ריצ'רד קרוסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריצ'רד קרוסמן
Richard Crossman
Crossland MP.jpg
ריצרד קרוסמן שר לענייני רווחה בממשלת בריטניה בשנת 1968
לידה 15 בדצמבר 1907
בנבורי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באפריל 1974 (בגיל 66)
בנבורי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • ניו קולג'
  • וינצ'סטר קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מחבר, פוליטיקאי, כותב יומן, עורך, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד Secretary of State for Health and Social Services, הלורד נשיא המועצה, חבר המועצה המלכותית, חבר הפרלמנט ה־45 של הממלכה המאוחדת, חבר הפרלמנט ה־44 של הממלכה המאוחדת, חבר הפרלמנט ה־43 של הממלכה המאוחדת, חבר הפרלמנט ה־42 של הממלכה המאוחדת, חבר הפרלמנט ה-41 של הממלכה המאוחדת, חבר הפרלמנט ה-40 של הממלכה המאוחדת, חבר הפרלמנט ה-39 של הממלכה המאוחדת, חבר הפרלמנט ה-38 של הממלכה המאוחדת, Substitute member of the Parliamentary Assembly of the Council of Europe, Secretary of State for Health and Social Care עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הלייבור עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Anne Patricia McDougall
Erika Susanna Landsberg
[Inezita] Hilda Davis עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה קצין במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ריצ'רד קרוסמןאנגלית: Richard Crossman;‏ 15 בדצמבר 19075 באפריל 1974) היה מדינאי בריטי, איש מפלגת הלייבור, שהיה בשנות השישים מנהיג הלייבור בפרלמנט. קרוסמן היה אחד מנציגי בריטניה בוועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל[1]. כמו כן, קרוסמן כתב מספר ספרים בנושאים פוליטיים והיה ידיד הציונות ומדינת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד הווארד סטפורד קרוסמן נולד באנגליה בשנת 1907, כבנו של שופט. הוא למד באוניברסיטת אוקספורד והוסמך בשנת 1931. הוא היה חבר מועצת העיר אוקספורד. בימי מלחמת העולם השנייה שירת כאזרח במנהלת המבצעים המיוחדים, כמומחה לתעמולה ושידר שידורי תעמולה ברדיו לאירופה. לקראת תום המלחמה בשנת 1945 הגיע לדרגת עוזר לראש המחלקה לתעמולה פסיכולוגית. על שירותו הוענק לו אות ה"קצין במסדר האימפריה הבריטית" (Officer the Order of the British Empire – OBE), העיטור הבריטי הגבוה ביותר הניתן על שירות אזרחי.[דרוש מקור]

קרוסמן, שהיה איש האגף השמאלי של מפלגת הלייבור, נבחר לפרלמנט הבריטי כאיש הלייבור מטעם המחוז קובנטרי מזרח בשנת 1945 ושב ונבחר לו מאז בכל מערכת בחירות ושירת בו 29 שנים עד לפברואר 1974. קרוסמן היה חבר הנהלת הלייבור בין השנים 1952 ל-1967 ובשנים 1960 ו-1961 שימש כיושב ראש סיעת הלייבור.

כתוצאה מהשקפתו הפוליטית השמאלית לא זכה קרוסמן לתפקיד שר בממשלתו של קלמנט אטלי, שעמד בראש ממשלת בריטניה לאחר זכיית הלייבור בבחירות בתום המלחמה.

לפני הבחירות הכלליות בשנת 1964, שימש קרוסמן כדוברה העיקרי של מפלגת הלייבור בנושא החינוך, אך עם הקמת הממשלה מינה אותו הרולד וילסון לשר השיכון והממשל המקומי. ב-1966 מונה ללורד נשיא המועצה ול"מנהיג בית הנבחרים", הוא השר הממונה על הקשר בין הקבינט ובין בית הנבחרים. בשנים 1968 עד 1970 שימש קרוסמן כשר הבריאות והביטוח הסוציאלי. במהומה הפוליטית של ימיה האחרונים של ממשלת וילסון, בשנת 1970 נחשב קרוסמן כאחד המועמדים לרשת אותו כראש הממשלה.

קרוסמן היה עורך ביטאון השמאל "ניו סטיטסמן" (New Statsman) בשנים 1970 עד 1972 וכתב מספר ספרים בנושאים פוליטיים.

"האל שהכזיב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד קרוסמן ערך את הספר "האל שהכזיב" וכתב לו הקדמה. הספר, שהופיע בשנת 1950, היה אנתולוגיה של סיפוריהם האישיים של ששה סופרים מן המערב שנסחפו בשנות השלושים אל הקומוניזם ולתמיכה בברית המועצות ובסטלין והתפכחו מאמונתם זאת. הספר נחשב לאחת מיצירות הקלאסיקה הפוליטית של המאה העשרים. הספר הופיע בתרגום עברי בישראל בשנת 1953 וזכה להד רב.

יחסו לעם היהודי ולמדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד קרוסמן היה אוהד הציונות ולימים אוהד מדינת ישראל. הייתה לו הערכה לכישוריו האינטלקטואליים של העם היהודי. מצוטטת מפיו האמרה: "יהודי הוא מי שקורא ספר עם עיפרון בידו, כי הוא יודע שהוא יכול לכתוב ספר טוב יותר".

בשנת 1945, כאשר הקימו בריטניה וארצות הברית את ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, שמנתה 6 נציגים בריטים ו-6 נציגים אמריקאים, היה ריצ'רד קרוסמן אחד הנציגים הבריטים.

לשר החוץ הבריטי, ארנסט בוין, האנטי-ציוני נכונה אכזבה מרה מהשתתפותו של קרוסמן בוועדה. חברי הוועדה הבריטים הצטרפו אל האמריקאים ועשו יד אחת נגד מדיניותו של בוין. הרוח החיה מאחורי התפתחות זאת היה דווקא ריצ'רד קרוסמן, שנחשב כ-"איש של בוין בוועדה". הוועדה החליטה להמליץ על ביטול הספר הלבן, ועל התרת עלייתם של מאה אלף עקורים יהודים לארץ ישראל. בוין קצף על חברי הוועדה הבריטים ובמיוחד על מה שראה כבגידה מצדו של קרוסמן. על רשמיו מעבודת הוועדה ומביקורה בארץ ישראל כתב את ספרו "שליחות ארצישראלית". לאחר הקמת מדינת ישראל היה קרוסמן אחד מידידיה בפרלמנט הבריטי ובממשל הבריטי.

כחבר בוועדת החקירה האנגלו-אמריקאית גם ביקר במחנות עקורים באירופה והשתכנע שרוב היושבים במחנות העקורים מעוניינים להתיישב בארץ ישראל[1].

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]