ריצ'רד ויליאמס (טייס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריצ'רד ויליאמס
Richard Williams
ריצ'רד ויליאמס בתקופת מלחמת העולם השנייה
ריצ'רד ויליאמס בתקופת מלחמת העולם השנייה
לידה 3 באוגוסט 1890
מונטה (אנ'), אוסטרליה אוסטרליהאוסטרליה
פטירה 7 בפברואר 1980 (בגיל 89)
מלבורן, אוסטרליה אוסטרליהאוסטרליה
מדינה אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
כינוי דיקי
השכלה Imperial Service College עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי צבא בריטניה
תקופת הפעילות 19091945 (כ־36 שנים)
דרגה מרשל אוויר מרשל אוויר
תפקידים בשירות
מפקד "הסקואדרון הראשון של חיל האוויר האוסטרלי" (אנ')
מפקד להק 40 של חיל האוויר הבריטי (אנ')
מפקד הכוח האווירי הבריגדה הארצישראלית
מפקד חיל האוויר האוסטרלי (אנ')
נציג אוסטרליה במפקדה המאוחדת של צבאות בעלות הברית (אנ')
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
המערכה על תעלת סואץ
המערכה על סיני וארץ ישראל
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
מפקד במסדר האימפריה הבריטית
עמית במסדר האמבט
אות השירות המצוין
המסדר העליון של הרנסאנס (אנ')
אוזכר בשדרים
המדליה הצבאית
צלב התעופה המצוינת
תפקידים אזרחיים
מנהל התעופה האזרחית של אוסטרליה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ויליאמס (שני מימין) וגנרל הנרי שובל (שני משמאל) בשדה תעופה לייד אל־מג'דל (פברואר 1918). ברקע מטוס מדגם בריסטול F.2

מרשל אוויר סר ריצ'רד ויליאמסאנגלית: Sir Richard Williams;‏ 3 באוגוסט 18907 בפברואר 1980) היה טייס אוסטרלי שנלחם במערכה בסיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה וכן השתתף בתפקיד מטה במלחמת העולם השנייה. הקים חיל האוויר המלכותי האוסטרלי ושימש מפקדו, לסירוגין, במשך 17 שנה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. שירת בתפקיד מטה במלחמת העולם השנייה ואחרי סיום הקריירה הצבאית שלו מונה למנהל התעופה האזרחית של אוסטרליה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד ויליאמס נולד ב-1890 בעיירת הכורים מונטה (אנ') שבמדינת אוסטרליה הדרומית באוסטרליה כבן בכור לריצ'רד ואמילי ויליאמס. אביו, שהיה כורה נחושת, היגר בצעירותו לאוסטרליה מקורנוול, אנגליה. למד בבית הספר התיכון בעיר הולדתו אך עזב לפני תום הלימודים והחל לעבוד. ב-1909, עם הגיעו לגיל גיוס, הצטרף לחיל מיליציה מקומי וב-1911 הצטרף לצבא אוסטרליה הסדיר בדרגת לוטננט משנה.

באוגוסט 1914 הצטרף ויליאמס לקורס טיס בסיסי שנערך בבסיס "פוינט קוק" (אנ') בדרום אוסטרליה והוסמך כטייס בנובמבר אותה שנה. ביולי 1915 השלים קורס טיס מתקדם.

בינואר 1916 הועלה לדרגת קפטן והוצב לסקואדרון 67 בגיס התעופה המלכותי[1]

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1916 נשלחו ויליאמס ושאר הטייסים האוסטרלים למצרים שם נמסרו להם המטוסים שלהם מדגם B.E.2. ויליאמס הוציא דו"ח ביקורתי על המטוס ויכולתו להתמודד עם מטוסי הפוקר בהם טסו הגרמנים. הטייסים האוסטרלים השתתפו בתחילה בתמיכה בכוחות הקרקעיים הבריטים שנלחמו במערכה על תעלת סואץ והחל מדצמבר 1916 בתמיכה בהתקדמות הבריטית בסיני.

בפברואר 1917 הוקמה פלגת אוויר אוסטרלית עצמאית וויליאמס הצטרף אליה. בתקופה זו השתתף בהתקפות על הכוחות הטורקים. באפריל אותה שנה הוענק לו אות השירות המצוין לאחר שנחת מעבר לקווי הטורקים כדי לחלץ טייס שהתרסק עם מטוסו ובהמשך תקף עם מטוסו כח פרשים טורקים למרות אש נגד מטוסים חזקה.

במאי 1917 הועלה לדרגת מייג'ור ומונה למפקד "הסקואדרון הראשון של חיל האוויר האוסטרלי" (אנ') כשבמקביל צוידה היחידה במטוסים משופרים מדגם בריסטול F.2. ויליאמס ציין שזו הפעם הראשונה מאז הגיעו לזירה שברשותו מטוסים שיכולים להתמודד עם מטוסי האויב.

ביוני 1918 הועלה ויליאמס לדרגת לוטננט קולונל (לשם כבוד) ומונה למפקד להק 40 של חיל האוויר הבריטי (אנ'). בתור חייל מהדומיניונים של בריטניה היה צריך להתמודד עם מגבלה להעניש חיילים בריטים שהוצבו תחת פיקודו ולשם כך נדרש אישור מיוחד של ועדה של חיל האוויר. כנף 40 תוגברה וחוזקה על ידי מפציצים מדגם הנדלי פייג' (אנ'). היחידה השתתפה בתמיכה אווירית בכוחות הקרקע שלחמו בקרב מגידו ובהפצצת טורי הצבא העות'מאני הנסוג צפונה. משמעותית במיוחד הייתה הפגיעה בכוחות הארמייה השביעית בנסיגתה על רכס הרי השומרון ובמהלך קרב נחל תרצה. ויליאמס שלח 3 מטוסים מהלהק לסייע לכוחותיו של ת. אי. לורנס בעבר הירדן שהותקפו על ידי מטוסים גרמנים.

בנובמבר 1918 מונה למפקד הכוח האווירי הבריגדה הארצישראלית, תפקיד אותו מילא עד לאחר המלחמה. עם סיום המלחמה העניק לו מלך עבר הירדן את אות "המסדר העליון של הרנסאנס" (אנ') וכן אוזכר פעמיים בשדרים. בהמשך הוענק לו אות "קצין" במסדר האימפריה הבריטית.

בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1919 עבר ויליאמס ללונדון ומונה לראש מטה האווירייה בכוח האימפריאלי האוסטרלי. בהמשך חזר לאוסטרליה והוצב כנציג חיל האוויר במטה הכללי של צבא אוסטרליה במלבורן.

ב-1920 מונה ויליאמס להוביל רוויזייה של מבנה חיל האוויר האוסטרלי (אנ') שנועדה להפוך את חיל האוויר לזרוע עצמאית[2]. במסגרת תהליך זה שונתה הדרגה של ויליאמס ל"מפקד כנף" (אנ') (המקבילה ללוטננט קולונל בצבא בריטניה). התוכנית שהגיש ויליאמס גרמה להתנגדות מסוימת בצבא אך קיבלה גיבוי מראש הממשלה, בילי יוז, ושרים מרכזיים ויושמה בתחילת 1921.

עם השלמת בניית זרוע האוויר מונה ויליאמס למפקדה והחל לפתח את היחידה על ידי פתיחת בסיסים חדשים, הגדלת צי המטוסים, גיוס מועמדים מהאוניברסיטאות, הקולג'ים והאקדמיה הצבאית (אנ') והרחבת מערך ההדרכה והאימון. תחילה היה תוארו של ויליאמס "חבר אוויר ראשון" ורק בשלהי 1922 מונה למפקד זרוע האוויר (אנ'). ויליאמס מילא תפקיד זה, בהפסקות, עד 1939[3].

ב-19231924 שהה ויליאמס במכללות להכשרת קציני יבשה (אנ') וקציני אוויר (אנ') באנגליה וכן בקנדה וארצות הברית.

ב-1925 הועלה לדרגת "קפטן קבוצה" (אנ') (המקבילה לקולונל בצבא בריטניה). באותה שינה ניסח מסמך המגדיר את עקרונות ההגנה האווירית על אוסטרליה ("Memorandum Regarding the Air Defence of Australia"). במסמך זה המליץ על שיפור שיתוף הפעולה בין זרועות הצבא השונים ובסוג של נבואה סימן את יפן כאויבת פוטנציאלית (למרות שהייתה בת ברית במלחמת העולם הראשונה).

ב-1926 חייב ויליאמס את כל טייסי חיל האוויר להצטייד במצנחים וכדי לתת דוגמה לחייליו צנח בעצמו אולם תהליך ההצטיידות היה איטי מכיוון שחיל האוויר הבריטי קיבל עדיפות אצל יצרן המצנחים. בתקופה זו הפעיל ויליאמס את טייסיו למטרת סיורים מוטסים באוקיינוס השקט.

ב-1927 הועלה ויליאמס לדרגת קומודור אוויר (אנ') (המקבילה לבריגדיר גנרל בצבא בריטניה) וכן הועלה לדרגת "מפקד" במסדר האמבט.

חיל האוויר האוסטרלי התבסס כולו על מטוסים שנרכשו מחוץ לאוסטרליה ובשלהי שנות ה-20 עודד ויליאמס את התעשייה המקומית לייצר מטוסים עבור חיל האוויר ואף השתתף בטיסה הבין יבשתית הראשונה של מטוס מקומי.

ב-1934 הועלה לדרגת "מרשל משנה אווירי" (אנ') (דרגה המקבילה למייג'ור גנרל בצבא בריטניה).

בשלהי 1937 חווה חיל האוויר סדרה של תאונות אוויר שהביאו למותו של טייס ופציעתם של ארבע. אירועים אלו הביאו למינוי ועדת חקירה בראשות קצין האווירייה הבריטי אדוארד אלינגטון (אנ') שהצביעה על רמת בטיחות ירושה וסימנה את ויליאמס כאשם במצב. בעקבות מסקנות אלו הודח ויליאמס מתפקידו ב-1939 ובפברואר אותה שנה הושאל לשנתיים לחיל האוויר הבריטי שם הוצב כמפקד פיקוד החופים. למחליפו מונה סגנו סטנלי גובל (אנ').

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1940, לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, שוחרר גובל מתפקידו כמפקד חיל האוויר על רקע התנגדות ממשלתית לתוכניותיו. ויליאמס הוזמן לחזור לאוסטרליה ולקחת בחזרה את הפיקוד על חיל האוויר אך ראש הממשלה, רוברט מנזיס, העדיף שקצין בריטי יפקד על החייל וזאת למרות התנגדות שריו ובכירים בחיל האוויר הבריטי. לבסוף מונה לתפקיד צ'ארלס בורנט (אנ') הבריטי וויליאמס מונה למפקד הארגון והציוד של החייל כשבעקבות המינוי הועלה לדרגת מרשל אוויר[4].

ב-1941 נשלח ויליאמס ללונדון להקים שם מפקדת חוץ של חיל האוויר האוסטרלי (אנ') לתיאום פעולותיהם של הכוחות האוסטרלים ששירתו בבריטניה. בתפקידו זה שאף ויליאמס לשמור את הטייסים האוסטרלים במסגרת יחידות אוויר אוסטרליות אך בפועל רובם שולבו ביחידות בריטיות.

ב-1942 סיים מפקד חיל האוויר האוסטרלי, בורנט, את תפקידו ושוב עלה שמו של ויליאמס כמינוי אפשרי לתפקיד אך היה זה ראש ממשלת אוסטרליה, ג'ון קרטין, שסיכל את המינוי והעדיף קצין אחר בחייל בדרגה נמוכה מויליאמס. כדי למנוע סיטואציה שויליאמס יהיה כפוף לקצין נמוכה ממנו הוא נשלח למפקדה המאוחדת של צבאות בעלות הברית (אנ') בוושינגטון שם נשאר עד סוף המלחמה.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1946, ולמורת רוחו, נכפתה על ויליאמס פרישה מהצבא. מהלך פרישה דומה נכפה על כל סגל הקצינים הוותיקים של חייל האוויר שלחמו במלחמת העולם הראשונה על מנת לפנות מקום לטייסים צעירים. לאחר פרישתו מונה ויליאמס למנהל התעופה האזרחית של אוסטרליה. בתפקידו זה קידם ויליאמס את התעופה האזרחית הפנימית והבין-לאומית, קידם פיתוח תשתיות כמו שדות תעופה[5], רכישת ציוד מתקדם ותמיכה בהקמת חברות תעופה אזרחיות נוספות[6].

ב-1955 פרש ויליאמס מתפקידו ומונה לחבר במועצת המנהלים של חברת התעופה "נתיבי האוויר המלכותיים של טסמניה" (אנ')[7].

ב-1977 פרסם את ספר זיכרונותיו ששמו "These Are Facts".

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1915 נישא ויליאמס לקונסטנס אסתר גריפית' (Constance Esther Griffiths). לזוג לא נולדו ילדים. ב-1948 נפטרה קונסטנס וויליאמס נישא ב-1950 ללואיס ויקטוריה קרוס (Lois Victoria Cross). נפטר ב-1980 והובא למנוחות במלבורן בטקס צבאי מלא כשמטס של 17 מטוסים מלווה אותו.

אותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שדרה בנמל התעופה של אדלייד נקרא על שמו
  • בסיס חיל האוויר ויליאמס (אנ') בדרום אוסטרליה נקרא על שמו
  • גביע "טייס הקרב של השנה" נקרא על שמו
  • כנפי הטייס של ויליאמס, שנשמרות במוזיאון חיל האוויר (אנ') נישאו, על ידי אסטרונאוט אוסטרלי, לחלל
  • ב-2009 הושקה קרן על שם ויליאמס שמעודדת דיון פתוח בנושאי ביטחון והגנה[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Williams, Sir Richard (1977). These Are Facts. Canberra: Australian Government Publishing Service. ISBN 0-642-99399-8.
  • Dennis, Peter; Grey, Jeffrey; Morris, Ewan; Prior, Robin (1995). The Oxford Companion to Australian Military History. South Melbourne, Victoria: Oxford University Press. ISBN 0-19-553227-9.
  • Grey, Jeffrey (2008). A Military History of Australia. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-87523-3.
  • MacDougall, A. K. (2005). Australians at War: A Pictorial History. Rowville, Victoria: Five Mile Press. ISBN 1-86503-865-2.
  • McKernan, Michael (2006). The Strength of a Nation. Crows Nest, New South Wales: Allen & Unwin. ISBN 1-74114-714-X.
  • Molkentin, Michael (2010). Fire in the Sky: The Australian Flying Corps in the First World War. Crows Nest, New South Wales: Allen & Unwin. ISBN 978-1-74237-072-9.
  • Odgers, George (1999) [1994]. 100 Years of Australia at War. Sydney: Lansdowne. ISBN 1-86302-669-X.
  • Odgers, George (1984). The Royal Australian Air Force: An Illustrated History. Brookvale, New South Wales: Child & Henry. ISBN 0-86777-368-5.
  • Roberts, Peter, ed. (בינואר 1994). "Point Cook: Birth-place of the Royal Australian Air Force". Aerogram. Point Cook, Victoria: RAAF Museum. 1 (1). {{cite journal}}: (עזרה)
  • Roylance, Derek (1991). Air Base Richmond. RAAF Base Richmond, New South Wales: Royal Australian Air Force. ISBN 0-646-05212-8.
  • Stephens, Alan (1995). Going Solo: The Royal Australian Air Force 1946–1971. Canberra: Australian Government Publishing Service. ISBN 0-644-42803-1.
  • Stephens, Alan (2006) [2001]. The Royal Australian Air Force: A History. London: Oxford University Press. ISBN 0-19-555541-4.
  • Wilson, David (2005). The Brotherhood of Airmen. Crows Nest, New South Wales: Allen & Unwin. ISBN 1-74114-333-0.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד ויליאמס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בהמשך שונה שם הסקואדרון לסקואדרון הראשון של חיל האוויר האוסטרלי (אנ')
  2. ^ עד לאותו זמן יחידות חיל האוויר היו כפופות לזרועות היבשה והים והופעלו על ידם
  3. ^ ויליאמס הוחלף תקופת מה על ידי סגנו סטנלי גובל (אנ')
  4. ^ והיה הקצין הראשון בחיל האוויר האוסטרלי שקיבל דרגה זו
  5. ^ בעיקר מתייחס לשדות התעופה באדלייד ובסידני
  6. ^ בזמנו הוקמה חברת התעופה "טרנס אוסטרליה אירליינז" (אנ')
  7. ^ חברת בת של אייר ניו זילנד
  8. ^ הקרן על שם ויליאמס, באתר williamsfoundation.org.au