אייר ניו זילנד
 | |||||||||||||
 | |||||||||||||
| בואינג 777-200ER של החברה | |||||||||||||
| נתונים כלליים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בורסה |
| ||||||||||||
| תקופת הפעילות | 1940–הווה (כ־83 שנים) | ||||||||||||
| חברות בנות |
| ||||||||||||
| מיקום המטה |
 אוקלנד, ניו זילנד | ||||||||||||
| ענפי תעשייה |
תחבורה אווירית  | ||||||||||||
| מנכ"ל |
Christopher Luxon | ||||||||||||
| נתוני חברת תעופה | |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| www.airnewzealand.co.nz | |||||||||||||
  | |||||||||||||
אייר ניו זילנד (באנגלית: Air New Zealand) היא חברת התעופה הלאומית של ניו זילנד. בסיסה הראשי נמצא בנמל התעופה של אוקלנד. החברה מקיימת טיסות ל-51 ערים בניו זילנד, אוסטרליה, האוקיינוס השקט, אסיה, צפון אמריקה ואירופה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אייר ניו זילנד נוסדה ב-1940 כחברה שהפעילה טיסות בין ניו זילנד לאוסטרליה, בשם "Tasman Empire Airways Limited (TEAL)". השם הוחלף לשם הנוכחי ב-1965, כאשר ממשלת ניו זילנד הפכה לבעליה של החברה. החברה הפעילה רק טיסות בינלאומיות עד 1978, אז אוחדה עם חברת התעופה לטיסות פנימיות "(New Zealand National Airways Corporation (NAC". החברה עברה לבעלות פרטית ב-1989, אך הוחזרה לבעלות ממשלתית כמעט מלאה ב-2001, לאחר משבר פיננסי שפקד אותה בעקבות שותפות כושלת עם חברת התעופה האוסטרלית "Ansett Australia".
ב-2015 הטיסה החברה 14.29 מיליון נוסעים. החברה היא חלק מברית חברות התעופה "סטאר אלייאנס" מ-1999.
בשנת 2018 הודיעה החברה על עיכובים משמעותיים בלוחות הזמנים של טיסותיה, לצד שיבושים בפעילותה בשל תקלה במנועי הרולס רויס של מטוס הדרימליינר, ואף פרסמה אזהרת רווח - מה שהוביל לצניחת המניה בבורסה הניו־זילנדית[1].
הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2018 קיבלה החברה את התואר 'החברה הבטוחה ביותר לנוסע'[2].
צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צי המטוסים של החברה נכון לדצמבר 2018:[3]
| כלי טיס | בצי | בהזמנה | נוסעים | הערות | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| J | P | S | Y | סה"כ | ||||
| איירבוס A320-200 | 29 | — | — | — | — | 168 | 168 | תצורת טיסות בינלאומיות[4] |
| — | — | — | 171 | 171 | תצורת טיסות פנים[5] | |||
| איירבוס A320neo | — | 6[6] | — | — | — | 165 | 165 | קבלת ההזמנה החל משנת 2018[7][8]. |
| איירבוס A321neo | 3 | 11[6] | — | — | — | 214 | 214 | |
| בואינג 777-200ER | 10 | — | 26 | 40 | 54 | 192 | 312 | |
| בואינג 777-300ER | 8 | — | 44 | 54 | 60 | 184 | 342 | |
| בואינג 9–787 | 13 | 1[9] | 27 | 33 | 39 | 176 | 275 | |
| 18 | 21 | 42 | 221 | 302 | ||||
| סה"כ | 63 | 18 | ||||||
שותפות קוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אייר ניו זילנד- אייר ניו זילנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אייר ניו זילנד, ברשת החברתית פייסבוק
אייר ניו זילנד, ברשת החברתית טוויטר
אייר ניו זילנד, ברשת החברתית אינסטגרם
אייר ניו זילנד, חברה ברשת החברתית LinkedIn
אייר ניו זילנד, באתר פינטרסט
מדיה וקבצים בנושא אייר ניו זילנד באתר Airliners.net
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חזי שטרנליכט, אל על החליפה את מנועי הדרימליינר כדי להימנע ממשבר, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, 2019-02-10
- ^ מפחדים מטיסות? אלה חברות התעופה הבטוחות בעולם
- ^ פרטי צי המטוסים של אייר ניו זילנד, airfleets.net (באנגלית)
- ^ "Airbus A320 (International)". Air New Zealand. נבדק ב-4 בנובמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Airbus A320 (NZ Domestic)". Air New Zealand. נבדק ב-4 בנובמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Investor Day Presentation page 51" (PDF). Air New Zealand. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2018-06-17. נבדק ב-16 ביוני 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bradley, Grant (2 ביוני 2014). "Air NZ buys planes worth $1.6b". The New Zealand Herald. נבדק ב-2 ביוני 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bradley, Grant (6 ביוני 2017). "Air New Zealand to go shopping for new ultra-long range planes". The New Zealand Herald. נבדק ב-6 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Air New Zealand's Christopher Luxon: My toughest year". NZ Herald. נבדק ב-3 ביוני 2018.
{{cite news}}: (עזרה)
