ישעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישעי
Jishii 031.jpg
ישעי מתל בית שמש
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע ‎196‏ מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 738 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.2%‏ בשנה עד דצמבר 2015
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela.svg
 
ישעי
ישעי
31°45′06″N 34°57′56″E / 31.7515820750631°N 34.9655995012156°E / 31.7515820750631; 34.9655995012156קואורדינטות: 31°45′06″N 34°57′56″E / 31.7515820750631°N 34.9655995012156°E / 31.7515820750631; 34.9655995012156

יִשְׁעִי הוא מושב מייסודו של "הפועל המזרחי".

מקור שמו – הפסוק "לְדָוִד יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד" (תהילים, כ"ז, א')[1], כמו גם על שמו של ישעי משבט יהודה, אשר מוזכר במקרא בסמוך לנחם ולזנוח (שגם על שמם קרויים מושבים בסביבות בית שמש) - ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוקים י"ח-כ'[דרוש מקור].

זהו מושב חקלאי בהרי יהודה, סמוך לתל בית שמש ולקיבוץ צרעה. המושב נוסד ב-כ"ז בתמוז ה'תש"י - 12 ביולי 1950, על ידי עולים מתימן (חלקם מבלאדנס, חלקם מצנעא). עד היום לא השתנה צביונו העדתי של המושב, ורוב התושבים הם בני העדה התימנית, ושומרי מצוות.

המושב מתמחה בחקלאות מודרנית ואורגנית. כלכלת בני המושב התבססה בעבר על מטעי אבוקדו רבים, גידול פטם וגידולי שדה, אולם כיום רובם הגדול של המשקים אינם מתפרנסים מחקלאות. תושבים רבים משכירים יחידות דיור במושב. רוב התושבים מתפרנסים כיום מעבודות חוץ. במושב יש כמה בריכות שחיה פרטיות, פינות חי פעילות, ומספר עסקים.

במושב שישה בתי כנסת[2], שניים מהם מופעלים במהלך היום ככולל.

המושב עצמו הוא בעל שטחים המעובדים על ידי ארגון "הפלחה", כ-1000 דונם, כ-1000 דונם פרדסים וכ-150 דונם של כרמי זיתים, חלקם הגדול למאכל (מנזלינו) וחלקם זית סורי. ישנם גם הדסים, ומטע של אתרוג תימני.

מעל למושב, בשטח שנועד להרחבה, נמצא האתר הארכאולוגי "ח'רבת אם-ג'נה", המזוהה עם העיר המקראית עין גנים שבשפלת יהודה[3]. כמו כן, בסמוך למושב נמצא אתר העתיקות באר לימון.

בסוף שנת 2015 החלה להיבנות ההרחבה במושב. בתחילת ספטמבר 2016 הסתיים שלב פיתוח ההרחבה ונמסר לרוכשים שרובם הם בני המושב.

הטבע במושב[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המושב חוצה נחל ישעי, תחת שני גשרים. נחל המוכר כאכזב אך לאחרונה התגלתה זרימת מים גם בקיץ ולאחר שנלקחו בדיקות מעבדה התגלה שמדובר במי תהום נקיים. לאחר שהתגלו יתושי נמר אסיאתי ואנופלס הנושאים בגופם את נגיף קדחת הנילוס המערבי, הוחלט להלחם בהם בלוחמה ביולוגית טבעית ופוזרו עשרות אלפי דגיגים הנזונים מיתושים צעירים ובוגרים בנחל ישעי וצרעה. בתחילת החורף עם ראשית הזרימה בנחל, מתרבים בו הצפרדעים, ונצפו בו גם צבי נחל, אשר הגיעו מנחל צרעה. בעקבות הצפרדעים והשלשולים, מגיעות להקות קעקים ואנפות, השוכנות כאן מידי סתיו. במתחם הפנימי בין שני הכבישים העיקריים, שטח בר ומטעים. באזור זה ישנה להקת תנים גדולה, הנמצאת תחת בקרת רשות הטבע והגנים. במושב נצפו נמיות, שועלים ולעתים נדירות יותר צבועים. ישנה אוכלוסייה קבועה של תנשמות, בזים[4], וכן חיוויאים. במטע הזיתים שבמרכז המושב ישנו קינון מאסיבי של חוחיות. החסידות עוצרות על גגות הכפר, במעופן מאירופה לאפריקה ובחזרה. ליד הלולים יש ריבוי עכברושים ובעקבותיהם נצפו נחשים שונים. מיני צמחים רבים תועדו באזור ישעי, וביניהם אירוס מצוי, רקפות, פעמונית קיפחת, כמו כן תועדה צמיחת דודאי רפואי שהוזכר בספר בראשית וישנו גם שיח אטד מרשים במזרח המושב צמוד לתל בית שמש שהוזכר במשל יותם (שופטים ט' ח'-טו'). עוד נמצאו בשטחי המושב מפזורים בכמה מיקומים ליודעי חן שיחי אגבה מהם ניתן להכין טקילה ומסקלין.[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישעי בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב רגב, מדריך ישראל החדש, כרך 10: השפלה, כתר, ידיעות אחרונות ומשרד הביטחון, 2001
  2. ^ בתי כנסת: המרכזי, השמעי, הבלאדי, הקטן (בשכונה מרוחקת), אשכנזי (קרליבך)
  3. ^ המקום נקרא בפי רשות העתיקות חורבת גנים. שתי חפירות בדיקה נערכו ונמצאו חרסים מהתקופה החשמונאית, מקווה טהרה ומערות קבורה. על כיבוש המקום בתש"ח ניתן לקרוא ביומני הפלמ"ח. בית אבן מתועד באתר האנטי ציוני פלסטין נזכרת. רוב החומר המצולם מקורו בחיילי הפלמ"ח. תל שמש ודיר אבן צולמו ב-1917 בצילום אווירי מפורט בידי חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם הראשונה, המתועד בספר מבט ועוד מבט על ארץ ישראל
  4. ^ חיים מויאל - שלושה גוזלי בז
  5. ^ צמחים מישעי בPBase