ריימונד פולידור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריימונד פולידור
Raymond Poulidor
פולידור ב-2012
פולידור ב-2012
לידה 15 באפריל 1936
צרפתצרפת צרפת
פטירה 13 בנובמבר 2019 (בגיל 83)
סן-לאונאר-דה נובלא, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי פופו
תחום רב גוני
הישגי שיא

גרנד טורס:

וואלטה אספנייה 1964 וארבעה קטעים נוספים
טור דה פראנס - 7 קטעים.

מרוצים חד יומיים:

לה פלש ואלון (1963)
מילאנו - סן רמו (1961)

מרוצי קטעים נוספים:

דופינה ליברה (1966, 1969)
פריז - ניס (1972 - 1973)
מאזן מדליות
מתחרה עבור צרפתצרפת  צרפת
אליפות העולם
ארדברן 1961מרוץ אופני כביש
ארדסלנש 1964מרוץ אופני כביש
ארדנורבורגרינג 1966מרוץ אופני כביש
כסףמונטריאול 1974מרוץ אופני כביש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ריימונד פולידורצרפתית: Raymond Poulidor;‏ 15 באפריל 193613 בנובמבר 2019) היה רוכב אופני כביש צרפתי. פולידור נחשב לאחד הרוכבים הבולטים בעולם בשנות השישים ובשנות השבעים. הוא ניצח את וואלטה אספניה 1964, וסיים שני בשנה הבאה. הוא סיים שלוש פעמים במקום השני בטור דה פראנס (1974, 1965, ו-1964), וחמש פעמים במקום השלישי (1962, 1966, 1969, 1972, 1975). מכיוון שפולידור התחרה בתקופה של אדי מרקס וז'אק אנקטיל, הוא נחשב תמיד ל"אנדרדוג", והעובדה שאף פעם לא ניצח בטור דה פראנס זיכתה אותו בכינוי "הסגן הנצחי".

בתו של פולידור התחתנה עם אדרי ואן דר פול, ושני בניהם הם מת'יו ואן דר פול ודוד ואן דר פול.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולידור נולד למרסיאל ולמרתה במסברו מריניאה (אנ'). פולידור נאלץ לעזוב את בית הספר שלו בשביל לעזור למשפחתו בחווה שלהם, אף על פי שהוא עצמו רצה להמשיך ללמוד. את אופניו הראשונים הוא קיבל בגיל 14, והחל להתחרות במרוצים מקומיים בגיל 16. בגיל 19, נלקח פולידור לצבא ולחם במלחמה שהתקיימה באותן השנים באלג'יריה, הוא שירת כנהג. לאחר תום שירותו הצבאי הוא ניצח את המרוץ הראשון שלו, גרנד פרי דה ניסיון. והרוויח עקב כך 80,000 פרנקיים צרפתיים, פולידור עשה חישוב ויצא כך שבמרוץ הזה הוא הרוויח יותר ממה שהוא היה מרוויח אם הוא היה עובד בחווה למשך עוד שש שנים.

קריירה כמקצוען[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולידור בפעולה, 1973

פולידור הפך למקצוען בשנת 1960 בקבוצת מרסייה. הוא סיים חמישי באליפות העולם באופני כביש. בעונת 1961, הוא ניצח במילאנו - סן רמו, אחד מחמשת המונומנטים. לקראת סוף העונה, הוא זכה במדליית ארד באליפות העולם באופני כביש. ב-1962, הוא התחרה בטור דה פראנס, ניצח לראשונה קטע וסיים שלישי כללי, 10:24 דקות אחרי ז'אק אנקטיל. ב-1963, הוא ניצח בקלאסיקה לה פלש ואלון ואת גרנד פרי דה ניסיון. 1964 נחשבת לאחת העונות המוצלחות של פולידור, הוא ניצח בוואלטה אספנייה. בטור דה פראנס, המשיך פולידור להתקשות עם העוצמה של ז'אק אנקטיל שנחשב לרוכב הצרפתי הבכיר בעולם באותה תקופה. הוא ניצח את השלב ה-15 במרוץ, אך עדיין פיגר אחרי אנקטיל. בשלב 17, אנקטיל שנחשב לשען טוב מפולידור ניצח בשלב בפער של 37 שניות ממנו ותפס את ההובלה הכללית בפער של 56 שניות מפולידור. בשלב 20 פולידור הוריד את הפער הכללי ל-14 שניות, אך בחלק השני של שלב 22 אנקטיל פתח שוב פער גדול מפולידור בנגד השעון, וניצח במרוץ[1]. בסוף העונה זכה שוב במדליית ארד באליפות העולם, מפסיד לוויטוריו אדורני (מדליית כסף) וליאן ינסן (מדליית זהב) בספרינט.

ב-1965 פולידור לא הצליח לשחזר את ההישג ולנצח שוב את הוואלטה אספנייה, הוא סיים שני בפער של 6:36 דקות מרולף וולפסהול. בטור דה פראנס הוא ניצח שני קטעים, אך סיים שוב שני, הפעם לפליצ'ה גימונדי האיטלקי בפער של 2:40 דקות. ב-1966 ניצח עוד קטע בטור דה פראנס, אך סיים שלישי. הוא זכה במדליית ארד שלישית באליפות העולם באופני כביש.

תקופת אדי מרקס וניצחונות בפריז - ניס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה אחר כך, פולידור ניצח עוד פעם קטע בודד בטור דה פראנס, אך נכשל בדירוג הכללי שסיים רק במקום ה-9, הוא סיים שלישי במונומנט ג'ירו די לומברדיה. ב-1968, פולידור סיים שישי בפריז - רובה ושלישי בלייז'–בסטון–לייז'. לאחר סוף תקופתו של ז'אק אנקטיל ביכולת, הציפייה הייתה שפולידור ינצח סוף סוף בטור דה פראנס, אך ב-1968 הוא נפצע ופרש מהמרוץ. ב-1969 הוא ניצח בדופינה ליברה, והגיע בכושר טוב לטור דה פראנס, ונחשב לאחד מהמועמדים הבכירים לניצחון. אך פולידור סיים רק שלישי, בפער עצום של 22:13 דקות מאדי מרקס הבלגי שהציג את אחת מתצוגות התכלית הגדולות בהיסטוריה של המרוץ. גם ב-1970 פולידור לא היה יכול להתמודד עם עוצמתו של מרקס, וסיים רק תשיעי כללי. ב-1971 לא התחרה במרוץ, וב-1972 ניצח את פריז - ניס, אך כשל שוב בניסיון לנצח את הטור דה פראנס, מפסיד שוב לאדי מרקס בפיגור של 11:34 דקות, שגם פליצ'ה גימונדי מקדים אותו במקום השני. בעונה הבאה הוא ניצח שוב בפריז - ניס, הוא פרש מהטור דה פראנס בקטע ה-13. ב-1974, פולידור ניצח קטע בטור דה פראנס, אבל הפסיד שוב לאדי מרקס המנצח. פולידור סיים שני, 8:04 דקות פער ממרקס המנצח. הוא זכה במדליית כסף באליפות העולם, גם שם הפסיד למרקס בפער של שתי שניות. שנת 1975 לא הייתה מוצלחת עבור פולידור, הוא סיים במקום ה-19 הכללי ולא הרבה להתחרות. ב-1976, הוא רשם את הופעתו האחרונה בטור דה פראנס, מסיים שלישי כללי, בפער של 12:08 דקות מלוסיין ואן אימפה המנצח.

בדיקת הסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולידור היה הרוכב הראשון שעבר בדיקת סמים בטור דה פראנס. זה קרה בשנת 1966 לאחר שבודקים חיצוניים הגיעו מבורדו, ופולידור היה הרוכב הראשון שמצאו ביחד עם כמה רוכבים נוספים, אך השאר סירבו.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולידור חי עם אשתו בסן לאונרד דה נובלה בצרפת. בתם, קורין, התחתנה עם אדרי ואן דר פול, מנצח הרונדה ון פלנדרן ואלוף העולם בסייקלו - קרוס לשעבר. לשניים שני ילדים, מת'יו ודוד ואן דר פול. מת'יו היה בעצמו אלוף העולם בסייקלו - קרוס ב-2015 ו-2019. וניצח את מרוץ אמסטל גולד ואת דווארס דור פלנדרן ב-2019. הוא עבד אצל חברת יחסי ציבור שהיא נותנת החסות לחולצה הצהובה בטור דה פראנס. הוא הוציא כמה ביוגרפיות במהלך השנים.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולידור מת ב-13 בנובמבר 2019, בסן לאונרד דה נובלה. הוא סבל מכמה בעיות לב חודשים לפני פטירתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריימונד פולידור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]