים בעלי התמחויות ברפואת ילדים ורפואת פגים (נאונאטולוגיה).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נשיונל ג'יאוגרפיק (עברית), כרך 232 (ספטמבר 2017), עמ' 16
  • Gelfand, Scott, and John R. Shook, eds. Ectogenesis: artificial womb technology and the future of human reproduction. Vol. 184. Rodopi, October 5, 2006. - באנגלית
  • Atlan, Henri. L'utérus artificiel. Le Seuil, 2009. ספר בצרפתית, נכתב על ידי הנרי אטלן, פרופסור ביופיזיקאי ופילוסוף, מנהל המרכז לחקר ביולוגיית האדם במרכז הרפואי הדסה. הספר מדבר על ההשלכות המנטליות האפשרויות של הרחם המלאכותי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 פריצת דרך: בדרך לגידול עוברים בשקיות פלסטיק?, Mako, ‏27/04/2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Rob Stein, Scientists Create Artificial Womb That Could Help Prematurely Born Babies, npr, ‏25/04/2017
  3. ^ 3.0 3.1 Emily A. Partridge, Marcus G. Davey, Matthew A. Hornick, Patrick E. McGovern, An extra-uterine system to physiologically support the extreme premature lamb, Nature Communications, 8, 2017-04-25, עמ' 15112 doi: 10.1038/ncomms15112
  4. ^ Artificial uterus - Google patents, Google
  5. ^ 5.0 5.1 רותי לוי, המהפכה הטכנולוגית שתשנה את כל מה שידעתם על הריון, The Marker, ‏02/10/2016
  6. ^ Erika Engelhaupt, Artificial Womb Could Offer New Hope for Premature Babies, National Geographic, ‏25/04/2017
  7. ^ ד"ר איתי גל, חוקרים פיתחו "רחם מלאכותי" שנשא עוברי בע"ח, Ynet, ‏25/04/2017
  8. ^ יום הפג 2017 בכנסת, עמותת לה"ב- למען הפגים בישראל (ע'ר)
  9. ^ רותם אליזרע, הריון מחוץ לבטן, ידיעות אחרונות, ‏26/04/2017