ריפוי האיש שגופו צבה ממים
ריפוי האיש שגופו צבה ממים הוא אחד הנסים של ישו בברית החדשה (בשורת לוקס 14: 1-6)[1].
סיפור נס הריפוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי בשורת לוקס, שבת אחת, התארח ישו לסעוד בביתו של פרוש נשוא פנים אחד. האורחים האחרים מקרב הפרושים והחכמים עקבו אחריו בדריכות. לפני ישו עמד איש הסובל מבצקת או בלשון הקטע מבשורת לוקס: איש ש"גופו צבה ממים", כלומר הוא סבל מחולי הכרוך מנפיחות (או מיימת) בגופו.
ישו שאל את הפרושים והסופרים שנכחו במקום:
- "האם זה חוקי (על פי מצוות התורה) לרפא בשבת או לא?"
אולם הם לא השיבו ומילאו פיהם מים. אזי אחז ישו באיש, ריפא אותו ושילח אותו לדרכו. ואז הוא שאל את הנוכחים:
- "האם כאשר לאחד מכם יש ילד או שור שנפל לבאר ביום השבת, האם לא תוציאו אותו משם מיד?"
כולם היו נבוכים, מבוישים, ולא היה להם מה להשיב לו.
ציטוט מבשורת לוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
1 וַיְהִי בְּבֹאוֹ בַשַּׁבָּת אֶל־בֵּית אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַפְּרוּשִׁים לֶאֱכֹל לָחֶם וְהֵמָּה אֹרְבִים לוֹ׃ 2 וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד לְפָנָיו אֲשֶׁר גּוּפוֹ צָבָה מִמָּיִם׃ 3 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֶל־הַחֲכָמִים וְאֶל־הַפְּרוּשִׁים לֵאמֹר הֲמֻתָּר לִרְפֹּא בַשַּׁבָּת אִם־לֹא וַיַּחֲרִישׁוּ׃ 4 וַיֹּאחֶז־בּוֹ וַיִּרְפָּאֵהוּ וַיְשַׁלְּחֵהוּ׃ 5 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי בָכֶם הָאִישׁ אֲשֶׁר חֲמֹרוֹ אוֹ שׁוֹרוֹ יִפּוֹל אֶל־הַבְּאֵר וְלֹא־יְמַהֵר לְהַעֲלוֹתוֹ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת׃ 6 וְלֹא יָדְעוּ לְהָשִׁיב דָּבָר׃
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרושים וחכמי הדת שחיו באותה תקופה של סוף ימי "בית שני" היו המנהיגים הדתיים, וכבר אז פיתחו את המסורות הדתיות, את "התורה שבעל פה" כפרשנות לתורה[2]. לדעתם אסור היה לרפא בשבת, הם דגלו ב"מלאכות האסורות בשבת" על פי שיטתם. הם ארבו לא פעם לישו על מנת "לתפוס" אותו בביצוע "עבירות כנגד מצוות התורה", בעצם, על פי תפיסתם, ביצוע עבירות כנגד "מצוות התורה שבעל פה", או כפי שהיא מכונה בברית החדשה על ידי ישו בעצמו "קבלת הזקנים". לתפיסתו של ישו הסופרים והפרושים, הם שביטלו את מצוות אלוהים על ידי קביעת מצוות משלהם[3][4]. לישו היו תמיד, כמו גם הפעם, תשובות שהשאירו אותם ללא מענה[5]. העיקרון של "פיקוח נפש דוחה שבת" קיים בהלכה של היום, ונראה שהיום לא היו מתנגדים לריפוי חולים בשבת.
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פ. נ'ון מלדאו, המשיח בשתי הבריתות, 1956, 1969, 1998, קרן אחוה משיחית, ISBN 965-447-053-5
- ריסטו סנטלה, המשיח בתנ"ך - לאור ספרי חז"ל, 1980, 1984, דפוס ינץ בע"מ
- ריסטו סנטלה, המשיח בברית החדשה - לאור ספרי חז"ל, 1984, דפוס ינץ בע"מ
- ריסטו סנטלה, שאול השליח - האדם והמורה לאור כתבי חז"ל, 1999, קרן אחוה משיחית, ISBN 965-447-030-6
- ישוע מנצרת ושאול השליח - תולדותיהם ופועלם, החברה לכתבי הקודש בישראל, 1976, 1991
- פאול טיינה, מלך היהודים, 1995, קרן אחוה משיחית, דפוס ינץ בע"מ, ISBN 965-447-032-2
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Bible Knowledge Background Commentary: Matthew-Luke by David C. Cook and Craig A. Evans (Feb 27, 2003) ISBN 0781438683 page 245
- ^ נח עמינח, על התקופות בתולדות התורה שבעל-פה, בשדה חמד, כסליו תשל"ט.
- ^ בשורת מתי ט"ו, 3-1: 1 אָז בָּאוּ אֶל־יֵשׁוּעַ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר מִירוּשָׁלָיִם׃ 2 וַיֹּאמְרוּ מַדּוּעַ תַּלְמִידֶיךָ עֹבְרִים אֵת קַבָּלַת הַזְּקֵנִים כִּי אֵינָם נֹטְלִים יְדֵיהֶם לַסְּעוּדָה׃ 3 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ גַּם־אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־מִצְוַת אֱלֹהִים לְמַעַן קַבָּלַתְכֶם׃
- ^ בשורת מרקוס ז, 9-6: 6 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵיטֵב נִבָּא יְשַׁעְיָהוּ עֲלֵיכֶם הַחֲנֵפִים כַּכָּתוּב הָעָם הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי׃ 7 וְתֹהוּ יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוֹת אֲנָשִׁים מְלַמְּדִים׃ 8 כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת־מִצְוַת אֱלֹהִים לְהַחֲזִיק בְּמַסֹּרֶת בְּנֵי־אָדָם (טְבִילוֹת כַּדִּים וְכֹסוֹת וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת אַתֶּם עֹשִׂים)׃ 9 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יָפֶה בִטַּלְתֶּם אֶת־מִצְוַת הָאֱלֹהִים כְּדֵי שֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת־הַמַּסֹּרֶת שֶׁלָּכֶם׃
- ^ מתי כב 46: וְלֹא־יָכֹל אִישׁ לַעֲנוֹת אֹתוֹ דָּבָר וְלֹא־עָרַב עוֹד אִישׁ אֶת־לִבּוֹ מִן־הַיּוֹם הַהוּא לִשְׁאֹל אוֹתוֹ׃